52. אליזבת בארט-בראונינג: מתוך הסוניטות

מאי - 52

`פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.

`פיוט 2008` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח לאלפי מנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`.  את כל השירים תוכלו לקרוא באתר.

 מתוך פיוט תשמ"ז, שבט 19.

יֶלֶד הָיִיתִי וְגַם

יֶלֶד אֶהֱיֶה לְעוֹלָם,

כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶּהוּ הַסּוֹף

כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַיֶּתֶר הוּא בְּלוֹף

וְשֶׁהַגְּדוֹלִים גַּם הֵם יְלָדִים

וְשֶׁכָּל זֶה רַק שִׁיר מְעוֹרֵר אוֹ מַרְדִּים. 

How do I love thee? Let me count the ways.

I love thee to the depth and breadth and height

My soul can reach, when feeling out of sight

For the ends of Being and ideal Grace.

I love thee to the level of everyday’s

Most quiet need, by sun and candlelight.

I love thee freely, as men strive for Right;

I love thee purely, as they turn from praise.

I love thee with the passion put to use

In my old griefs, and with my childhood’s faith.

I love thee with a love I seemed to lose

With my lost saints, - I love thee with the breath,

Smiles, tears, of all my life! – and, if God choose,

I shall but love thee better after death.