536. קרן אלקלעי-גוט: שיר

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושש-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 536, שנה אחת-עשרה, ספטמבר 2017

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2016` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


קרן אלקלעי-גוט בת השבעים-ושתיים לימדה ספרות אנגלית באוניברסיטאות בן-גוריון, בר-אילן ותל-אביב וגם באוניברסיטת קולומביה, תרגמה לאנגלית משוררים רבים ושיריה שנכתבו באנגלית תורגמו לעברית ולאיטלקית. שיריה הודפסו על בגדים של בית האופנה קום איל פו, והיא שיתפה פעולה עם מוסיקאים רבים והוציאה דיסק משותף עם ליז מגנס (אצלה למדתי פעם אלתור בפסנתר). היא פרסמה שישה-עשר ספרים, ושמונה מספרי השירה שלה תורגמו לעברית. היא פרסמה גם מאמרים רבים. השיר שבחרתי מופיע בספרה החדש 'דרכים לאהוב', בתרגום מאנגלית מאת עודד פלד (הוצאת 'קשב לשירה', 2017). 

הספר 'דרכים לאהוב' מוקדש לאהבה ולתשוקה, המבטאות בדרך-כלל את תחושת הביטחון והאמון האופטימלית, אבל מתחת לפני השטח בוחנת המשוררת רגשות אחרים, אפלים יותר, של חרדה ובדידות, כלומר את היעדרה של האהבה. השיר הזה, הפותח את הספר, מתאר את האהבה לא כמצב אידיאלי, רומנטי, שיש לשאוף אליו, אלא כתהליך בלתי-פוסק של שינוי והתאמה. תהליך זה הוא 'עבודת האהבה'. 

השיר נפתח בהצהרה: "מִדֵּי יוֹם אֲנִי נִשְׁמֶטֶת מֵאַהֲבָה וְשָׁבָה לְתוֹכָהּ". זהו תיאור האהבה כתהליך סיזיפי, שביר, החוזר על עצמו שוב ושוב "מִדֵּי יוֹם". במלים "נִשְׁמֶטֶת מֵאַהֲבָה" מתארת המשוררת את ההיזקקות לאהבה כמה שמעניק לחייה נקודת אחיזה, או את הצורך הנואש שלה שמישהו יאחז בה ויתמוך בה. זה אינו תהליך טרגי, משום שלמרות הקושי היא תמיד "שָׁבָה לְתוֹכָהּ". 

כעת, לאחר שתיארה את התהליך האישי, המעגלי, של ההישמטות והחזרה מן האהבה, מזכירה לנו קרן אלקלעי-גוט שמדובר בתהליך הדדי של היקשרות בין איש לאשה. זו אינה היקשרות מובנת מאליה, סופית ומובחנת ובטוחה, אלא היקשרות שיש ליצור מדי יום בחדש, משום ש"אַתָּה תָּמִיד מִישֶׁהוּ אַחֵר". האהוב והאהובה, כמו כל דבר בעולם ובטבע הסובב אותנו, משתנים בכל רגע מחדש, ולכן הם "תָּמִיד מִישֶׁהוּ אַחֵר", שצריך לשוב ולחדש איתו את הברית. כל אחד מבני-הזוג "זוֹכֵר עָבָר שׁוֹנֶה", מנקודת המבט המיוחדת שלו, ולמרות שהוא "מְיַחֵל לְיוֹם מְיֻחָד", כלומר חולם על האהבה המתאימה לו, ולמרות השוני ששב ומרחיק בין בני-הזוג, זהו "עֲדַיִן אוֹתוֹ אָהוּב שֶׁהִכַּרְתִּי שׁוּב וְשׁוּב". 

המשוררת מכירה ב'עבודת האהבה' ובצורך להסכין אליה, מדי יום מחדש: "וְגַם אֲנִי מִשְׁתַּנָּה עִם שִׁנּוּיֶיךָ". היא יודעת שמה שמאפיין את 'עבודת האהבה' יותר מכל היא השינוי היומיומי, וההכרח להסתגל אליו. האהבה, לפיכך, אינה קשר מסוג מסוים או ביטחון מסוג מסוים או קרבה מסוג מסוים, אלא תהליך עיקש החוזר על עצמו שוב ושוב של התאמה הדדית. 

התהליך הזה של התאמה והתכווננות הוא סוד האהבה, והוא פשוט וטהור יותר מכל הדימויים הרומנטיים ואמונות-השוא על אודות המשיכה המסתורית שבין איש לאשה: "יְסוֹד זֶה נוֹתָר בְּעֵינוֹ, פָּשׁוּט וְצָלוּל כְּמַיִם". 

לא קשה לי להבין מדוע הבולגרים אוהבים את הטבע הסובב אותם, כשאני צועד לגדות נהר הסטרומה. 

הרי הוא "פָּשׁוּט וְצָלוּל כְּמַיִם". 

מבעד לחלון 'בית הסופרים' שאני בונה ליד הנהר נשקף אלי הירוק הצומח על גדותיו. 

וגם החיוך שליד הנהר "פָּשׁוּט וְצָלוּל כְּמַיִם". 

גם הפנטסיה של שוברט לארבע ידיים פשוטה וצלולה, 

ויונתן ואנדה מפליאים בה מדי יום. 

הסתיו הצונן מחזיר אותנו הביתה, 

וכל עוד העזים נותנות חלב אני ממהר להכין את הגבינה הטובה הזו. 

לאחר ימי הקיץ החמים מקשטים העננים את השמים, 

וערפל הבוקר הופך את חצרנו לגן קסום. 

השקיעה, מבעד לעננים, יפה במיוחד, 

וכך גם הערפל הרך, 

הזורם מעל לנהר. 

החושך הופך את ביתנו לנקודה של אור, 

ומבעד לענפי האגוז בוקע עוד ירח מלא. 

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

כל חיי למדתי על טבע האדם, עד שגיליתי מה מניע אותנו ומה מאפשר לנו חיים טובים ויצירתיים. בספר 'אימון רגשי' אני מציע תפיסת עולם מהפכנית ודרך פשוטה ויעילה לניהול רגשות, שכל אחד יכול לממש בכוחות עצמו. 

הספר לא נמכר בחנויות הספרים, ואפשר להזמין אותו רק בהזמנה ישירה, בעותק מודפס או דיגיטלי.

להזמנה:  drorgreen@gmail.com

 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.