419. ויליאם שיקספיר: סונטה 130

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 419, שנה תשיעית, יוני 2015

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


במדף תרגומי השירה שלי מצאתי את 'מבחר השירה האירוטית' (הוצאת 'כתר', 1989), עם הקדשה מרגשת מאת המתרגם, אריה זקס, שהיה משורר, במאי וגם פרופסור לתיאטרון. אריה האמין שלא ניתן לתרגם שירה, אלא להעביר את השיר משפה לשפה, ולכתוב אותו מחדש 'בעקבות' השיר המקורי. רק משורר יכול לעשות זאת. 

אפשר למצוא תרגומים רבים של הסונטה הזו לעברית, שכולם מקפידים לשמור על צורת הסוֹנֵטָה בית ארבע-עשרה השורות המחורזות, על הריתמוס ועל תרגום מדויק של התוכן. התרגום של אריה סוטה באופן קיצוני מן היומרה לתרגם את השיר באופן מדויק, ואפשר בטעות לראות בו אפילו פרודיה על הסונטה של שיקספיר. אבל דווקא ההומור והשובבות בתרגומו הם שמקרבים אותו יותר מכל שאר התרגומים לרוח הדברים ולמשמעותו המקורית של השיר. 

My mistress' eyes are nothing like the sun;
Coral is far more red than her lips' red ;
If snow be white, why then her breasts are dun;
If hairs be wires, black wires grow on her head.
I have seen roses damask, red and white,
But no such roses see I in her cheeks;
And in some perfumes is there more delight
Than in the breath that from my mistress reeks.
I love to hear her speak, yet well I know
That music hath a far more pleasing sound;
I grant I never saw a goddess go;
My mistress, when she walks, treads on the ground:
     And yet, by heaven, I think my love as rare
     As any she belied with false compare.

ההומור המיוחד של אריה, שיצק את הסונטה של שיקספיר לתבנית עכשווית (של תרבות שנות התשעים של המאה הקודמת), הולם להפליא את ההומור של שיקספיר, שכתב שיר-אהבה ישיר ועוקצני, המלגלג על המלים הגבוהות של המשוררים ה'נפוחים', ששיריהם רחוקים מן השפה המדוברת ודימוייהם מוגזמים ונלעגים. הביקורת הזו של שייקספיר מתאימה מאוד גם לימינו, ולמשוררים המתענגים על וירטואוזיות לשונית שרק מעטים יורדים לפשרה. 

השיר נפתח באמירה ישירה ופשוטה, המתאימה למקור האנגלי: "עֵינֵי אֲהוּבָתִי לֹא זוֹהֲרוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ". אפשר היה לתרגם את השורה הזו במלים גבוהות, כפי שעשה אברהם ברוידא בתרגומו: "עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן לֹא כְּשֶׁמֶשׁ־רֹם", או לשמור על המשקל המחומש כפי שעשה בתרגומו שמעון זנדבנק: "עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן שֶׁמֶשׁ? לֹא וָלֹא!" אבל אריה החליף את המשקל המחומש במשקל משושה, שהתאים לו יותר, ובחר במלים פשוטות. 

ההמשך מהפכני הרבה יותר. במקום התרגום המדויק בשפה גבוהה, "אַלְמֹג אָדֹם רַב־יֶתֶר מִשְּׂפָתֶיהָ" (ברוידא), או "אַלְמֹג אָדֹם יוֹתֵר מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ" (זנדבנק) ,מתייחס אריה לתוכן הדברים. הרי מה נקשר בימינו לצבע שפתיה של האהובה מאשר צבע השפתון בו המשתמשת, הארוז בשפופרת פלסטיק? "אַרְגְּמָן שְׂפָתֶיהָ מְקוֹרוֹ שְׁפוֹפֶרֶת פְּלַסְטִיק". 

שיקספיר ממשיך לפרק את הדימויים הבנליים, שדיים לבנים "כַּשֶּׁלֶג" או שיער רך כ"מֶשִׁי", ומתאר את פגמיה האנושיים של אהובתו, שאריה מתרגם לעברית החדשה: "שָׁדָהּ כֻּסָּה בִּיקִינִי, לֹא הֻלְבַּן כַּשֶּׁלֶג, שָׂעָרָהּ אֵינֶנּוּ מֶשִׁי, וְהִיא כֵּן לוֹעֶסֶת מַסְטִיק". המסטיק הוא, כמובן, תוספת של המתרגם, המבקש לחרוג אפילו יותר משיקספיר מתיאורי הגוף המקובלים בתיאורי נשים בשירה ('עיניה', 'שפתיה', 'שדיה', 'שיערה'), ובאמצעות לעיסת המסטיק הוא מתאר את התנהגותה ומאפיין אותה כפרחה מקומית.

כעת חוזר המשורר אל התרגום המדויק של שיקספיר: "כְּבָר רָאִיתִי כּוֹתְרוֹת־וֶרֶד סְמוּקוֹת לָבָן־אָדֹם אַךְ וֶרֶד בִּלְחָיֶיהָ לֹא רָאִיתִי", כדי להזכיר לנו את המקום, ולהבהיר שלא מדובר בפרודיה אלא בהעברה מדויקת של רוח השיר. כעת הוא יכול לשוב אל הניסוח העדכני, החופף לתוכן דבריו של המשורר האנגלי: "נַנִּיחַ שֶׁבֹּשֶׂם שֶׁקָּנִיתִי לָהּ אֶתְמוֹל בָּאֲוִירוֹן (בְּלִי מַס) לְאַפִּי יֶעֱרַב מֵרִיחַ פִּיהָ". 

נדמה לי שרק שיקספיר יכול להעז לומר שריח הפה של אהובתו מסריח, ואריה מנסח בבהירות את המלים העבריות המתאימות. גם ההמשך חוזר על אותה התבנית, המשווה את האהובה לדימויים המוכרים (פרחים, ריחות, צלילים). "קוֹלָהּ אָמְנָם נָעִים, אַךְ תָּמִיד אֲנִי זוֹכֵר: קוֹלָהּ שֶׁל גֶ'נִיס ג'וֹפְּלִין רִגֵּשׁ אוֹתִי יוֹתֵר". 

גם אני אוהב את ג'ניס ג'ופלין, אך כאן יש מסר כפול. לא את קולה של ג'ניס אוהב המשורר/מתרגם, שהרי היה זה קול צרוד מעישון סיגריות, מעורב בצריחות הקורעות את האוזניים של הזמרת הנפלאה שמתה מצריכת יתר של סמים. אריה יכול היה לבחור בזמרת שקולה יפה וערב, אך הוא בחר דווקא בג'ניס ג'ופלין המרגשת אותו בעוצמה הרגשית של שירתה, ולא בקול עצמו. 

https://www.youtube.com/watch?v=X1zFnyEe3nE

שיקספיר המשיך והשווה את האהובה הארצית לצעדיה המרחפים של אלה, אך אריה זקס בחר להחליף את האלה ב"אֲהוּבַת־פַּיְטָנִים" ש"בְּכָל דּוֹר רִחֲפָה". זו אינה בחירה מקרית משום שהמסר המרכזי בשירו של שיקספיר הוא בוז לפייטנים המפריזים בדימויים והופכים את האהבה לאגדה שאין לה קיום במציאות. "אֲהוּבַת־הַפַּיְטָנִים", לפיכך, היא דמות מגוחכת, כמו 'גיבורי' תרבות השפע המלאכותית, הסלבריטאים שההמונים מעריצים כאילו היו אלים, רק משום שהם מופיעים בטלוויזיה. 

מול האלילה המזויפת הציב המתרגם הנועז דמות ארצית, "הַפְרֵענְקִית שֶׁלִּי", כלומר נערה שאינה מתאימה לדימוי של הנסיכה הבלונדינית בעלת העיניים הכחולות המשתייכת למעמד הנכון, האשכנזי, ה'משכיל', העשיר. אריה זקס אינו נכנע לאופנת ה'פוליטיקלי קורקט', כשהוא משתמש במושג הגזעני של עולי מערב אירופה, "פְרֵענְקִית", שפירושו בחורה מבית מזרחי, ש"דּוֹרֶכֶת עַל רִצְפָּה" (ואולי גם שוטפת את הריצפה בבתיהם של האשכנזים החושקים בה כשהיא מתכופפת). 

ה"פְרֵענְקִית" של אריה זקס מגלמת בסונטה של שיקספיר את העברית המדוברת לעומת השפה המיופיפת והמזויפת של המשוררים. זו שפה חיה, סקסית ונושמת ש"בַּמִּטָּה הִיא אַלְמוֹתִית" לא פחות מן האלילה הדמיונית שבכרזות הפרסומת. וגם אם לא, ממשיך המתרגם העברי הנועז, היא "לְפָחוֹת שָׁוֶה יוֹתֵר מִשֶּׁקֶר סִפְרוּתִי". 

התרגום של אריה זקס, הסוטה ממוסכמת התרגום הממוסד והמחויט, המנסה לשחזר את 'כוונותיו של המשורר' באופן המדויק ביותר, ממחיש את תוכנו של השיר ומשחזר את רעננותו. כמו שיקספיר לפניו, מצליח המתרגם לחשוף את פניה של המליצה המתייפיפת ואת חולשתם של המשוררים הנסחפים אחר קסם המלים, ומבלי לוותר על צורת הסונטה, המשקל והחרוז הוא מפריח חיים בשיר הנושן הזה בעזרת שפה מחוצפת, חושנית וחסרת עכבות. 

אולי אין דרך טובה יותר לגלות את סגולות תרגומו של אריה זקס מאשר לקרוא שלושה תרגומים אחרים, של מתרגמים עבריים ידועים ומכובדים: אפרים ברוידא, שמעון זנדבנק ומאיר ויזלטיר. 

אפרים ברוידא 

עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן לֹא כְּשֶׁמֶשׁ־רֹם; 
אַלְמֹג אָדֹם רַב־יֶתֶר מִשְּׂפָתֶיהָ; 
אִם שֶׁלֶג צַח, שָׁדֶיהָ הֵם קָנֹם; 
כַּתַּיִל הַשָּׁחֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ. 
וַרְדֵי דַּמֶּשֶׂק יֵשׁ אָדֹם, צָחוֹר, 
אֵין בִּלְחָיֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם; 
וְיֵשׁ עָרֵב בַּבֹּשֶׂם וּבַמֹּר 
יוֹתֵר מֵהֶבֶל פִּיהָ הַנּוֹשֵׁם. 
אֹהַב קוֹל דִּבּוּרָהּ, אַךְ, בַּל אֶחְטָא, 
לִי מוּסִיקָה רַב־יֶתֶר נָעֲמָה; 
אֵלָה עוֹד לֹא רָאִיתִי בְּלֶכְתָּהּ, ־ 
רַגְלֵי גְּבִרְתִּי דּוֹרְכוֹת עַל אֲדָמָה. 
     אַךְ לֹא נוֹפֶלֶת הִיא, חַי אֶל, בִּפְאֵר 
     מִכָּל אִשָּׁה בְּדוּיַת מִשְׁלֵי פְּלַסְתֵּר. 
 
שמעון זנדבנק 
עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן שֶׁמֶשׁ? לֹא וָלֹא! 
אַלְמֹג אָדֹם יוֹתֵר מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ; 
הַשֶּׁלֶג הוּא לָבָן? שָׁדָהּ אָפֹר; 
שְׂעַר זָהָב? אֶצְלָהּ שָׁחֹר צוֹמֵחַ. 
רָאִיתִי שׁוֹשַׁנִּים, אָדֹם־לָבָן, 
אַךְ עַל לֶחְיָּהּ אֵין שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה; 
וּפֹה וָשָׁם יֵשׁ בֹּשֶׂם מְעֻדָּן 
יוֹתֵר מֵהֶבֶל־פִּיהָ, כִּמְדֻמֶּה. 
אָהַבְתִּי אֶת קוֹלָהּ, אַךְ זֹאת לָדַעַת: 
יֵשׁ נְעִימָה פִּי אֶלֶף נְעִימָה. 
עוֹד לֹא רָאִיתִי אֱלִילָה פּוֹסַעַת: 
גְּבִרְתִּי ־רַגְלֶיהָ עַל הָאֲדָמָה. 
אֲבָל עִם זֹאת הִיא נְדִירָה יוֹתֵר 
מֵאֵלֶּה הַמְּשׁוּלוֹת מִשְׁלֵי־פְּלַסְתֵּר. 

 

מאיר ויזלטיר

עֵינֵי אֲהוּבָתִי אֵינָן שְׁמָשׁוֹת,
שְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת פָּחוֹת מִדָּם,
מוּל צְחוֹר שְׁלָגִים שָׁדָהּ שָׁחוּם מְעַט:
כַּתַּיִל הַשָּׁחֹר שְׂעַר קָּדְקֳדָהּ:
וְרָדִים רָאִיתִי, אֲדֻמִּים, צְחוֹרִים,
אַךְ גּוֹן וְרָדִים לֶחְיָהּ אֵינוֹ שׁוֹזֵף,
וְיֵשׁ בְּשָׁמִים יוֹתֵר נֶהֱדָרִים
מֵרֵיחַ הֶבֶל פִּיהָ הַנוֹדֵף.
קוֹלָהּ אָהוּב עָלַי, אֲבָל אֵדַע
כִּי כִּנּוֹרוֹת צְלִילָם יוֹתֵר עָרֵב:
עֵינִי לֹא רָאֲתָה אֵלָהּ בְּצַעֲדָהּ,
אֲהוּבָתִי דּוֹרֶכֶת עַל עָקַב.
    אַף עַל פִּי כֵן, אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה,
    וְכָל הַהַשְׁוָאוֹת הֵן עַל בְּלִימָה.
 
גם אני אינני זקוק לדימויים ולמטפורות, והיופי השופע בחצר ממלא את חיינו, כשהוורדים הפורחים בגינה ממלאים גם את חדרי, 

וממלאים אותו בריחם. 

בחצר מבשילים הדובדבנים, 

האגוזים מתמלאים, 

והגפן מרמזת על העתיד לבוא. 

גם הקישוא בוהק בצבעיו, 

והצהוב מאיר את שיערה של מאיה, 

ומושך בריחו את אנדה.  

בתוך הירוק אנחנו מארחים את חברינו, 

ובחום היום חוזרים הביתה לשחק,  

לנגן, 

וללמוד (פעמיים בשבוע סבטלנה באה ללמד את הילדים). 

מוריה יוצא לעבוד. 

הוא קוטף את הדובדבנים, מביא אותם לנקודת המכירה, 

שם שוקלים אותם, ומשלמים 60 סטוטנקי לקילוגרם (שקל וחצי). 

החתולים באים לבקש אהבה, 

ומקבלים, ללא תנאים, ללא דימויים וללא מטפורות.   

גם הנוף מחזיר לנו אהבה, מבלי להתייפייף, כפי שהוא, בכל יום מחדש.  

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

עדיין אפשר להזמין את הספר 'אימון רגשי', ולקבל בחינם את התרגום החדש של 'הנסיך הקטן' ואת 'שיחות עם הנסיך הקטן'.

כתבו לי (drorgreen@gmail.com) ואשלח לכם את טופס ההזמנה

           

את 'הנסיך הקטן ו'שיחות עם הנסיך הקטן' אפשר לקבל במחיר סמלי של 40 ש"ח

את ספרי החדש, 'מקום בטוח', אפשר להזמין במחיר של 69 ש"ח

 
 
אתם מוזמנים לבלות איתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר 

יש זוגות מאושרים: סדנה זוגית בכפר בולגרי

 
"על סדנת האימון הרגשי המיועדת לזוגות ידענו כבר תקופה ארוכה. לקח לנו זמן להעז ולהפוך חלום למציאות. משהתגשם החלום, התגלתה המציאות  כססגונית ויפה יותר ממנו. מה שניתן לנו בסדנה על ידי דרור ואפרת, היה מאד מדויק והוענק מתוך הקשבה עמוקה וחברות. המיזוג העדין שבין  המרחב האינטימי שניתן לנו כזוג  ובין הליווי החם, העוטף והמקבל כל כך, יצרו עבורנו את התנאים הנכונים ביותר למפגש, להתבוננות משותפת ואמיצה בנו ולשיתוף. הסדנה עם דרור ואפרת היא מתנה נהדרת שהענקנו לעצמנו אחרי 25 שנות נישואין. כיום, חצי שנה אחרי הסדנה, מתנותיה עדיין  עמנו ואת שלמדנו אנחנו חיים ומיישמים באופן יומיומי  ולא  פוסקים מלהודות(אורי ושרון, אוקטובר 2014). 
 
 
"הגענו עם ציפיות גבוהות ויצאנו עם תוצאות יוצאות דופן, הרבה מעבר למה שיכולנו לדמות(אורית מקלר ואיריס קטעבי-נחמני, אוגוסט 2014).
 
"האימון הרגשי, שהועבר לנו במשותף על ידי דרור ואפרת, הלם בנו כ'תופעה' שעד כה לא הבנו ולא הקדשנו לה כל מחשבה. למדנו לנתח את היחסים שבינינו, שאגב, היו מלאי הרמוניה גם קודם לכן, ולתת להם משקל באמצעות שבעת הפרקים באימון הרגשי. דרור ואפרת היו ממש נפלאים ביחסם ובשקדנותם להעניק לנו את המירב(תמר ואלי, ינואר 2014).
 
"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 
 
"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 
 
"חזרתי עם ארגז כלים ותחושת יכולת - מרגישה שקיבלתי 'חדר כושר לאימון רגשי'. משפרת את ניהול הזמן , מזהה את המקום הבטוח וקשובה יותר לקול הרגשי. אני ממליצה בחום לכולם. זו חוויה אחרת ומעצימה" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אמנויות). 
 
"שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים (ואולי נחזור לפעם שניה)" (סמדר אברהמי). 
 
"מה שהדהים אותי, זו הפשטות והדרך שנראית הגיונית ומעשית להשיג איכות חיים טובה יותר בכל רמה" (אורי כרמל, חיפה). 
 
"באמצעות שיטת האימון הרגשי, והניואנסים האישיים היחודיים של זוג נפלא זה, התאפשר לנו לחוש ב'מקום בטוח'. התאפשרה תנועה מעגלית בין עולמנו לעולמם לעולמנו. זכינו להיחשף לפן האישי, הזוגי והמשפחתי של דרור ואפרת, בכנות בלתי-רגילה, בדרך היוצרת הדהוד אינדיבידואלי, בינאישי, קבוצתי, ואולי אף קוסמי" (מיכל שמש, פסיכולוגית). 
 
"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, היתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע" (מלכה). 
 
"דרור ואפרת הם מנטורים רגישים וחמים. הם אירחו אותנו בלב רחב ושיתפו אותנו בחייהם המיוחדים בכפר הבולגרי. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 
 
"זו הזדמנות לחבק את שניכם באהבה, על האירוח העוטף שקיבלנו מכם במהלך שבוע זה, על הפתיחות והתמיכה שהענקתם לנו בביתכם הקסום ובקרב בני המשפחה הנפלאים" (בוגרי סדנת 'אימון רגשי וצילום', אוקטובר 2012). 

Bookmark and Share


 


 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.