English עברית
כניסה

335. ברטולד ברכט: העשן

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושמונה-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
נובמבר 335

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2013` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


ברטולד ברכט (1898-1956), ידוע כמחזאי פוליטי מהחשובים והמשפיעים ביותר במאה-העשרים, שהואשם גם בגניבת מחזותיו מאחרים. לאחר מותו נמשכת השפעתו של ברכט גם כמשורר. אמנם גם בשיריו של ברכט בולט המסר החברתי, אבל בספר 'גלות המשוררים' (הוצאת 'הקיבוץ המאוחד', 1984) מצאתי את השיר 'עשן', המוקדש לטבע האדם, ולרגשות היוצרים בנו את תחושת המציאות. את השיר תרגם פרופסור בנימין הרשב (הרושובסקי), שפרסם את שיריו בשם הבדוי 'גבי דניאל'. 

לכאורה, השיר מתאר תמונה קטנה מחיי האדם בטבע: "בַּיִת קָטָן בֵּין עֵצִים לְיַד אֲגַם". זה יכול היה להיות החלום הבורגני של השיבה אל הטבע, ומי צריך יותר מ"בַּיִת קָטָן" לגור בו, "בֵּין עֵצִים", בלב הצמחיה הירוקה, וגם "לְיַד אֲגַם", כשברקע נשמעת האוושה הנעימה של המים. 

אבל ברכט לא היה רומנטיקן, והוא ידע שהתיאור השלו של הטבע אינו מספיק. כדי שהתיאור השלו יקבל משמעות, עלינו להפיח בו רוח אנושית, המתבטאת ב"עָשָׁן עוֹלֶה מִן הַגַּג". העשן עצמו, כמובן, מלוכלך ומסריח, ופוגם בשלמות השלווה של הטבע. אבל העשן מעיד על חיים אנושיים בתוך הבית, שרק הם מעניקים משמעות לחיים בחיק הטבע. 

במעט מאוד מלים מדגים לנו ברכט את קסמו של המוח האנושי, שאינו יודע דבר על המציאות בה אנחנו חיים. המוח שלנו קולט את הגירויים מן המציאות, אבל מצליח לפרש אותם רק כשהם משתלבים בסיפור מוכר. הסיפור מפיח חיים בעובדות ובנתונים, והופך אותם לתנועה רגשית המאפשרת לנו להתמצא במציאות, לזהות את הסכנה לבחור במקום הבטוח. למשל, ב"בַּיִת קָטָן בֵּין עֵצִים לְיַד אֲגַם". 

העשן מאפשר לנו לזהות סיפור בתמונת הנוף השקטה. העשן הופך את התמונה הדוממת לסיפור, משום שמוחנו מעבד את הנתונים ומנחש שמישהו מדליק אש בתוך הבית, ולמרות שאין לנו עדות ממשית, אנחנו מנחשים שאדם חי בבית הזה. וכך נוצר סיפור של קיום אנושי המבטא תמיד רגשות. שהרי "אִלְמָלֵא הֶעָשָׁן, כַּמָּה חַסְרֵי־נִחוּמִים הָיוּ בַּיִת, עֵצִים, אֲגַם". 

את המסר המורכב הזה, על המוח המפרש את תמונת המציאות באמצעות סיפור דמיוני שמשמש אותו כמפה או כמכשיר ניווט, מצליח ברכט לבטא במלים פשוטות, בשתי שורות. מדוע, אם כן, הוא ממשיך ומסיים את השיר באותן מלים, כבתמונת ראי או כתמונת הבית המשתקף באגם? 

אם נשוב ונקרא את השיר נגלה שברכט מוסיף את מלת המפתח "נִחוּמִים", המבטאת את היכולת האמפתית שלנו המחברת אותנו זה לזה באמצעות השפה. חוקרי המוח מקשרים את היכולת הזו ל'נוירוני המראה' (mirror neurons), המאפשרים לנו לחוש בכאבו של הזולת. כך, באמצעות התבוננות, מזהה המוח שלנו כאב או שמחה, וגורם לנו לחוש בהם בגופנו. 

מה שהופך את תמונת הטבע העקרה לסיפור אנושי הוא העשן, המעורר במוחנו את הסיפור האנושי ומפעיל את רגשותינו. ללא ההתבוננות בעשן היינו גם אנו עצמנו "חַסְרֵי־נִחוּמִים", ותמונת הבית, העץ והאגם לא היתה מעוררת בנו כל רגש. 

וכך, השיר הקצר הזה מסביר לנו גם את פלאי השירה, ואת הרגשות העולים בנו כאשר אנחנו מפענחים את הסימנים השחורים שעל הדף הלבן, ההופכים, כמו עשן, למשהו שמעורר בנו רגשות עזים. 

וכמו העשן, גם הערפל משנה את הנוף המוכר בכפר שלנו, כשאנחנו מתעוררים וצופים בו מבעד לחלון,

או כשאנחנו יוצאים להליכת הבוקר, 

ומנחשים את סיפור הנוף המשתנה מאחורי הסיבוב. האם נוכל לראות את הנהר? את הכפר הסמוך? את ההרים המושלגים? 

בדרך חזרה הסיפור מתבהר, ואנחנו פוגים באתנאס המוציא את כבשיו אל המרעה. 

וכשבחוץ ערפל, אפשר ליצור בבית פנימה סיפור באמצעות קוביות, בשכיבה, 

או בעמידה, 

או בתחרות (מי יותר גבוה, אנדה בת העשר או מוריה בן השלוש-עשרה). 

האש מעניקה משמעות לחיינו,  

כשהיא בוערת בקמין. 

אפרת, המכינה את הגינה לצמחי החורף, הופכת אותה לסיפור חדש בחיינו. 

ויונתן מוסיף לסיפור את התפנית בעלילה. 

אנחנו זקוקים לסיפור, שישוב ויחבר את רגשותינו למציאות, ולכן, ביום ההולדת של אפרת אנחנו יוצאים תמיד לחפש ערפל חדש,  

ולטבול במעיינות החמים, 

תחת כיפת השמים. 

אנחנו מגלים את סיפור האור המשתנה בחלון,   

במחוזות רחוקים.  

 

אנחנו שבים ומוצאים סיפור במציאות כשאנחנו מקשיבים לצלילי הנחל, 

http://www.youtube.com/watch?v=ho0hAeC3poM

המחזירים אותנו גם אל השקט שבתוכנו, 

כשאנחנו מגלים פרי פטל אחרון על ענף קוצני,  

וכשאנחנו פוגשים בדרכנו חלון פורח, ומנחשים את מי שטיפח אותו

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

סדנת כתיבה ואימון רגשי

 

סדנה מרוכזת לכותבים

ינואר 2014

בהנחיית ד"ר דרור גרין ואפרת גרין

מה הופך סימנים שחורים המודפסים על נייר לסיפור, לשיר או לרומן? את הכלים הטכניים לכתיבה ספרותית ניתן לרכוש בסדנאות לכתיבה יוצרת או בקורסים אקדמיים, אבל מה שהופך את המלים הכתובות לדמויות ועלילות שיש להן חיים משל עצמן הוא קסם או פלא, המכונה בשם השראה או מוזה. האימון הרגשי יאפשר לכם לפענח את הקסם, ולרכוש כלים מעשיים שבעזרתם תוכלו להפיח חיים בדמויות ובעלילות שתכתבו. 

חוקרי המוח גילו שהאמפתיה היא מה שמאפשר לנו לחוש בכאבו של הזולת, וגם בשמחה של הזולת, בגופנו שלנו. האמפתיה היא גם מה שמאפשר לנו, בזמן שאנחנו קוראים סיפור או שיר, לחוש בגופנו שמחה או פחד, מתח או תקווה. האמפתיה היא מיומנות רגשית שניתן לתרגל ולשפר, כדי ליצור באמצעותה עלילה ודמויות שיקומו לתחיה בדמיונו של כל קורא. 

ד"ר דרור גרין, שפיתח את תורת 'האימון הרגשי', גילה את שבע המיומנויות הרגשיות, ובהן האמפתיה, היוצרות את הסיפור האישי של כל אחד מאתנו, ומאפשרות לנו להיות הגיבורים בחיינו. סדנת 'כתיבה ואימון רגשי' תאפשר לכם לזהות ולשפר את המיומנויות הרגשיות שבאמצעותן נוצר הסיפור, בדמיונם של הכותב ושל הקורא כאחד, וליצור היכרות עמוקה עם טבע האדם. 

הסדנה מיועדת לכל מי שרוצה לשפר את חייו, ליהנות מיופיו של העולם, ולממש את היכולות הטמונות בו. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד).  

כתיבה ואימון רגשי

הכותב נמצא תמיד בצומת של יחסים אנושיים, ובתהליך הכתיבה עליו להתחשב ברגשותיהם של שלושה משתתפים: הכותב עצמו, גיבור הסיפור והקורא. לכל אחד מן המשתתפים יש חיים משל עצמו, וכל אחד מהם, מעצם טבעו, מנסה להתרחק ממה שמעורר בו חרדה וליצור לעצמו מקום בטוח.  

כל תהליך כתיבה הוא גם תהליך טיפולי, שבו הכותב מתוודע אל עצמו באמצעות המפגש עם עצמו ועם גיבורי סיפורו. גם למפגש עם הקורא הלא-ידוע יש השפעה על תהליך זה. תהליך דומה קורה גם לקורא, וכל קריאה מפעילה את רגשותיו של הקורא. כדי שהיצירה תהיה אמינה ושוקקת חיים, על הסופר לספק גם לגיבורי סיפורו תנאים רגשיים מתאימים. 

ההיכרות עם שבע המיומנויות הרגשיות, והאפשרות לתרגל ולשפר אותן, תעניק לכם כלי חדש ומיוחד להבנת התהליכים הרגשיים המתרחשים בצומת הכתיבה. האימון הרגשי יאפשר לכם להתמודד עם הצרכים הרגשיים השונים שלכם, של קוראיכם ושל גיבורי סיפוריכם, וליצור סיפור שיש לו חיים משל עצמו. 


הסדנה

סדנת האימון הרגשי מתקיימת בכפר הבולגרי הקטן דבורישטה, ליד העיר קיוסטנדיל, בין עצי הפרי לגן-הירק, בחיק הטבע. הסדנה מיועדת לששה עד עשרה משתתפים. 

הסדנה כוללת שבעה מפגשים בשבעה ימים רצופים, משעות הבוקר המאוחרות ועד הערב. כל מפגש מוקדש לאחת משבע המיומנויות הרגשיות, אותה נתרגל באמצעות כתיבה, קריאה ומשחקי-תפקידים. 

במהלך הסדנה יכתוב כל אחד מן המשתתפים סיפור קצר, המבוסס על אותה עלילה ואותם גיבורים. 

בכל אחד מימי הסדנה נבדוק באמצעות המיומנות הרגשית המיוחדת את השפעתה על עיצוב הדמויות והעלילה, ואת מקומה בחיינו ככותבים וכקוראים. 

הסדנה כוללת גם טיולים קצרים בנוף הכפרי היפה, והיכרות עם חיי הכפר הבולגרי ותושביו. 

​לאחר הסדנה נמשיך במפגשי הדרכה באמצעות האינטרנט במשך שנים-עשר שבועות נוספים. 

הסדנה מבוססת על הספר המקיף, 'אימון רגשי', שהוא מדריך מעשי לניהול רגשות. את הספר ניתן לרכוש רק באתר האינטרנט, ושם אפשר גם לקרוא את חלקו הראשוןאתם מוזמנים לקרוא את מכתבי משתתפי הסדנאות הקודמות. 

המיקום והמחיר 

סדנת אימון רגשי במלון ספר סטרימון, בולגריה

משתתפי הסדנה ישוכנו במלון הספא 'סטרימון' (5 כוכבים), בעיר קיוסטנדיל (במרחק עשרה קילומטרים מן הכפר בו תתקיים הסדנה), במרחק תשעים קילומטרים דרום-מערבית לסופיה בירת בולגריה. זה אזור עצי הפרי של בולגריה, העשיר בנהרות, במעיינות מרפא חמים, באתרי סקי ובנופים מרהיבים. 

הבריכה במלון סטרימון, סדנה לאימון רגשי

מלון סטרימון שוכן על מעיינות מרפא חמים, אותם גילו הרומאים לפני יותר מאלפיים שנה. במלון בריכת-שחיה, מעיינות חמים בטמפרטורות שונות (36 מעלות, 45 מעלות ו-18 מעלות), סאונה רטובה ויבשה, חדר-כושר ועוד. המלון נמצא במרכז העיר קיוסטנדיל, ליד המדרחוב היפה, על בתי-הקפה והמסעדות שבו.  

מעיינות חמים במלון סטרימון, סדנה לאימון רגשי

התשלום: 1,500 יורו. (דמי הרשמה בסך 300 יורו להבטחת החדר במלון, שלא יוחזרו, והיתרה עד סוף חודש דצמבר 2013). 

התשלום כולל את הסדנה ושנים-עשר מפגשי הדרכה שבועיים באמצעות האינטרנט, שבעה לילות במלון 'סטרימון' בחדר ליחיד/ה, כולל ארוחת בוקר וארוחת ערב (וארוחת צהרים בכפר), שימוש חופשי בבריכה, במתקני הספא ובמעיינות החמים, הסעה משדה-התעופה ונסיעות לכפר, וכן הספר 'אימון רגשי'. התשלום אינו כולל את הטיסה.

המועד: ינואר 2014, בתיאום עם המשתתפים. 

ניתן גם לתאם סדנת כתיבה אישית, בדירת-האירוח שלנו בכפר. 

לפרטים והרשמה כתבו אלינו: drorgreen@gmail.com

או התקשרו לטלפון ישראלי, במחיר של שיחה מקומית:  073-2248404. 


 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. חיבר כארבעים ספרים, ובהם ספרי ילדים רבים (שאת חלקם אייר), ספרי פרוזה (רומן, נובלה, סיפורים, אגדות, ספר מתח, ספרות פוליטית), שירה וספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי. תרגם מאנגלית ספרי ילדים ופסיכותרפיה. עורך משנת 1972 את דף השיר השבועי 'פיוט', בו פורסמו שיריהם של טובי המשוררים העבריים (חברי המערכת היו יונה וולך וס. יזהר).

שימש כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'ספרים, הוצאה לאור', שם ערך את תיאורי-המקרים של פרויד, וספרים מאת חיים עומר, נחי אלון, בנימין שבילי, יונה וולך ואחרים. מומחה לעיצוב ולהפקות דפוס. 

ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

סיים דוקטורט ותואר שני בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה).

המציא את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם בחצי מיליון עותקים. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה. 


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

תערוכת העבודות שלה, 'משחק בחומר', התקיימה בגלריה העירונית של העיר קיוסטנדיל בשנת 2010. 

מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר. 

Bookmark and Share

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.