אירית יקרה, 

פעם, כשנגנו בתזמורות ישראליות את 'רפסודיה בנוסח בלוז' של גרשווין, כינו אותה בשם 'רפסודיה בכחול'. הבלוז הוא מוסיקה שחורה שמבוססת על סדרת אקורדים קבועה, והוא קדם לג'אז. באנגלית 'בלוז' פירושו עצוב או נוגה, והוא התאים לשירה של העבדים באמריקה. 

האם לכך התכוון זלי גורביץ'? אין לי מושג. אני משער שהמלה 'בלוז' התאימה לעצב שעליו הוא כתב. 

שנה טובה, 

דרור 

שבת שלום, 

דרור 

אירית יקרה, 

אני מציע לדחות ככל האפשר את המלה האחרונה, ולהמתין לזמן הנכון, ולמנוחה הנכונה. 

שבת שלום, 

דרור 

תודה, שולה, 

את מוזמנת להמשיך לטייל איתי, 

דרור 

אירית יקרה, 

אני מבין את השימוש שלך במלה קריבות, שמשקפת אולי את הבחירה שלי בשיתוף, כתפישת-עולם. אני מאמין בשיתוף כדרך-חיים אלטרנטיבית לקפיטליזם ולתחרות, ולכן אני משתף גם בספרי, אותם אפשר לקרוא בחינם באתר שלי, גם בהרהור השבועי שאני שולח, וגם בחשיפה המוגבלת של חיי האישיים. 

נולדתי בירושלים וחייתי בה ארבעים שנה, ואני מאוד לא מתגעגע ל"מלנכוליה והמיסתורין של ירושלים במיוחד בחגים האין סופיים". 

שתהיה שבת נעימה וטובה, 

דרור