346. זביגנייב הרברט: טפט סיני

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
ינואר 346

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


זביגנייב הרברט (1924-1998) היה משורר פולני מצוין שזכה למתרגם עברי מצוין (דוד ויינפלד). את השיר הזה קראתי בספרו 'מר קוגיטו ושירים אחרים' (הוצאת 'הקיבוץ המאוחד'). 

לא במקרה בחר הרברט לכנות את הגיבור המרכזי בספר הזה, המופיע גם בספריו האחרים, בשם 'מר קוגיטו', והשם הזה מעיד על אופי כתיבתו. השם 'מר קוגיטו' מרמז על העיסוק והעניין של הרברט בפילוסופיה, והבחירה שלו בהתבוננות מיוחדת, מעט מרוחקת, על טבע האדם. 'קוגיטו' בלטינית פירושו 'אני חושב', אך הוא מוכר לנו מאמרתו המפורסמת גדול הפילוסופים הרציונליים רנה דקארט, 'אני חושב משמע אני קיים' (Cogito ergo sum). 

זו, כמובן, בחירה אירונית, המאפשרת למשורר להציג באמצעות גיבורו, כלומר באמצעות פרישת ההרהורים של גיבורו החושב, תמונת עולם ספקנית, המטילה ספק גם ברציונליות עצמה, בניסיון לתאר תמונה מדויקת יותר של העולם, או אולי של הרגשות שלנו ביחס לעולם. 

אמנם השיר הזה אינו לקוח מהרהוריו של מר קוגיטו, אבל נדמה לי שכאן אופן החשיבה של מר קוגיטו חופף לזה של המשורר, המבקש להציג בפנינו תמונה מדויקת של העולם, שתהיה קרובה ככל האפשר לתמונת העולם הרגשית שלנו, המתבוננים בעולם. האם אפשר לאחד בין שתי התמונות? 

השיר הזה כתוב כקטע פרוזה קצר, המשלב תיאור נוף עם סיפור קצר, וכולל בתוכו גם הרהור ביקורתי המנתח את הסיפור עצמו. טכניקה זו, של טקסט הכולל בתוכו את ביקורת הטקסט, מאפיינת את תיאורי-המקרים של פרויד, שיצר את הסגנון הזה, ואני תוהה אם זביגנייב הרברט הכיר את כתיבתו של פרויד. 

השיר נפתח בתיאור של תמונת נוף: 

אִי שׁוֹמֵם וְעָלָיו רֹאשׁ מְצֻפֶּה סֻכָּר שֶׁל הַר גָּעַשׁ.

המטפורה "רֹאשׁ מְצֻפֶּה סֻכָּר" מזכירה לנו שזה אינו צילום של הר געש על אי שומם, אלא מעין ציור סיני או יפני, שיש בו פירוש של תמונת הנוף, כמו הפירוש הרגשי שאנו נותנים לכל מראה שאנחנו רואים. מי שרואה בהר געש "רֹאשׁ מְצֻפֶּה סֻכָּר" מפרש כך את המראה באמצעות האסוציאציות הפרטיות שלו. 

המשפט השני, שהיה יכול לתאר גם צילום, מובן לנו כמו חלק מן הציור: "בְּתוֹךְ הַמַּיִם הָרְדוּדִים דַּיָג עִם חַכָּה וְכֵן קְנֵי סוּף". כעת, כשאנחנו יודעים שתמונת הדייג היא חלק מציור, אנחנו יכולים לחבר במוחנו גם את הסיפור המעניק לה משמעות. הרי העין שלנו רואה רק פרטים, ואילו המוח שלנו אינו מזהה את הפרטים מבלי להפוך אותם לסיפור בעל משמעות. זה קורה, רק משום שיש לנו בתוכנו, כחלק מן התהליך הרגשי שלנו, אוסף שלם של זכרונות וסיפורים, שבאמצעותם אנחנו מזהים את העולם, כל אחד בדרכו שלו. 

כעת קל לנו להבין את המשפט השלישי, שיש בו סיפור: 

וּמֵעַל אִי רְחַב יָדַיִם כְּמוֹ עֵץ תַּפּוּחַ עִם פָּגוֹדָה וְכֵן גִּשְׁרוֹן שֶׁעָלָיו נִפְגָּשִׁים הַנֶּאֱהָבִים, תַּחַת הַיָּרֵחַ הַמֵּנֵץ

עכשיו המבט שלנו מתרומם מעל ציור הדייג שעל החוף, אל האי שבו עץ תפוח ופגודה, ומעל לנחל גשרון שעליו זוג נאהבים. כאן מדגים לנו הרברט את תפקידו של הדמיון ביצירת הנרטיב המאפשר לנו להתבונן בציור. כאשר אנחנו קוראים את המלה "גִּשְׁרוֹן" אנחנו יודעים שמתחתיו זורם נחל המשלים את התמונה, וכאשר אנחנו צופים ב"יָּרֵחַ הַמֵּנֵץ" בשמים אנחנו יודעים שהזוג שעל הגשר אינו זוג שעצר סתם כך לנוח, אלא זוג "נֶּאֱהָבִים". 

ובאמת, במציאות, לא קיים אי כזה עם עץ וגשרון ונאהבים. המשורר משטה בנו ומראה לנו איך הוא משחק בנו באמצעות מלים, ואיך הנרטיב הטבוע בנו מעניק את המשמעות למלים שלו ויוצר בדמיוננו ציור. 

כעת הוא לועג לנו, ואומר: 

אִלּוּ בָּזֹאת תָּם הָעִנְיָן, הָיָה לְפָנֶיךָ אֶפִּיזוֹד נָאֶה - דִּבְרֵי יְמֵי הָעוֹלָם בְּמִלִּים סְפוּרוֹת. 

כלומר מעשה השיר, המתמצת במלים מעטות משהו שכל קורא יוצק בו משמעות, הוא מעין מעשה בריאה אלוהי של יצירת יש מאין, בידי המשורר וגם בידי כל קורא וקורא. 

אבל הציניקן הביקורתי שבזביגנייב הרברט ממהר לחזור בו, ולהזכיר לנו שמעשה היצירה המקורי לכאורה, אינו באמת מקורי, משום שהסיפורים המיוחדים והאישיים שלנו משקפים למעשה סמלים ידועים לעייפה בתרבות האנושית, המשותפים לכולם: "אֲבָל זֶה חוֹזֵר עַל עָצְמוֹ עַד אֵין קֵץ, בְּדִיּוּק עִקֵּשׁ וְסַר טֲעַם - הַר גַּעַשׁ, נֶאֱהָבִים, יָרֵחַ". 

בכך מטיל המשורר ספק, כמו דקרט בשעתו, בעצם מעשה היצירה, או ליתר דיוק באפשרות להיות מקורי וחד-פעמי. וכשהוא כותב "יוֹתֵר מִכָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְהַעֲלִיב אֶת הָעוֹלָם" הוא מתכוון למעשה לעלבון הפרטי שלו. שהרי לא העולם הוא החוזר על הסיפורים האנושיים, "הַר גַּעַשׁ, נֶאֱהָבִים, יָרֵחַ", אלא אנחנו, העושים שימוש בנאלי בדימויים השגורים האלו. 

ודווקא בסיום הלכאורה מדוכדך הזה, על הבנליות החוזרת על עצמה, סותר המשורר את עצמו, ומראה לנו איך הבחירה בפירוש המציאות היא בחירה אישית משלנו, ואנחנו אחראים לפירוש שאנו מעניקים לה. אנחנו יכולים להיעלב מן המושגים הבנאליים בהם אנחנו משתמשים, ואנחנו יכולים גם לגלות בהם משמעות חדשה בכל פעם שאנחנו עושים בהם שימוש, ולמצוא מחדש את היופי בעולם הסובב אותנו. 

השיגרה ה'בנאלית' לכאורה, אותה מתאר זביגנייב הרברט, היא המציאות היומיומית של חיי כל אחד מאתנו. לא במקרה קללה סינית ידועה מנוסחת במלים "שיהיו לך חיים מעניינים". הצורך בשיגרה הוא המניע החשוב ביותר בחיינו, בחיפוש אחר תחושה של מקום בטוח. אנחנו זקוקים לשיגרה המלאכותית שלנו דווקא משום שעולם הטבע והמציאות אינו באמת שגרתי. מעגל העונות, היוצר בנו תחושה של שיגרה, אף פעם אינו חוזר בדיוק על אותן התופעות, ולכן השיגרה הזו מפעימה אותנו כל-כך. 

אם נלמד משהו מן הגיוון שבמחזוריות הקיימת בטבע, נוכל למצוא אותו גם בשיגרה של חיינו, ולהיות מאושרים יותר. המטאפורות המשעממות אינן המציאות השגרתית, אלא רק ביטוי לעצלות הטבעית שלנו. יש לנו אינסוף אפשרויות לתאר את מציאות חיינו, והן מבטאות את היצירתיות שלנו גם בשיגרה ה'קבועה' ביותר. 

בכל בוקר, כשאני מתבונן בילדי ובשיגרת היום שלהם, אני מגלה בה משהו חדש, משום שהשיגרה קבועה, אבל הם עצמם משתנים מרגע לרגע, ואין מרגש מזה. 

גם כשהם שבים ומשחקים, למשל, במשחק המנוגד לאורח-חיינו הלא-חומרני, במשחק המונופול, הם יודעים לשנות את הכללים ולהתאים אותם לצרכיהם המשתנים. 

אפילו הבחירה היומיומית בארוחת-הבוקר לעולם אינה זהה, ומוריה, שרק אתמול היה ילד, הופך לעיני המשתאות לנער. 

אני אוהב לאפות, ומה שמקיים את האהבה הזאת היא הבחירה שלי להכין את פאי הלימון באופן אינטואיטיבי, ולא ממרשם מדויק. לעתים אני בודק בספרים ומשלב מתכונים שונים. 

הפאי משתנה, כמובן, כשאנה מחליטה להכין אותו, 

וכשיונתן משתף פעולה בהוספת הסוכר לקצף.  

לא בהכנת הפאי הבנאלית והשגרתית אני מתבונן, אלא בדרך שבה לומדים ילדי להכין אותה, 

ובמיוחד משיתוף הפעולה ההולך וגדל ביניהם, 

עד לסיום התהליך. האם זהו 'ראש סוכר' על ההרים המשליגים?  

או בצלצלי הקצף המוזהבים על כנסיית הפאי? 

התוצאה מרנינה את עינינו בכל פעם מחדש, למרות הדימויים הבנאליים,  

והטעם?  

גן-עדן, 

בכל כפית מתוקה, 

עד שבזמן קצר המתוק הבנאלי הולך ונעלם.    

היום המתחיל במשחק,   

מסתיים במשחק, 

כשילדי באים להשתעשע איתי בימי מחלת החורף הקלה. 

שבת שלום,

דרור 

 

אימון רגשי וקדרות

סדנה זוגית אצלנו בכפר

סדנה בהנחיית ד"ר דרור גרין ואפרת גרין

זוגיות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים, ורוב בני-האדם מבלים את חייהם עם בני-זוג. הזוגיות יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת ומאריכה את חיינו. 

כדי ליצור זוגיות יציבה וטובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו. אך איש לא הכשיר אותנו לחיי זוגיות, ומעולם לא למדנו לעשות שימוש מתאים במיומנויות הרגשיות הנחוצות לשם כך.

האימון הרגשי הוא גישה פשוטה ויעילה לשיפור המיומנויות הרגשיות, המאפשרות לנו ליצור זוגיות טובה ולשמור עליה לאורך זמן. הסדנה תאפשר לכם להתנסות במיומנויות הרגשיות באמצעות תרגול ובעבודה בחומר. זהו צעד ראשון לדרך אותה תוכלו לסלול עבור עצמכם, מדי יום מחדש. 

הסדנה מותאמת לצרכים של כל זוג, הקשורים בזוגיות ובהורות וגם בתחומי העניין המיוחדים של בני-הזוג. בסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי הקטן, בעבודה בחומר ליד האבניים, ביצירה וביישום האימון הרגשי בשגרת היומיום. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 

אימון רגשי

כל חיינו אנו מחפשים אחר מקום בטוח שיגן עלינו מסכנה וישכיח את חרדת-המוות הטבעית שלנו. שבע המיומנויות הרגשיות הן הכלים הטבעיים שבאמצעותן אנו יוצרים תחושה של מקום בטוח.

זוגיות היא אחת הדרכים היעילות ביותר ליצירת תחושה של מקום בטוח. זוגיות טובה יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת את בריאותנו ומאריכה את חיינו. כדי ליצור זוגיות טובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו.

האימון הרגשי הוא כלי לזיהוי ולשיפור שבע המיומנויות הרגשיות, שבאמצעותן אנו יוצרים לעצמנו תחושה של מקום בטוח. באמצעות האימון הרגשי והתרגול של שבע המיומנויות הרגשיות אנו לומדים ליצור לעצמם מקום בטוח מדי יום מחדש, ובכך למנוע משברים ולהעמיק את השותפות הזוגית.

האימון הרגשי אינו `טיפול` אלא דרך-חיים, שתאפשר לכם לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות ולממש טוב יותר את הפוטנציאל האנושי והזוגי שלכם. הסדנה אינה מיועדת ליצור שינוי מיידי אלא להציג כלי שתוכלו לעשות בו שימוש יומיומי לשיפור הקשר הזוגי.

באתר ניתן לקרוא את המבוא לספרי 'אימון רגשי', וכן לרכוש את הספר המודפס.


הסדנה

סדנת האימון הרגשי מיועדת לזוג שרוצה לשפר, לטפח, להעמיק ולהצמיח את הקשר ואת האהבה. 

בני-הזוג יתארחו בדירת-האירוח שלנו, ליד ביתנו בכפר דבורישטה בבולגריה, למשך שבוע.

כל אחד מימי השבוע יוקדש ללימוד ולתרגול של אחת משבע המיומנויות הרגשיות. 

המפגשים יתבססו על הניסיון האישי שלכם, ויכללו סימולציות ומשחקי-תפקידים, שיאפשרו לכם לזהות את המיומנויות הרגשיות המניעות את הקשר שלכם ולהתנסות בהן במשחק, בשיחה, בכתיבה ובעבודה בחומר. 

במהלך הסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי, המבטאים את התרגול היומיומי של האימון הרגשי בזוגיות, בגידול ילדינו בחינוך ביתי, בעבודת הבית והגינה ובמפגש עם הטבע הסובב אותנו. אנחנו איננו מושלמים, והאימון הרגשי מאפשר לנו לקבל גם את הפגמים והכישלונות וליצור מדי יום מחדש את המקום הבטוח ואת האהבה. 

תיאור-מקרה של אימון רגשי לזוגיות תוכלו לקרוא בספריית האתר. תיאור-המקרה לקוח מתוך ספרי `פסיכותרפיה ממבט אחר`.   

הסדנה תאפשר לכם להכיר את הכלים הבסיסיים של האימון הרגשי, אך לא תשנה את חייכם. כדי ליצור את השינוי יהיה עליכם להמשיך ולתרגל זאת מדי יום, מחדש. זה קל ופשוט, אך בתקופה שלאחר הסדנה כדאי מאוד להמשיך בהדרכה שבועית באתר האינטרנט, בקליניקה הווירטואלית שפיתחתי.  
 
"אני ממליצה בחום על הסדנה לאימון רגשי לזוגות המעוניינים לשפר ולפתח את הזוגיות שלהם למקום בוגר ובשל, עמוק ומחוייב, הפותח אפשרויות חדשות גם למי שנדמה לו שכבר ניסה את הכל. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית. www.esthergilat.net). 
 
המיקום והמחיר
 
הסדנה מתקיימת בדירת האירוח שלנו בכפר בולגרי קטן ויפה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, 80 קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

 

דירת האירוח פונה אל מטע דובדבנים, והיא כוללת חדר-שינה, חדר-אורחים, מקלחת ושירותים וגם מטבחון המאפשר הכנת ארוחות (זוגות שיבחרו בכך יוכלו להצטרף לארוחות המשפחתיות שלנו). 

 

 

 

 

 

התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח, הסעה משדה-התעופה, ואינו כולל טיסה.  

 
 
 
לתיאום סדנה כתבו אלינו: 
 

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404

 


 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר כארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

Bookmark and Share


 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.