קודם כל,השיר של יערה בן דוד- פשוט יפהפה.
ובניגוד לגישה הרווחת של "למה התכוון המשורר" ישנה הגישה של מה הרגשת ומצאת והפרשנות
שלך לשיר/טקסט.
לא יודע אם זה הלך רוח מורבידי, אבל לי,כאסוציאציה ראשונית השיר גרם לחשוב
על מוות.
התמונה של העננים קרעים-קרעים - הדימוי הראשון שקפץ לי לראש הוא של תכריכים.
וסיום השיר עם היונים הנמלטות מכלוב החזה,דיומוי של הנשמה והנשימה הפורחות,עם רגע המוות,
ו"כלוב" החזה הריק,בסוף השיר,בית החזה והגוף הדומם והמת.
אולי זו גדולתו של שיר טוב באמת- כמו השיר הזה- שהוא מאפשר פרשנויות
שונות,לפעמים שונות לחלוטין.
בברכת שנה טובה ועוד הרבה שירים טובים..
מקסים, פירוש כל כך מדוייק. פחות מנחמת אותי העובדה שנשים בעבר באופן טבעי הוחפצו והדבר היה מקובל וטבעי. השיר מסמל תקופה של תמימות חוסר היכרות עם מה שהעולם ובני אדם הפכו להיות. כיום אמירות שכאלה היו מעוררות סערה ובצדק. אני בעיקר כואבת על מה שהפכנו להיות.
ליאת יקרה,
התרבות האנושית משתנה כל הזמן, וגם הערכים שלנו הולכים ומשתנים איתה.
היצירה האנושית (שירה, מוסיקה, אמנות) ממשיכה לרתק אותנו גם לאחר מאות שנים, וגם כאשר הערכים שלנו שונים מאלו של היוצרים הקדומים. אין טעם, כמובן, לשפוט בדיעבד את היוצרים הקדומים אלא להפך, לשמוח בכך שהם מאפשרים לנו לחדד את הבנתנו ולזהות את השינוי בערכים שלנו.
שנה טובה,
דרור
שבת שלום דרורו,
שיר עדין ויפה ותמונות נהדרות של הטבע.
תודה וברכותיי
בתיה
תודה, בתיה,
שבת שלום,
דרור
לד"ר דרור היקר. שבת שלום.
השיר האינטימי 'הקטן הזה', ריגש אותי מאוד. תמונות הכפר שלכם עם הילדים הקסומים שבגרו - נפלאות. מעוררים בי ערגונות.
תיהנה מהשפע שבחייך. מהיכולת לשתף אותנו בחוויותיך. אכן, השיר מערסל אותי במילותיו.
שבת של שלום.
שולה יקרה,
אכן, צילמתי את שדה החמניות הבודדות כדי להמחיש את רעיון הקהילה השיתופית שאני מקים עכשיו בכפר הבולגרי.
את מוזמנת להצטרף.
שבת שלום,
דרור
תודה, יוסי,
מה מיוחד בהרהור הזה דווקא, על הנרי בארליין?
שבוע טוב,
דרור