הפסיכואנליזה, שפותחה על-ידי פרויד לפני מעט יותר ממאה שנים, היא גם הגישה הידועה ביותר לטיפול נפשי, וכמעט אין מי שאינו מכיר את המושגים המרכזיים שלה: אגו, לא-מודע, הדחקה, רגשות אשם, תסביך אדיפוס (ר' מילון מונחים בסוף הספר).
הטיפול הפסיכואנליטי, כפי שיצר אותו פרויד, מתאים רק למעטים. זהו טיפול הנמשך מספר שנים, ששה ימים בשבוע. טיפול כזה דורש מן המטופלים השקעה נכבדה של זמן וכסף, ורק מעטים יכולים לעמוד בו.
במאה השנים שעברו מאז ימיה הראשונים של הפסיכואנליזה נוצרו מאות גישות חדשות לטיפול נפשי, והפסיכואנליזה אינה מן הדומיננטיות ביניהן. מעטים בלבד פונים כיום לטיפול הפסיכואנליטי, ובדרך-כלל אלו הפסיכואנליטיקנים עצמם, הנדרשים להתנסות בטיפול פסיכואנליטי בתקופת הכשרתם הארוכה.
להכשרה בפסיכואנליזה מתקבלים רק מטפלים מוסמכים ובעלי נסיון (פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים קליניים), והיא עשויה להימשך שנים רבות.
הטיפול הפסיכואנליטי הוא חוויה רגשית ואינטלקטואלית עמוקה ויחידה במינה, המתאימה למי שיכול להרשות לעצמו מסע ארוך, קשה ויקר אל תוך נפשו.
