398. פול ורלן: מרובע
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין
גיליון 398, שנה תשיעית, ינואר 2015
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. `פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`.
פול ורלן (1844-1896) היה מחשובי המשוררים הצרפתיים במאה התשע-עשרה. חייו היו רבי תהפוכות וסבל. הוא עזב את אשתו ובנו שזה עתה נולד כדי לחיות עם המשורר הצעיר רמבו, ולא חשש לפרסם שירים הומוסקסואליים חושפניים. מאוחר יותר הוא ירה ברמבו ופצע אותו, ונכלא למשך שנתיים. בעקבות המאסר חזר אל הדת הקתולית. בסוף ימיו היה אלכוהוליסט ואיבד את שפיותו. ה'מרובע' שבו בחרתי היום לקוח מתוך הספר '67 שירים' מאת פול ורלן, בתרגומו של עמינדב דיקמן (הוצאת כרמל). כמו בשיריו האחרים, לא קשה להבחין במוסיקליות של השיר, שהיתה חשובה למשורר אולי יותר מן התוכן. כך כתב בשיר 'אמנות השירה' (בתרגומה של המשוררת חמוטל בר-יוסף):
והוא מסיים את השיר במלים:
הווירטואוזיות של המוסיקה והחריזה ב'מרובע' של ורלן היא תרגיל הטעיה המיועד ליצור בנו, הקוראים, תחושה של מקום בטוח. גם הכותרת, 'מרובע', משרתת את אותה מטרה. השיר הקצר הזה אכן מרובע. הוא נחלק לארבע שורות, וגם המשקל שלו מרובע. אבל השלווה המדומה שנוצרת בזכות המוסיקה והמשקל והצורה הפשוטה והמוכרת מופרת על-ידי תוכנו הקודר, המקאברי, של השיר. ורלן כתב שירה אישית, סובייקטיבית, המבטאת את רגשותיו, כלומר את התגובה האינטואיטיבית שלו לכאב ולחרדה שעוררה בו המציאות של חייו. כשם שהסדר המרובע בשיר הזה יוצר מעין תחושת ביטחון מדומה, כתיבת השירה יצרה עבור ורלן תחושה זמנית של מקום בטוח בעולם כאוטי ומאיים. ורלן כתב על עצמו ועל רגשותיו, ולא על מצבו של העולם. במשפט "בִּזְמַן כֹּה אֲפוּף תַּרְדֵּמָה כִּזְמַנִּי", הפותח את השיר, המלה "כִּזְמַנִּי" אינה מתייחסת לרוח התקופה אלא לחייו של המשורר עצמו, החש שהוא "אֲפוּף תַּרְדֵּמָה". זה, אולי, תיאור מהימן של האלכוהוליזם המטשטש את החושים, וגורם למתמכרים להתנהל בעולם כמתוך "תַּרְדֵּמָה". גם המשפט השני אינו תיאור אובייקטיבי של העולם בו חי המשורר, אלא תיאור מצבו הרגשי של המשורר, "שֶׁאֵין בּוֹ שְׂמֵחִים וְאֵין מִתְחָרְטִים". עולם שאין בו שמחה ואין בו חרטה הוא עולם של כהות חושים, עולם של שתיינים המנתקים את עצמם מרגשותיהם הבסיסיים ביותר. ובעולם כזה, חסר רגשות ומנוכר, מה שנראה כמו ביטוי רגשי לכאורה, "הַצְּחוֹק הַיָּחִיד", הוא רק מה "שֶׁעוֹדוֹ הֶגְיוֹנִי". הרגש הוא ביטוי לתגובות האינטואיטיביות, האימפולסיביות, שלנו, המנווטות את דרכנו בעולם, בשעה שההיגיון יעיל מאוד ככלי למחקר מדעי או לפיתוח טכנולוגי, אך אינו משפיע כלל על רגשותינו. ובאמת, השיר מסתיים בהכרה שאותו "צְּחוֹק" "הֶגְיוֹנִי" אינו באמת צחוק ואינו באמת הגיוני, כי "הוּא הַצְּחוֹק שֶׁמִּפִּי גֻּלְגְּלוֹת-הַמֵּתִים". זהו, כמובן, הומור שחור, מקאברי, הלועג לניסיון האינטואיטיבי, האימפולסיבי, של המשורר לחפש בתוכו רגשות שיחברו אותו אל העולם הסובב אותו. אבל דווקא מה שלכאורה מבטל את הניסיון הנואש הזה למעט רגש, לצחוק אנושי, מחזיר את ורלן אל הרגש הבסיסי והעמוק ביותר, אל חרדת-המוות המניעה אותנו מן הרגע בו נולדנו וכופה עלינו להעניק משמעות לחיינו ולעשות שימוש ברגשותינו. בזכות חרדת-המוות, וההכרה ה'הגיונית' בחוסר המשמעות של המוות, אנחנו מחפשים כל חיינו תחושה של מקום בטוח, והיצירה האמנותית, ובמיוחד השירה, היא העדות המוצקה ביותר לכך. ה'מרובע' של ורלן, החריזה והמוסיקה, הם שמאפשרים לנו ליצור, ולו לרגע, תחושה של מקום בטוח, המאפשרת לנו להתמודד עם חרדת-המוות ועם התמונה המאיימת של "גֻּלְגְּלוֹת-הַמֵּתִים", כדי לשוב ולצחוק, ללא הגיון או סיבה, וכך לשמח את עצמנו ואת הסובבים אותנו, כפי שוורלן עושה זאת באמצעות ה'מרובע' הקטן שלו. בחורף, כשבחוץ קר, הבית הוא המקום הבטוח שלנו. כאן אפשר לקרוא,  או לכתוב,
לנגן,
ולנגן,
לשחק,
ולתרגל יוגה,
על הרצפה.
באיחור אנדה מכינה את פאי-הלימון,
לכבוד יום-ההולדת שלה,
מעטרת אותו בקצף,
ואופה אותו בתנור.
זה טעים.
ומוריה נפרד מן הציור הראשון שלו שנרכש על-ידי מעריץ אלמוני.
שבת שלום, דרור
|
||||||||||||
|
שני ספרי החדשים, 'הנסיך הקטן' בתרגום חדש, לא רק לילדים,ו'שיחות עם הנסיך הקטן', מבטאים מסר של שיתוף ואהבה, ולכן לא יימכרו בחנויות הספרים. אתם מוזמנים להשתתף בהפצת הרעיון ולקבל את הספרים במחיר סמלי של 40 ש"ח (לשני הספרים, כולל משלוח), לעצמכם ולאנשים שאתם אוהבים: להזמנה כתבו אלי: drorgreen@gmail.com  אתם מוזמנים לבלות אתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר:
|
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.