178. ג'והן לנון - אלוהים

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

מדי שבוע אני מקבל תגובות רבות ממנויי `פיוט`, המשתפים אותי בהרהורים ובמחשבות שמעלה בהם השיר השבועי. כדי שתוכלו לחלוק את מחשבותיכם גם עם יתר קוראי `פיוט` פתחתי פורום מיוחד, בו נוכל להמשיך ולשוחח במשך השבוע, בין שיר לשיר. אתם מוזמנים להצטרף אל הפורום: http://www.psychom.com/forum.asp?id=394

בפורום תוכלו לקרוא את השיר השבועי וגם את כל השירים שנשלחו עד כה.
 
 
בעריכת דרור גרין
 
 נובמבר - 178
 
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.
 
`פיוט 2010` מחדש את המסורת של דף-השיר, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא בפורום של קוראי `פיוט`.

 
 

מדי שבוע, כשאני קורא שיר חדש-ישן ומתבונן דרכו אל העולם, אני מתרשם תחילה מן האופן שבו הוא כתוב, השונה משפת-הדיבור הרגילה והופך אותו לשיר. אני חש את הדימויים והמטאפורות, אני רואה את הצורה ואני מקשיב למוסיקליות של השיר (שקל הרבה יותר להבחין בה כשקוראים את השיר בעל-פה).
 
שירים מולחנים, המכונים `פזמונים`, בדרך-כלל פשוטים יותר בתוכנם ובצורתם, והמוסיקליות שלהם משוכללת יותר. כך גם שירו של ג`ון לנון `אלוהים`. אבל למרות שמבקרי השירה אולי יתייחסו אליו בביטול, השיר של לנון פותח בפני חלון גדול, ואני מזמין אתכם להתבונן דרכו. (אתם יכולים לשוב ולהיזכר בשיר הזה ביו-טיוב http://www.youtube.com/watch?v=Wv3ic6OOXns).
  
בשיר הזה בוחן לנון את משמעות האמונה, שיש לה תפקיד מרכזי ביצירת תחושה של מקום בטוח בחיינו, גם אם אינה אמונה באלוהים. תחילה הוא מגדיר מחדש את מושג האלוהים, ומזכיר לנו שאלוהים אינו סב גדול היושב בשמים אלא תחושה פנימית שלנו, המאפשרת לנו למדוד את הכאב, כלומר את החרדה הקיומית שלנו. ככל שהחרדה שלנו גדולה יותר, אנו זקוקים לאלוהים גדול יותר שיסביר את חוסר הפשר שבמציאות. לנון יודע שזה משפט שלכאורה נשמע פרובוקטיבי, ומציע לנו להקשיב לו שוב, ולגלות איך אנחנו מגדירים את אלוהים, וגם את הכאב שלנו.
 
בהצהרה הפותחת של השיר מצטרף לנון אל גדולי הפילוסופים, שניסו להבין את משמעות הקיום ולהוכיח את קיומו של אלוהים. אינני יודע אם הוא היה בקיא בכתביו של דקרט, אבי הרציונליזם, שלפני שלוש-מאות שנים שאל את אותה שאלה באופן דומה מאוד, וגם הגיע למסקנה דומה.
 
וכמו דקרט, מנסה לנון לבחון את האמונה באמצעות הטלת ספק. תחילה הוא מטיל ספק בקסמים, כלומר בהסברים שמחוץ לטבע. אחר-כך הוא מטיל ספק ביהדות ובנצרות ובספר התמורות הסיני אי-צ`ינג וגם בקלפי הטארוט. אחר-כך הוא מטיל ספק בדמויות ההיסטוריות שבני-האדם קידשו אותן כאלים, והוא אינו מבחין בין היטלר לבין ישו או בודהה. הוא שולל גם את הטכניקות של האמונה, כמו המנטרה או היוגה או הגיטה.
 
לאחר שהטיל ספק בנביאים הגדולים מערער לנון גם את האמונה שלנו לא רק בסמכותם של אלו ששולטים בנו, כמו המלכים, אלא גם באלו שאנו ממליכים בזכות הערצתנו, כמו אלביס פרסלי או צימרמן (בוב דילן), ואפילו החיפושיות.
 
וכך, כאשר הוא מנפץ את הדימויים המוסכמים, החברתיים והדתיים, מעז לנון גם לנפץ את הדימויים הפרטיים שלו, וגם את הדימוי שהפך אותו למי שהוא, בעיני עצמו ובעיני מעריציו. בכך הוא אומר לנו: "אתם, המקשיבים עכשיו לשיר שלי,או קוראים אותו ב`פיוט`, כדאי לכם לשכוח את ג`ון לנון מה`חיפושיות`, ולחשוב רק על מה שהשיר הזה מעורר בכם, על הדימויים שלכם ועל האמונה שמאפשרת לכם להתמודד עם המציאות."
 
כמו דקרט לפניו מגיע גם לנון אל ההבנה שרק בקיומו שלו הוא אינו יכול להטיל ספק (וזה המשפט הידוע של דקרט, "קוגיטו ארגו סום", כלומר "אני חושב, משמע אני קיים"). כשלנון כותב שהוא מאמין רק בעצמו, וזו המציאות, הוא אינו מתכוון לאמונה בדימוי של לנון מה`חיפושיות`, אלא רק בידיעה שעליו ליצור לעצמו, מדי רגע מחדש, את האמונה שתאפשר לו להתמודד עם המציאות.
 
וכדי שלא נטעה בכוונתו, הוא מוסיף מסר אישי: "תם החלום". החלום הוא הדימויים שאנו מקבלים כמובנים מאליהם מן הדתות השונות, מן האמונות, מן המנהיגים ומן הגיבורים שלנו, וגם מן השירים שאנו מאזינים להם. הוא מזכיר את מה שהיה פעם, באמצעות ציטוטים של דימויים מתוך השירים שכתב ל`חיפושיות` כמו "אתמול", "אורג החלומות", "סוס-הים" וגם "להמשיך בדרככם", והוא מציע לנו לקחת אחריות לחיינו, לשכוח מדי יום את מה שידענו אתמול ולהתבונן במציאות בעיניים חדשות.
 
כמה חבל שלאחר שהצליח לשנות כך את חייו נרצח דווקא על-ידי מי שלא קרא את השיר הזה, וירה בדימוי של ג`ון לנון, לא בלנון עצמו.
 
ומדי בוקר, כשאני מתבונן בחושך הנשקף אלי מבעד לחלון, כמו שיר בקריאה ראשונה, ושוכח את מה שידעתי אתמול, אני מגלה לאט לאט את מה שקרני השמש הראשונות חושפות בפני, בכל יום בצורה שונה.
 
 
בחוץ כבר קר, ובבוקר הכל קפוא בחוץ, והטל מלבין על העלים.
 
 
  וכשבחוץ קר, אנו מתכנסים פנימה, אל הבית החם, ההופך לספריה,
 
 
 ומתכוננים לחנוכה. יונתן מתאמן בנגינת `נר לי` על הפסנתר,
 
 
מוריה כבר מתאמן ב`סביבון, סוב סוב סוב`,
 
 
ואנדה מגלה שירים חדשים.
 
 
שבת שלום,
 
דרור

מדריך המטפלים בישראל

 
פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, פסיכואנליטיקנים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות, מטפלים אלטרנטיביים, מאמנים אישיים
המדריך המקיף באינטרנט לחיפוש מטפל נפשי בישראל לפי סוג המטפל, סוג הטיפול, שיטת הטיפול, נושא הטיפול, שפת הטיפול ומקום הטיפול.
 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.