391. ציפור נדירה: סימפתיה

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
שנה שמינית, דצמבר 391

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


להקת  הרוק המתקדם 'ציפור נדירה' הוקמה באנגליה בשנת 1969, והתפרסמה במיוחד בזכות השיר 'סימפתיה', שבו נזכרתי לאחרונה. 

שנות השישים ייצגו את תגובת-הנגד לזוועות מלחמת-העולם השניה. אימת המלחמה חילקה את העולם לשניים, והמלחמה הקרה בין ארצות-הברית לברית-המועצות יצרה איזון מאיים באמצעות השימוש בנשק גרעיני. בתגובה לחרדה הקיומית הקשה נוצרה תרבות צעירה ומתירנית, תרבות פציפיסטית ואנטי-קפיטליסטית, הקוראת לשלום ואהבה. מוסיקת הפופ החדשה, שבראשה עמדו ה'חיפושיות', ביטאה את הכמיהה לחופש ולאהבה, והגיעה לשיאה בפיסטיבל וודסטוק, שהתקיים בשנה שבה הוקמה להקת 'ציפור נדירה'. 

השיר 'סימפתיה' מבטא את השאיפה לשלום ואהבה, אבל משולבת בו גם התבוננות במציאות הקשה שעוד לא חלפה מן העולם. 

השיר פונה באופן ישיר אלינו, המאזינים: "בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאַתָּה עוֹלֶה אֶל מִטָּתְךָ, וּכְשֶׁאַתָּה סוֹגֵר וְנוֹעֵל אֶת דַּלְתְּךָ, חָשׁוֹב עַל אֵלּוּ שֶׁקּוֹפְאִים בָּאֲפֵלָה." עשרים שנה לפני שחוקרי המוח גילו את היכולת האמפתית הטבועה במוחנו (נוירוני המראה) עוררה להקת 'ציפור נדירה' את האמפתיה שלנו, כשגרמה לנו לחוש בגופנו את הקור והבדידות של אלו שנמצאים מחוץ לדלתנו הנעולה. 

באותם ימים המלה 'אמפתיה' לא היתה נפוצה במיוחד, אבל לא קשה להבחין בכך שהמלה 'סימפתיה' בשיר הזה משמשת למעשה במשמעות של אמפתיה. לכן מסתיים הבית הראשון במלים החוזרות "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם". כלומר, לא מדובר כאן ב'צדק חברתי' או בחלוקת משאבים, אלא ב"אַהֲבָה", שהיא הביטוי האולטימטיבי של שיתוף ותחושה של מקום בטוח, שיוצרת האמפתיה.

הבית השני, שהוא הפזמון, חוזר שוב ושוב על המלים "סִימְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר", כשהכוונה, כמובן, היא ש"אֶמְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר". ולכן גם הפזמון, כמו כל הבתים, מסתיים במלים "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם". 

הבית השלישי מתאר את המלחמה הקרה, ולא פחות מכך את תוצאות ההיררכיה הקפיטליסטית, שהן הגורם לפערים החברתיים ולשנאה המעוררת מלחמה: "חֲצִי עוֹלָם שׂוֹנֵא חֲצִי אַחֵר, חֲצִי עוֹלָם שׁוֹלֵט בַּכֹּל, חֲצִי עוֹלָם שׁוֹכֵב לִישֹׁן רָעֵב". גם הבית הזה מסתיים במלים "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם", המזכירות לנו שלא רק הפוליטיקאים ובעלי-ההון הם האחראים לחוסר הצדק בעולם, אלא גם אנחנו, המקבלים את המצב ומשרתים בהכנעה את המערכות ההיררכיות, ובכך נמנעים משיתוף ואהבה. 

השיר של 'ציפור נדירה' רלוונטי מאוד גם לימינו. אמנם הגל הפציפיסטי של שנות השישים השפיע על הפוליטיקה המערבית, הביא לנפילתה של חומת ברלין ולהתפוררות הגוש הסובייטי, אבל הקפיטליזם התחזק עוד יותר, ויצר פער גדול עוד יותר בין חזקים לחלשים, בין עשירים לעניים. הפער הזה יצר מלחמה חדשה, הפעם בין מערב למזרח, או בין הנצרות ה'דמוקרטית' לבין האיסלאם המייצג את 'כוחות הרע', ושוב "חֲצִי עוֹלָם שׂוֹנֵא חֲצִי אַחֵר". 

גם היום "חֲצִי עוֹלָם", זה שאנו משתייכים אליו, "שׁוֹלֵט בַּכֹּל", ובשעה שאנחנו קונים וצורכים ומשתעבדים למותרות "חֲצִי עוֹלָם שׁוֹכֵב לִישֹׁן רָעֵב". היום, אולי יותר מתמיד, חסרה בעולם ההומוגני, ה'גלובאלי', שבו אנו חיים, הרוח של שנות השישים, רוח החופש, הסובלנות והאהבה, המבטאים את האמפתיה שנרמסה בידי 'כוחות השוק'. 

היום, יותר מתמיד, "אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם", וכמו אז יש צורך במישהו שיבוא ויזכיר לנו ש"אֶמְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר". 

https://www.youtube.com/watch?v=myefukeCaak#t=82

והנה דוגמה משעשעת להבדל בין ההתבוננות המנוכרת שלנו, באמצעי התקשורת, בסבל הרחוק מאתנו, לבין האמפתיה שהיא פעולה פשוטה של שיתוף. 
 
 

בטבע יש מספיק אהבה לכולם, והחסות הטריות מקבלות באהבה פרץ קצר של שלג שהקדים את עונתו. 

ענני החורף מנמיכים באהבה, ומלטפים את ההרים. 

גם אצלנו בבית יש אהבה לכולם. לאחר ביקור בקיבוץ כולם שבו הביתה, וחזרו אל משחקי החורף (כדורעף בלון בתוך הבית), 

ואפשר להקפיץ את הבלון עוד ועוד. 

בחוץ קר, ובינתיים הפכנו את הספריה לחדר-המשחקים שלנו.  

אנחנו משחקים ברביעיות הניקוד החדשות, 

שהכנתי והדפסתי לילדים, 

וגם ברביעיות החדשות, 

המוקדשות לאמנים הגדולים, 

על השטיח.  

חזרנו לצפות יחד בסרטים מדי בוקר, 

ואנחנו מדליקים נרות לקראת חג החנוכה המתקרב,  

ולובשים תלבושת של סנטה קלאוס לפני הכריסטמס.  

שקיעה חורפית יורדת לאיטה ומאירה את העולם כולו, באהבה.   

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

פרויקט של שיתוף ואהבה

שני ספרי החדשים, 'הנסיך הקטן' בתרגום חדש, לא רק  לילדים,ו'שיחות עם הנסיך הקטן', מבטאים מסר של שיתוף ואהבה, ולכן לא יימכרו בחנויות הספרים. 

התארחתי אצל יואב גינאי בתוכנית 'מה יהיה' ברשת ב' (בדקה 14:45), ודיברתי על התרגום החדש של 'הנסיך הקטן' ועל 'שיחות עם הנסיך הקטן'. 

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1731645

אתם מוזמנים להשתתף בהפצת הרעיון ולקבל את הספרים במחיר סמלי של 40 ש"ח (לשני הספרים, כולל משלוח), לעצמכם ולאנשים שאתם אוהבים

להזמנה כתבו אלי: drorgreen@gmail.com

 

אתם מוזמנים לבלות אתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר: 

סדנה זוגית בכפר בולגרי

 
 
"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 
 
"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 
 
"חזרתי עם ארגז כלים ותחושת יכולת - מרגישה שקיבלתי 'חדר כושר לאימון רגשי'. משפרת את ניהול הזמן , מזהה את המקום הבטוח וקשובה יותר לקול הרגשי. אני ממליצה בחום לכולם. זו חוויה אחרת ומעצימה" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אמנויות). 
 
"שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים (ואולי נחזור לפעם שניה)" (סמדר אברהמי). 
 
"מה שהדהים אותי, זו הפשטות והדרך שנראית הגיונית ומעשית להשיג איכות חיים טובה יותר בכל רמה" (אורי כרמל, חיפה). 
 
"באמצעות שיטת האימון הרגשי, והניואנסים האישיים היחודיים של זוג נפלא זה, התאפשר לנו לחוש ב'מקום בטוח'. התאפשרה תנועה מעגלית בין עולמנו לעולמם לעולמנו. זכינו להיחשף לפן האישי, הזוגי והמשפחתי של דרור ואפרת, בכנות בלתי-רגילה, בדרך היוצרת הדהוד אינדיבידואלי, בינאישי, קבוצתי, ואולי אף קוסמי" (מיכל שמש, פסיכולוגית). 
 
"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, היתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע" (מלכה). 
 
"דרור ואפרת הם מנטורים רגישים וחמים. הם אירחו אותנו בלב רחב ושיתפו אותנו בחייהם המיוחדים בכפר הבולגרי. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 
 
"זו הזדמנות לחבק את שניכם באהבה, על האירוח העוטף שקיבלנו מכם במהלך שבוע זה, על הפתיחות והתמיכה שהענקתם לנו בביתכם הקסום ובקרב בני המשפחה הנפלאים" (בוגרי סדנת 'אימון רגשי וצילום', אוקטובר 2012). 

Bookmark and Share

 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.