English עברית
כניסה

128. גבריאל פרייל: בדידותן של גבעות

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושמונה-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

בעריכת דרור גרין
 
 נובמבר - 128
 

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.

`פיוט 2009` מחדש את המסורת של דף-השיר, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר.



נדמה לי שאת כתובת הדואר של גבריאל פרייל בניו-יורק קיבלתי מאריה זקס, המשורר ואיש התיאטרון הירושלמי. באותם ימים עדיין לא הומצא האינטרנט, ואני שלחתי לגבריאל פרייל באמצעות הדואר מכתב מודפס במכונת כתיבה, וביקשתי ממנו שירים ל`פיוט`. לאחר חודש או  חודשיים קיבלתי ממנו שיר או שניים, ובכך הסתיים הקשר בינינו. באותם ימים היה משהו תמוה בדמותו של המשורר היהודי שחי בניו-יורק וכתב בעברית. עכשיו קל לי יותר להבין אותו, כשאני שוכן בין הגבעות הירוקות של בולגריה, בכפר קטן הרחוק שנות אור מן ההוויה הישראלית, ושולח מדי שבוע שיר והרהורים בעברית לאלף קוראים רחוקים.
 
השירה מתארת תמיד נופים פנימיים, והיא מאפשרת למשורר לכופף את הטבע לצרכיו, ולהתבונן בו מבעד למבט המיוחד שלו. כך, אולי, מאפשרת השירה להתבונן בעולם מנקודות מבט שונות, ולחבר בין עולמות פנימיים של משוררים וקוראים.

"הַשִּׁיר הוּא הָאֲדָמָה הַיַּצִּיבָה הָאַחַת", כתב פרייל בשיר אחר, ובאמת השיר הוא `המקום הבטוח` שנרקם לרגע בין המשורר לבין הקורא, ומעניק עוד נדבך של ביטחון לחיינו.

פרייל, שמעולם לא חי בישראל, התגעגע בשיריו לנוף אחר, ואולי לכן התבונן בעונות החולפות בעיניו של פליט שבדידותו משתקפת בגבעות הנשקפות אל מול חלונו. הגבעות ה"גלמודות", החורף ה"מריר-נוקשה" ו"מארבי האפלה" אינם חלק מן המציאות, והם משקפים את עולמו הפנימי של המשורר. 

אבל אני, שההתרחקות מנופי הולדתי נוסכת בי ביטחון, רואה את שמחת חילופי העונות גם כשהעלים משירים את עליהם. מבעד לחלוני אני משקיף בעצי הדובדבן, התפוח והאגס שהשירו את עליהם, ומשתאה נוכח עליו הצהובים של עץ שעוד לא נכנע לחוקי הסתיו.

 

  

עירומו של עץ אגוז המלך הענק מעניק לו שקיפות יפהפיה ורכה, 

והענפים החשופים מאפשרים לאור הקסום של החורף להציף את גינתנו. 

לאורך הנהר עדיין שולט הירוק, 

וענני החורף מעניקים גוון רך וחמים לאור המשתקף במים.

כמה נעים לרוץ לאורך הנהר,

ולטבול את הידיים בבוץ המציף את גדותיו. 

  

שבת שלום, 

דר ור

 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.