82. חמוטל בר-יוסף: שיר זמר

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים וחמש-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין

דצמבר - 82

`פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.

`פיוט 2007` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים.  את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר.



לפני שנה פרסמתי כאן את השיר `שיר זמר`, מאת חמוטל בר-יוסף, אותו פרסמתי לפני עשרים וחמש שנים ב`פיוט` שנשלח למנויים בדואר. וכך כתבתי: "האם אני יכול למצוא בתוכי את ארץ האויב המסתתרת בי, מבלי להיזכר בקולה של חמוטל, הזועק מתוך השקט של עצמו?"

השיר הזה נגע ללבי במיוחד בשורה האחרונה שלו: "ולמה חיים בארץ, היתה לארץ אויב?" את השאלה הזו שאלתי שוב ושוב במשך שנים רבות, עוד בטרם ידעתי שאני הלום-קרב, ושעם חלוף השנים יהיו חיי בישראל קשים מנשוא.

בזכות הפרסום המחודש של השיר התחדש גם הקשר עם חמוטל, והיא שלחה אלי עוד `שיר זמר`, שגם הולחן ובוצע, ואותו אני שולח לכם היום. תחילה הטעה אותי השיר הזה. לעומת החיים ב"ארץ אויב", כפי שכתבה ב`שיר זמר` הראשון, נדמה שהשיר החדש מציע תשובה, את החיים הפורצים אל תוך הגן. זהו דימוי חיובי, תוסס, הממלא אותי, כקורא, בציפיה דרוכה למה שממלא כעת את חמוטל. אבל בקריאה שניה ושלישית אני מגלה שהחיים האלו, הפורצים במלוא אונם אל גנה של חמוטל, הם הטעיה אכזרית, והם אינם חיים אלא מוות הגודע את מקור חייו של היקינטון הקטן.

אני זוכר את היקינטון של חמוטל, בביתה היפה בירושלים, בו כבר מזמן היא אינה מתגוררת, ואינני יודע מדוע למרות המסר הנורא המסתתר בשיר הזה, מאחורי הדימוי שוקק החיים, אני שואב ממנו גם איזו תקווה.

שני השירים האלו נוגעים בי היום יותר מתמיד, משום ששנים ארוכות חייתי בארץ אויב, נושא בתוכי את תמונות חברי המתים, ורק עכשיו מצאתי לי ארץ אחרת, והחיים פורצים אל גני השוקק חיים ומצמיח דובדבנים ואגסים, תפוחים ואפרסקים, ענבים ואגוזים. וגם אם אינני שוכח את כדורי המקלע שריסקו את גופו של אהוד בסיני, כבר אינני תולה את תמונתו מעל שולחני.

שבת שלום,

דרור

 

 


 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.