177. שייקספיר - סונטה מס. 5

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

  

בעריכת דרור גרין
 
 אוקטובר - 177
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.
 
`פיוט 2010` מחדש את המסורת של דף-השיר, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא בפורום של קוראי `פיוט`.

 
שיקספיר: סונטה מספר 5
השינויים הקבועים בזמן יוצרים בנו תחושה של מקום בטוח בעולם משתנה ומעורר חרדה. היום והלילה, מחזור שעות היממה, ימי השבוע, החודשים ועונות השנה החוזרות ומתחלפות, כל אלו נוסכים בנו תחושת ביטחון.
 
אבל המחזוריות של הזמן בטבע מזכירה לנו גם חץ את הזמן החד-כיווני של חיינו, ואת היותנו בני-תמותה. קשה לשאת את הידיעה הזו, ואנו מנסים ליצור משמעות ותחושת ביטחון בחיינו כשאנו נאחזים בכל מה שמעניק לנו תחושה של שליטה. האמנות היא אחת הדרכים היעילות ליצור תחושה של משמעות ושליטה, ובעיקר האמנות המוכרת לנו.
 
אולי זו הסיבה ששיקספיר בחר בצורה הקדומה של הסונֵטה כאשר כתב על שאלת הזמן החולף והיופי המעניק משמעות לחיינו. יש משהו נוסך ביטחון בצורה המוכרת והקבועה של הסונטה, למשקל המחומש ולארבע-עשרה השורות ששיקספיר בחר לחלק לארבעה בתים. שלושת הבתים הראשונים בעלי ארבע שורות, שהראשונה והשלישית, וכן השניה והרביעית, מתחרזות (זנדבנק בחר לוותר על החרוז המדויק כדי לשמור על המוסיקליות של שיקספיר). כל אחד מן הבתים מציג את הנושא מזווית אחרת, ובבית האחרון, בן שתי השורות, מוצגת מסקנה או הארה, הפותחת את החלון שמבעדו אנו יכולים להתבונן בעולם במבט חדש, המבוסס על התובנות של הסונטה.
 
בסונטה הזו, העוסקת בשאלת החיים והמוות, עוסק שיקספיר למעשה במשמעות החיים. האם כל היופי הזה, הוא שואל, שמעניק משמעות לחיינו, הוא בן-חלוף? תשובתו של שיקספיר מעניקה לנו נחמה, ולמרות שאינו מטשטש את המוות הגופני הוא מצליח להפוך את היופי שאנו יוצרים בחיינו לנצחי, באמצעות הזיכרון. האם יצירתו העצומה של שיקספיר, שתולדות חייו כמעט ואינן ידועות לנו, אינה הוכחה לטענה זו?
 
למחזור הסונטות העצום של שיקספיר, הכולל 154 סונטות, שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של השירה, ומה שנכתב לפני חמש-מאות שנים רלוונטי לחיינו כאילו נכתב זה עתה.
 
לא במקרה בחרתי לתרגם מחדש את שתי השורות האחרונות של הסונטה החמישית של שיקספיר כאשר ביקשה ממני חברה טובה למצוא פסוק שתוכל לחרות על מצבתה של אמה:
אַךְ פֶּרַח שֶׁכָּמַשׁ, עִם בּוֹא יְמֵי סַגְרִיר,
רַק זִיו פָּנָיו אָבַד, מִתְקוֹ יִחְיֶה לָעַד.
ואת תמצית הסונטה של שיקספיר מצאתי גם בשירו של המשורר הלבנוני צלאח לבּכּי (1906-1955), בתרגומו של שמואל רגולנט (מתוך `מבחר מן השירה הערבית החדשה`:
מות השושן
שׁוֹשָׁן כִּי יָמוּת לֹא יִמַח
אֶלָּא הוֹדוֹ גּוֹנוֹ וְיִפְעָתוֹ;
אַךְ נִיחוֹחוֹ נוֹתָר וְרוּחַ ־
קֶדֶם יִשָּׂאֵנוּ בְּאֶבְרָתוֹ;
שׁוֹשָׁן אֵינוֹ נִכְחָד, אַף כִּי
יִשַּׁח, יִגְוַע גִּבְעוֹל בְּעַלְוָתוֹ.
וגם בכפר הקטן שלנו נותן החורף, כמו בשירו של שיקספיר, את אותותיו.
 
 
 
גן-הירק שסיפק את כל מחסורנו בימי הקיץ נעקר, ואדמתו נהפכה לקראת מחזור הצמיחה הבא, ואפרת ממהרת לעקור גם את הכרשה, ולשמר אותה לימי החורף הקרים.
 
 
כל שאר הירקות והפירות כבר מצאו את מקומם במזווה שבאסם, והם יספקו את צרכינו בחודשי השלג הארוכים.

בינתיים אנו שבים ובוחשים את הענבים המעוכים בזמן התסיסה, לפני שנעביר את יין המרלו הריחני שלנו אל חבית העץ המצפה לו באסם.
 
 
בינתיים אנו מחדשים את הליכת הבוקר שלנו, בנופי הכפר המתחלפים.
 
 
לפני שהקור יקפיא את הכביש.
 
 
וקוטפים את שאריות הפטל שנותרו על השיחים שלצד הכביש.
 
 
בחוץ קר, ואנו מציתים את גזרי העצים שהכנו בקמין.
 
 
מזג האוויר מתעתע בנו, ולאחר ליל ירח מלא בשמים כחולים שב החורף, ושלג ראשון כבר ניבט אלי מן החלון.
 

שבת שלום,

דרור
 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.