424. ג'רמי גיבסון: התבוננות בחתולה

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 424, שנה תשיעית, יולי 2015

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


בעולם של שיווק ויחסי-ציבור, שבו נדפסים מדי יום אלפי ספרים, גם משוררים טובים וידועים נעלמים מן הזיכרון בתוך זמן קצר. בהרהור השבועי שלי אני נזכר לעתים במשוררים נשכחים, כדי להזכיר גם לעצמי שכל מעשה יצירה פותח חלון להתבוננות רחבה יותר בעולם, ושכדאי להיזהר מן הביקורת ומן התהילה הזמנית. 

זו הסיבה שבביקורי האחרון בעיירת הספרים המשומשים 'היי-און-וויי' בוויילס שבאנגליה בחרתי בספר שירה חדש של המשורר ג'רמי גיבסון (Jeremy Gibson), שאת שמו מעולם לא שמעתי, ואני משער שגם באנגליה רק מעטים קראו את ספריו. גם חיפוש בגוגל לא מעלה דבר. מן העטיפה האחורית של הספר למדתי שהמחבר בן יותר משבעים שנה, והוא מתגורר בסומרסט וכתב תסכיתי רדיו לבי.בי.סי. וגם כתריסר מחזות שעלו על הבמה. רק בשנות החמישים שלו הוא החל לכתוב שירה. 

כותרת השיר שבחרתי היא גם כותרת הספר, 'התבוננות בחתולה', שעל עטיפתו מופיע ציור שציירה אמו של המחבר, שיילה וויין גיבסון, שלה מוקדש הספר. שהספר יצא בהוצאה עצמית, כמו מיליוני ספרים אחרים בימינו, אך עובדה זו אינה מעידה כלל על איכותו. 

השיר 'התבוננות בחתולה' מופיע בפרק 'עצמי ואחרים' (Self & Others), ולמרות שלא קשה להבחין באהבתו של המשורר לחתולים, השיר הזה עוסק בעיקר בהתבוננות וביחסים. 

השיר נפתח בתיאור מדויק למדי של החתולה, הרובצת בעצלות טיפוסית, ותנועותיה איטיות: "הִיא נָחָה, שׁוֹכֶבֶת פְּרוּשָׂה, וְאָז מְסוֹבֶבֶת אֶת רֹאשָׁהּ, מַאֲרִיכָה אֶת הַכֶּתֶם הַלָּבָן בְּצַוָּארָהּ". כבר כאן, בתיאור התנועה האופיינית לחתולה, יודע המשורר לעשות שימוש באמפתיה שלנו, והוא מנחש את כוונותיה של החתולה, ואת הצורך שלה בקשר 'אנושי': היא "מַזְמִינָה נְגִיעָה". 

השיר מחולק, לכאורה, לשישה בתים, אך קריאה בעל-פה תגלה לנו שאין בו משקל או חרוז המקובלים בשירה הקלאסית (ומופיעים בשירים אחרים של גיבסון), ושאפשר לקרוא אותו גם ברצף, כפרוזה. מה שהופך אותו לשיר הוא דווקא החלוקה למכתמים, לאשכולות של מלים המתמצתים רגשות אנושיים. 

המשורר ממשיך ומתאר את החתולה ש"נְחִירֶיהָ הָעֲדִינִים, וְרֻדִּים־לְבָנִים, עוֹד נִמְרָחִים בְּשִׁגְיוֹן נְעוּרִים", וכך הוא מוסיף מאפיין חשוב: גילה הצעיר. עכשיו הוא מתאר גם את "כַּפּוֹתֶיהָ הַמְּרֻפָּדוֹת נוֹטוֹת קָדִימָה, רַכּוֹת וּנְטוּלוֹת צִפָּרְנַיִם", ואנחנו יודעים שהיא עדיין לא סיימה להתבגר, ועדיין לא הפכה לחיית-הטרף שתהיה בעתיד. 

רק בבית השלישי של השיר נוסף לעלילה גיבור נוסף, שהוא אולי חברו של הצייר, החש "דַּחַף לְצַיֵּר", והוא רושם את דמותה של החתולה "בְּעֵט כָּחֹל עַל פִּסּוֹת עִתּוֹן שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן". התמונה מתרחבת ולהתבוננות בחתולה מצטרף מימד נוסף של קשר אנושי. כעת אנחנו יודעים שידידו של המשורר הוא צייר, ושהמשורר מתארח בביתו של הצייר ומתבונן בחתולה של הצייר, ושאווירת הנינוחות החתולית נמזגת לאווירה הנינוחה של סוף השבוע, המאפשרת לידיד לצייר על שאריות העיתון "שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן", שכבר נקרא. 

אם בשלושת בתי-השיר הראשונים הציג המשורר את אווירת סוף השבוע הנינוחה ואת הדמויות הפועלות במחזה הקטן של השיר, חלקו השני של השיר מערער את הנינוחות השלווה לכאורה, כשהוא מזהה שהחתולה מֻשְׁלֶמֶת מִדַּי כְּמוֹדֶל", משום שכאשר היא "הִיא נֶאֱחֶזֶת בַּתְּנוּחָה, לְלֹא תְּנוּעָה, לְלֹא נְשִׁימָה", היא "מַצִּיגָה אֶת עַצְמָהּ בִּפְנֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ חָתוּל חָנוּט". 

האם באמת החתולה "מֻשְׁלֶמֶת מִדַּי כְּמוֹדֶל"? אינני בטוח. נדמה לי שהמשורר מנסה לערער את התפישה המקובלת של היצירה והאמנות, הרואה באמן יצור יוצא-דופן, בעל מומחיות מיוחדת במינה, "מֻשְׁלֶמֶת", המתארת את העולם כמות שהוא. אבל העולם המושלם הזה הוא גם עולם "לְלֹא תְּנוּעָה", עולם "לְלֹא נְשִׁימָה", דומם וחסר חיים "כְּמוֹ חָתוּל חָנוּט". 

המשורר, שהחל לכתוב בגיל מאוחר וויתר על פרסום, תהילה ושלמות, מודה במגבלותיו: "אֵין לִי כִּשּׁוּרִים כְּמוֹ שֶׁלְּךָ", הוא אומר לידידו הצייר האמן. גם החתולה שלו אינה מודל מושלם. היא "מְקֻמֶּרֶת מִדַּי , חַסְרַת פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת". היא גם אינה מתמסרת בקלות, כמו הדוגמנית המושלמת של הצייר. היא אינה "מַזְמִינָה נְגִיעָה", אלא להפך, "הִיא חוֹמֶקֶת מִמַּגָּע". 

ג'רמי גיבסון מסיים את השיר במסר על פשר האמנות, מפי החתולה, ה"פּוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ, לְלֹא קוֹל". זהו מסר המבקש לבטל את המיתוס של האמנות, את הערצת השלמות הטכנית, ומבקש לראות באמנות חלק מן החיים, מן הקשר האנושי המבטא רגשות: 

"שְׁכַח אֶת הָאָמָּנוּת - מִי צָרִיךְ אֶת זֶה? 
אַל תְּצַיֵּר אוֹתִי, לַטֵּף אוֹתִי!"

אינני חושב שגיבסון מטיל כאן ספק בצורך באמנות. הוא מטיל ספק בחיפוש אחר השלמות, ובהפיכת האמנות למשהו נפרד מן החיים עצמם, ומן האהבה.

גם אני יודע שמעשה היצירה מעניק לי אושר ותחושה של מקום בטוח, אבל התוצאה היא בת חלוף. אמנם כתבתי יותר מארבעים ספרים (שאת רובם ניתן לקרוא בחינם באתר שלי), אבל כבר בצעירותי ידעתי שרדיפת הפרסום וההצלחה לא תהפוך אותי למאושר יותר, וגם ספרי יישכחו בתוך זמן קצר. לכן התרחקתי מן הקליקות הספרותיות, מן המבקרים והעיתונאים, ועד היום אני נהנה מן הכתיבה. גם החתולים מוצאים מקום בטוח בספרי (תודה לעידו גרומר על הצילום). 

 

גם אנחנו מתבוננים בחתולים שלנו, שלא מזמן באו לעולם, 

 

והם משתעשעים זה עם זה, 

 

או מתבוננים בנו, 

 

ונחים, 

 

ומתחבקים, 

 

ומתלטפים, 

 

ומבקשים אהבה. 

 

בין סדנה לסדנה יש זמן לשחק עם חברים,  

 

לארח את החברים שמגיעים מרחוק, 

 

ולהתארח אצל החברים שבונים את ביתם לידינו.   

 

חם אצלנו בקיץ, ואנחנו מוצאים נחל חדש, 

 

שמתאים מאוד למדיטציה, שמכינה אותנו לסדנת 'מעגל נשים' בשבוע הבא.   

 

לכבוד השקט הזה גם אני יכול להצטלם.   

 

החום לא מפריע לגשם להמשיך ולעטוף אותנו בירוק,  

 

ובתוך הירוק,

תמיד אפשר למצוא צמחים לתה.  

 

זה הזמן להכין מלאי של עץ לחורף, להסיק את הבית, 

 

בקיץ העץ יתייבש,   

 

וימתין באסם לימי השלג הקרים.  

 

 שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

להזמנת הספר 'אימון רגשי' כתבו אלי: drorgreen@gmail.com

מעגל נשים

טעימה מעולם אחר

בהנחיית אפרת ודרור גרין

 מועדים חדשים לתקופת החגים

4-11 בספטמבר, 2015 (נותרו 3 מקומות)

18-25 בספטמבר, 2015 (נותר מקום אחד)

שבוע של כיף בבולגריה, בכפר קטן וקסום, בין עצי הדובדבן והתפוח, ליד הנהר. 

בואו לנוח, לבלות, לגלות ולהתגלות דרך העבודה בחומר על האובניים ובידיים. נקשיב לחומר, נדבר ונצחק, נספר ונקשיב. נטייל ליד הנהר ובהרים. 

נפגוש את אנשי הכפר, נתבונן ונלמד גם מהם על העושר שבפשטות ועל החיים הנעים סביב עונות השנה תוך כדי עבודת האדמה. 

בשש השנים האחרונות אני חיה עם דרור וארבעת ילדינו בכפר דבורישטה בבולגריה. ניפגש גם עם דרור, שיספר לנו על האימון הרגשי ועל הדרך ליצור ולחיות בעולם טוב יותר. 

מדי יום ניפגש בביתנו בכפר, ומשם נצא בכל בוקר ליום של כיף שבו נפגוש את עצמנו, את אנשי הכפר, את המנהגים המקומיים ואת מלאכות היד בהן עוסקים אנשי המקום. 

"שבעה ימים בצל משפחה מקסימה בבולגריה בכפר שבו החיים נעצרו לטובת האדם, הטבע והחי, בסדנת אימון רגשי וקרמיקה - הלב עדיין שם" (מירה צוקרמן). 

מה נעשה?

נשב סביב השולחן בסטודיו שלי, נלוש וניצור בחומר.

נשב ליד האובניים וניתן להם לעזור לנו ליצור ולמצוא את המרכז שלנו.

נגלה ונאמן את היכולת שלנו לאהוב ולקבל את עצמנו ואת מי שסביבנו דרך הקשבה ונתינה.

נבשל ונאכל אוכל צמחוני, טעים ובריא. 

נסתובב בשוק האיכרים ובחנויות יד שניה בעיר הקרובה. נוכל לטבול במעינות החמים, ולטייל ליד הנחל בנוף עוצר נשימה. ובעיקר נהנה פשוט להיות ולגלות כמה יופי יש בנו ובעולם ואיך אפשר בעזרת תרגול וכלים פשוטים לעשות את החיים ואת היומיום הרבה יותר נעימים וזורמים.

"זו חוויה מעצימה ומחבקת. שני בני זוג משלימים באישיותם ובמקצועיותם תובנות של ידע ורגישות עצומה. כשהם מעטירים שפע של נדיבות, חום אנושי, רגישות עצומה ואהבה" (רוחלה זיו). 

איך, היכן וכמה

כל זאת במרחק של שעתיים וחצי טיסה ועוד שעה וחצי נסיעה בנופים מקסימים. 

אתן מוזמנות להצטרף לשבוע של כיף, 'לנשים בלבד' (קבוצה של 6 משתתפות). 

המחיר כולל את הסדנה, הסעות ואירוח מלא. 

750 יורו לאשה בחדר זוגי, במלון מקסים ומיוחד בכפר ליד קיוסטנדיל.

850 יורו לאשה בחדר לבד, במלון מקסים ומיוחד בכפר ליד קיוסטנדיל.

המחיר אינו כולל את הטיסה.

אפשר לטוס לסופיה, בירת בולגריה, בחברת אל-על או בחברת Wizzair הזולה יותר. 

אפשר גם לתאם מועד לקבוצה שתתארגן לשם כך, בזמן המתאים לכן. 

לפרטים ולהרשמה כתבו אלי: greenefrat@gmail.com

או התקשרו למספר הטלפון הישראלי שלנו: 073-2248404 

אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבתי-ספר לפסיכותרפיה. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר יותר מארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


"ארוחות מפנקות, טיולים מהנים בחברת המשפחה, ובנוסף הסדנה המלמדת וההתנסות בחימר. אפרת ודרור הכירו לנו דרך חיים משלהם, ובין לבין הכרנו גם את ילדיהם המקסימים. שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים" (סמדר אברהמי). 

 

"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בתוך החווה של משפחת גרין,  בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, הייתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע, מלווה כל העת בשמחת הילדים(מלכה). 

 

"זו לא רק התנסות בעוד גישה חדשה או נוספת אלא ממש אימון הפנמה, כל אלה התאפשרו בזכות המקצועיות והנדיבות של דרור ואפרת. עבורי זו הייתה חוויה מעצימה ומרגשת(שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אומנויות). 

 

"דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה. נפלא להתחיל את היום עם הציפורים והתרנגולות בטיול בטבע, להמשיך אותו עם סדנת אימון רגשי בסטודיו המחבק של דרור, להתמרכז על האובניים של אפרת הנדיבה, להכין ארוחה בריאה עם כל בני המשפחה המלבבת, לקנח בסדנה נוספת עם דרור, להאזין לנגינה בפסנתר של בני הבית ולהשתעשע עם הילדים(ברכה ועידו, מאי 2013). 

 

"זו היתה חוויה שלא נשכח, ואנו מקווים מאד שיתאפשר לנו לחזור בעתיד למשכן האהבה והשלווה שבנו דרור ואפרת בכפר הקטן בבולגריה(אלי ותמר). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת, סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 

 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.