408. תומס טראנסטרומר: שיר הייקו

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 408, שנה תשיעית, אפריל 2015

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


לפני שבוע מת המשורר השוודי תומס טראנסטרומר (1931-2015), זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2011, שהיה גם פסיכולוג קליני שטיפול באסירים, נכים ומכורים לסמים,וגם פסנתרן. 

בשנת 1990 נפגע טראנסטרומר משבץ מוחי שפגע ביכולת הדיבור שלו ושיתק את ידו הימנית. אבל הוא לא ויתר על המוסיקה, שתופסת מקום חשוב גם בשיריו, והמשיך לנגן יצירות שנכתבו במיוחד ליד שמאל, ואפילו הקליט דיסק עם יצירות ליד שמאל. 

https://www.youtube.com/watch?v=ApiaFYq3wZc

 

אמנם הפגיעה המוחית לא השפיעה על יכולת החשיבה והיצירה של טראנסטרומר, אבל שינתה באופן מהותי את סגנון כתיבתו. הוא אמנם החל לכתוב שירי הייקו כבר בשנת 1959, בעקבות מפגש עם נוער בכלא לצעירים, אבל בעקבות השבץ כתב רק שירי הייקו, כלומר שירה מתומצתת המבוססת על שבע-עשרה הברות (שלוש יחידות של 5, 7 ו-5 הברות). 

את שיר ההיקו הזה, מתוך הספר 'תומס טראנסטרומר - כל השירים', תרגמה משוודית גלית חזן-רוקם (הוצאת 'קשב לשירה', 2013). 

https://www.youtube.com/watch?v=mIZGd7A6g9k&feature

המוות נוכח ברבים משיריו של טראנסטרומר, ואני משער שהפגיעה המוחית, שפגעה ביכולת הדיבור שלו, גם היא נחוותה כמוות בעודו בחיים. 

בשירי ההייקו הקצרצרים שלו מחליף טראנסטרומר את תיאור הנוף המקובל בשירת ההיקו בתיאור הנוף הרגשי, הפנימי שלו. 

בשיר הזה הוא מתאר את המוות כשחקן שחמט, ואני משער שבשעה שכתב זאת גם הוא ראה לנגד עיניו את תמונת המוות המשחק שחמט עם גיבור סרטו של הבמאי השוודי הידוע אינגמר ברגמן, 'החותם השביעי': 

גיבור סרטו של ברגמן הוא האביר אנטוניוס החוזר לביתו בשוודיה ממסע צלב לארץ הקודש. הוא מגלה שכמו רבים מתושבי הארץ גם הוא נגוע במגפה השחורה, ובדרכו הוא פוגש את מלאך המוות. הוא מצליח לשכנע את מלאך המוות לשחק איתו במשחק השחמט, ולהותיר אותו בחיים עד שינצח. 

זהו סרט על החיים והמוות, ועל משמעות החיים, שהם תמיד מעין משחק שחמט בין לידה לבין מוות. לא קשה לשער שגם טראנסטרומר ראה את עצמו, לאחר הפגיעה המוחית, כמי שנפגע במגפה השחורה או כמי שחייו עומדים להסתיים. מאז שנת 1990, התחושה הזו אינה עוזבת אותו. "הַמָּוֶת רוֹכֵן עָלַי". 

חייו של המשורר הופכים להיות בעיה שיש לפתור, "בְּעָיַת שַׁחְמָט", כלומר משהו שיש להעניק לו משמעות. כמו האביר בסרטו של ברגמן גם טראנסטרומר אינו מוותר למוות, ומבקש לדחות את סופו של משחק השחמט של החיים. הוא עושה זאת באמצעות כתיבת שירי ההיקו הקצרים, המבטאים גם את חוסר-האונים שלו, וגם בנגינה בפסנתר בידו השמאלית בלבד, שהיא נגינה פגומה, חלקית, ועם זאת רבת משמעות. 

טראנסטרומר מתמצת בשיר הקצר הזה את חידת החיים, ואת חרדת-המוות המלווה את כולנו מרגע היוולדנו, ומניעה אותנו להעניק משמעות לקיומנו במציאות חסרת הפשר על-ידי פעילות בלתי-פוסקת, שהיא אינה יותר משחק שאנו מבקשים לדחות את סיומו ככל האפשר. 

כל אחד מאתנו הוא הסופר הכותב את סיפור חייו, ולכן איננו רוצים להגיע אל סופו של הסיפור. כל אחד מאיתנו, כתב טראנסטרומר, משחק ללא הרף עם המוות במשחק המבקש לדחות את הקץ ככל האפשר. אבל הקץ, המעניק משמעות לחיינו, שם קץ ל"בְּעָיַת שַׁחְמָט" כאשר "הוּא פּוֹתֵר אוֹתָהּ". 

שיר ההייקו הקצר מתאר את הפרדוקס של חיינו, את חיפוש המשמעות באמצעות המשחק והיצירה, ואת הפתרון המאבד את משמעותו ברגע היווצרותו, כלומר ברגע מותנו. 

אבל אנחנו איננו עדים למותנו, ואיננו חווים את הפתרון, ולכן אנחנו יכולים למצוא משמעות במותם של אחרים, כמו גם במותו של תומס טראנסטרומר, המעניק משמעות לחיינו שלנו בזכות התעקשותו להמשיך וליצור מתחת לחרמשו המאיים של המוות. 

גם אצלנו החיים הם משחק שאינו פוסק, כשאנחנו מנגנים בארבע ידיים, 

או מציירים בחצר, 

באור שמש האביב הנעימה. 

זה הזמן להפוך את האדמה, 

לעקור את העשב המיותר, 

ולהכין את ערוגות התות. 

אפשר גם לטפס, 

כדי לגלוש מן המתקן בחצר. 

ובינתיים האביב משחק ומתעתע בנו. אני תולה את המרטיניצה על ענף השזיף, שהקדים לפרוח, 

ובגינה פורח היקינטון בלבן, 

ובסגול. 

זה הזמן לטפס בהר, לצפות בגזעים הנכרתים,  

להיפרד מן הכבישים המושלגים, 

באתר הסקי הקטן של העיר, 

ולקטוף את נטיפי הקרח,  

שמאיה כה אוהבת ללקק.  

אצלנו בכפר כבר משתעשע האביב,  

ומשתקף בשלוליות, 

כשאנו יוצאים לטייל, 

בירוק ההולך וגדל. 

ובינתיים חבר חדש בא לשחק עם מאיה,   

ומצטרף למסיבת הפיז'מות במיטתה. 

שבת שלום, וחג שמח,

דרור 

Bookmark and Share

 
 
אתם מוזמנים לבלות איתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר 

יש זוגות מאושרים: סדנה זוגית בכפר בולגרי

 
"על סדנת האימון הרגשי המיועדת לזוגות ידענו כבר תקופה ארוכה. לקח לנו זמן להעז ולהפוך חלום למציאות. משהתגשם החלום, התגלתה המציאות  כססגונית ויפה יותר ממנו. מה שניתן לנו בסדנה על ידי דרור ואפרת, היה מאד מדויק והוענק מתוך הקשבה עמוקה וחברות. המיזוג העדין שבין  המרחב האינטימי שניתן לנו כזוג  ובין הליווי החם, העוטף והמקבל כל כך, יצרו עבורנו את התנאים הנכונים ביותר למפגש, להתבוננות משותפת ואמיצה בנו ולשיתוף. הסדנה עם דרור ואפרת היא מתנה נהדרת שהענקנו לעצמנו אחרי 25 שנות נישואין. כיום, חצי שנה אחרי הסדנה, מתנותיה עדיין  עמנו ואת שלמדנו אנחנו חיים ומיישמים באופן יומיומי  ולא  פוסקים מלהודות(אורי ושרון, אוקטובר 2014). 
 
 
"הגענו עם ציפיות גבוהות ויצאנו עם תוצאות יוצאות דופן, הרבה מעבר למה שיכולנו לדמות(אורית מקלר ואיריס קטעבי-נחמני, אוגוסט 2014).
 
"האימון הרגשי, שהועבר לנו במשותף על ידי דרור ואפרת, הלם בנו כ'תופעה' שעד כה לא הבנו ולא הקדשנו לה כל מחשבה. למדנו לנתח את היחסים שבינינו, שאגב, היו מלאי הרמוניה גם קודם לכן, ולתת להם משקל באמצעות שבעת הפרקים באימון הרגשי. דרור ואפרת היו ממש נפלאים ביחסם ובשקדנותם להעניק לנו את המירב(תמר ואלי, ינואר 2014).
 
"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 
 
"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 
 
"חזרתי עם ארגז כלים ותחושת יכולת - מרגישה שקיבלתי 'חדר כושר לאימון רגשי'. משפרת את ניהול הזמן , מזהה את המקום הבטוח וקשובה יותר לקול הרגשי. אני ממליצה בחום לכולם. זו חוויה אחרת ומעצימה" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אמנויות). 
 
"שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים (ואולי נחזור לפעם שניה)" (סמדר אברהמי). 
 
"מה שהדהים אותי, זו הפשטות והדרך שנראית הגיונית ומעשית להשיג איכות חיים טובה יותר בכל רמה" (אורי כרמל, חיפה). 
 
"באמצעות שיטת האימון הרגשי, והניואנסים האישיים היחודיים של זוג נפלא זה, התאפשר לנו לחוש ב'מקום בטוח'. התאפשרה תנועה מעגלית בין עולמנו לעולמם לעולמנו. זכינו להיחשף לפן האישי, הזוגי והמשפחתי של דרור ואפרת, בכנות בלתי-רגילה, בדרך היוצרת הדהוד אינדיבידואלי, בינאישי, קבוצתי, ואולי אף קוסמי" (מיכל שמש, פסיכולוגית). 
 
"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, היתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע" (מלכה). 
 
"דרור ואפרת הם מנטורים רגישים וחמים. הם אירחו אותנו בלב רחב ושיתפו אותנו בחייהם המיוחדים בכפר הבולגרי. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 
 
"זו הזדמנות לחבק את שניכם באהבה, על האירוח העוטף שקיבלנו מכם במהלך שבוע זה, על הפתיחות והתמיכה שהענקתם לנו בביתכם הקסום ובקרב בני המשפחה הנפלאים" (בוגרי סדנת 'אימון רגשי וצילום', אוקטובר 2012). 

Bookmark and Share


 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.