63. אמילי דיקינסון: שיר

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 

בעריכת דרור גרין

יולי - 63

`פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.

`פיוט 2008` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח למנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`.  את כל השירים תוכלו לקרוא באתר.


פיוט: אמילי דיקינסון


 
אמילי דיקינסון נולדה בארצות-הברית לפני כמעט מאתיים שנה, בשנת 1830, ואני תוהה איך יכול שיר שנכתב בתרבות רחוקה לפני זמן כה רב להיכתב מחדש בעברית של המאה העשרים-ואחת. האם ספינות ומלחים, סערות ומלאכים, יכולים לעורר משהו בנפשו של הקורא העברי?
 
אני חושב שכן. הרי אין זה שיר על ספינות ומלחים, אלא שיר על חרדת-המוות, ועל הרצון שלנו להימנע מלחשוב על המוות. הבית הראשון בשיר מתאר את התקווה חסרת-התוחלת שניתן יהיה למנוע את המוות הצפוי: "הָאֵין מִי שֶׁיַּנְחֶה סְפִינָה / אֱלֵי חוֹף עִיר קְרוֹבָה?" הבית השני מתאר את האסון, ואת נצחונו של המוות. הבית השלישי מתאר את הניסיון להתמודד עם המוות באמצעות אמונה במשהו שלאחר המוות. זוהי אמונה בקיומם של מלאכים, המקבלים לידיהם את הספינה העולה וממריאה בשמחה לעולם אחר.
 
חרדת-המוות, והקושי האנושי להתמודד עם המוות הצפוי לכל אחד מאתנו, הם הנושא המרכזי בחיי האדם, ומאתיים השנים שחלפו מאז כתבה דיקינסון את שירה לא שינו את התייחסותנו לנושא זה. התרגום היפה של רמי דיצני, השומר על רוחו הנושנה של השיר ועל שפתו המהודרת, משלב אותו ברכות בשפה העברית בת-זמננו, כאילו נכתב זה עתה.
 
דיצני הפליא לשמור על רוח השיר המקורי, ואף תרם לו תוספת מקורית. המעבר מן המלחים הנואשים לבין המלאכים המבשרים תקווה, בשינוי של שתי אותיות, כלל אינו קיים באנגלית, והוא מוסיף לשיר תחושה של מקוריות. בבית האחרון החליף דיצני את המפרש ב`יריעות`, כדי לשמור על החרוז, ובשורה האחרונה העדיף לכתוב "המריאה לדרכה" במקום "נורתה בצהלה", וכך ויתר על התרוממות הרוח הנוצרית האופפת את השיר.
 
 
Adrift! A little boat adrift!
 
And night is coming down!
Will no one guide a little boat
Unto the nearest town?
 
So Sailors say - on yesterday -
Just as the dusk was brown
One little boat gave up its strife
And gurgled down and down.
 
So angels say - on yesterday -
Just as the dawn was red
One little boat - o`erspent with gales -
Retrimmed its masts - redecked its sails -
And shot - exultant on!
 
 
 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.