391. ציפור נדירה: סימפתיה

בעריכת דרור גרין

 

שנה שמינית, דצמבר 391

להקת  הרוק המתקדם 'ציפור נדירה' הוקמה באנגליה בשנת 1969, והתפרסמה במיוחד בזכות השיר 'סימפתיה', שבו נזכרתי לאחרונה. 

שנות השישים ייצגו את תגובת-הנגד לזוועות מלחמת-העולם השניה. אימת המלחמה חילקה את העולם לשניים, והמלחמה הקרה בין ארצות-הברית לברית-המועצות יצרה איזון מאיים באמצעות השימוש בנשק גרעיני. בתגובה לחרדה הקיומית הקשה נוצרה תרבות צעירה ומתירנית, תרבות פציפיסטית ואנטי-קפיטליסטית, הקוראת לשלום ואהבה. מוסיקת הפופ החדשה, שבראשה עמדו ה'חיפושיות', ביטאה את הכמיהה לחופש ולאהבה, והגיעה לשיאה בפיסטיבל וודסטוק, שהתקיים בשנה שבה הוקמה להקת 'ציפור נדירה'. 

השיר 'סימפתיה' מבטא את השאיפה לשלום ואהבה, אבל משולבת בו גם התבוננות במציאות הקשה שעוד לא חלפה מן העולם. 

השיר פונה באופן ישיר אלינו, המאזינים: "בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאַתָּה עוֹלֶה אֶל מִטָּתְךָ, וּכְשֶׁאַתָּה סוֹגֵר וְנוֹעֵל אֶת דַּלְתְּךָ, חָשׁוֹב עַל אֵלּוּ שֶׁקּוֹפְאִים בָּאֲפֵלָה." עשרים שנה לפני שחוקרי המוח גילו את היכולת האמפתית הטבועה במוחנו (נוירוני המראה) עוררה להקת 'ציפור נדירה' את האמפתיה שלנו, כשגרמה לנו לחוש בגופנו את הקור והבדידות של אלו שנמצאים מחוץ לדלתנו הנעולה. 

באותם ימים המלה 'אמפתיה' לא היתה נפוצה במיוחד, אבל לא קשה להבחין בכך שהמלה 'סימפתיה' בשיר הזה משמשת למעשה במשמעות של אמפתיה. לכן מסתיים הבית הראשון במלים החוזרות "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם". כלומר, לא מדובר כאן ב'צדק חברתי' או בחלוקת משאבים, אלא ב"אַהֲבָה", שהיא הביטוי האולטימטיבי של שיתוף ותחושה של מקום בטוח, שיוצרת האמפתיה.

הבית השני, שהוא הפזמון, חוזר שוב ושוב על המלים "סִימְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר", כשהכוונה, כמובן, היא ש"אֶמְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר". ולכן גם הפזמון, כמו כל הבתים, מסתיים במלים "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם". 

הבית השלישי מתאר את המלחמה הקרה, ולא פחות מכך את תוצאות ההיררכיה הקפיטליסטית, שהן הגורם לפערים החברתיים ולשנאה המעוררת מלחמה: "חֲצִי עוֹלָם שׂוֹנֵא חֲצִי אַחֵר, חֲצִי עוֹלָם שׁוֹלֵט בַּכֹּל, חֲצִי עוֹלָם שׁוֹכֵב לִישֹׁן רָעֵב". גם הבית הזה מסתיים במלים "כִּי אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם", המזכירות לנו שלא רק הפוליטיקאים ובעלי-ההון הם האחראים לחוסר הצדק בעולם, אלא גם אנחנו, המקבלים את המצב ומשרתים בהכנעה את המערכות ההיררכיות, ובכך נמנעים משיתוף ואהבה. 

השיר של 'ציפור נדירה' רלוונטי מאוד גם לימינו. אמנם הגל הפציפיסטי של שנות השישים השפיע על הפוליטיקה המערבית, הביא לנפילתה של חומת ברלין ולהתפוררות הגוש הסובייטי, אבל הקפיטליזם התחזק עוד יותר, ויצר פער גדול עוד יותר בין חזקים לחלשים, בין עשירים לעניים. הפער הזה יצר מלחמה חדשה, הפעם בין מערב למזרח, או בין הנצרות ה'דמוקרטית' לבין האיסלאם המייצג את 'כוחות הרע', ושוב "חֲצִי עוֹלָם שׂוֹנֵא חֲצִי אַחֵר". 

גם היום "חֲצִי עוֹלָם", זה שאנו משתייכים אליו, "שׁוֹלֵט בַּכֹּל", ובשעה שאנחנו קונים וצורכים ומשתעבדים למותרות "חֲצִי עוֹלָם שׁוֹכֵב לִישֹׁן רָעֵב". היום, אולי יותר מתמיד, חסרה בעולם ההומוגני, ה'גלובאלי', שבו אנו חיים, הרוח של שנות השישים, רוח החופש, הסובלנות והאהבה, המבטאים את האמפתיה שנרמסה בידי 'כוחות השוק'. 

היום, יותר מתמיד, "אֵין דֵּי אַהֲבָה לְכֻלָּם", וכמו אז יש צורך במישהו שיבוא ויזכיר לנו ש"אֶמְפַּתְיָה הִיא מַה שֶׁצָּרִיךְ, חָבֵר". 

https://www.youtube.com/watch?v=myefukeCaak#t=82

בטבע יש מספיק אהבה לכולם, והחסות הטריות מקבלות באהבה פרץ קצר של שלג שהקדים את עונתו. 

ענני החורף מנמיכים באהבה, ומלטפים את ההרים. 

ואפשר להקפיץ את הבלון עוד ועוד. 

בחוץ קר, ובינתיים הפכנו את הספריה לחדר-המשחקים שלנו.  

אנחנו משחקים ברביעיות הניקוד החדשות, 

שהכנתי והדפסתי לילדים, 

וגם ברביעיות החדשות, 

המוקדשות לאמנים הגדולים, 

על השטיח.  

חזרנו לצפות יחד בסרטים מדי בוקר, 

ואנחנו מדליקים נרות לקראת חג החנוכה המתקרב,  

ולובשים תלבושת של סנטה קלאוס לפני הכריסטמס.  

שקיעה חורפית יורדת לאיטה ומאירה את העולם כולו, באהבה.   

שבת שלום,

דרור 

"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת" (דנה ואביה).

 

"זו הזדמנות לחבק את שניכם באהבה, על האירוח העוטף שקיבלנו מכם במהלך שבוע זה, על הפתיחות והתמיכה שהענקתם לנו בביתכם הקסום ובקרב בני המשפחה הנפלאים" (בוגרי סדנת 'אימון רגשי וצילום', אוקטובר 2012).