39. סבינה מסג: כששירי אינם לוקחים אותי
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין ינואר - 39 `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. `פיוט 2008` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח למנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`. את כל השירים תוכלו לקרוא באתר.
מתוך פיוט תשמ"ח, אב 43.
אני זוכר את ביתם של סבינה ואהרן מסג בכפר, לא רחוק משדה התעופה. הגעתי לשם עם ידידי המתרגם משה זינגר, שהלך לעולמו לפני יותר מעשר שנים, למסיבה ספרותית שנערכה בבית השלו שהיה מלא בציוריו של אהרן. כך הכרנו, ואחר-כך פרסמתי משיריה של סבינה ב`פיוט`. הבית הכפרי עורר את קנאתי, אך עברו עוד שנים רבות עד שהעזתי לעזוב את ירושלים ולהתיישב בהרי הגליל, לצפות בכנרת מבעד לחלוני ולגדל וורדים ועצי פרי בחצר. עברו שנים רבות מאז נפגשנו, ובאחד העתונים קראתי שגם סבינה ואהרן עברו להתגורר בגליל, בכליל.
סבינה פרסמה ששה ספרי שירה, תרגמה את סספרו של טד יוז `שועל המחשבה`, ואת `אריאל ושלוש נשים` מאת אשתו, סילביה פלאת, וספרים נוספים. היא פרסמה גם ספרי ילדים רבים בשם העט `עדולה`. היא זכתה בפרס ניומן ובפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
פגשתי משוררים רבים, והופתעתי לגלות שרק מעטים מהם קוראים שירה או מתעניינים בשירתם של אחרים. בשיר `כששירי אינם לוקחים אותי` כותבת סבינה בצניעות נדירה על מעשה השירה. זוהי שגרת יומה של המשוררת, שהכתיבה היא מעשה היומיום שלה ולא רגע נדיר של השראה מיסטית ובלתי צפויה. זהו מעשה השיר היומיומי, השגרתי, שאין בו משום התרוממות הרוח אלא התבוננות הולכת ונמשכת. סבינה מתארת בשיר הזה את שגרת עבודת השירה, שאינה לוקחת אותה "אל שום פסגה", שאין בה התייפיפות באמצעות מטאפורות ודימויים, וההרים נותרים בה הרים, הערגה אינה יותר מאשר שירה.
בזמנים כאלו, של ירידה ונסיגה לכאורה, המשוררת אינה שוקעת במרה שחורה ואינה מפסיקה לעסוק בשירה אלא "נודדת אל שירי האחרים". אבל היא אינה עושה זאת כדי למצוא השראה בשירתם הגדולה של המשוררים המתים ("אל ההרים") אלא מתבוננת בשיריהם של חבריה המשוררים "האחרים", שגם הם "אינם נובעים ממוקדי-רעש מי-יודע-מה". היא מוצאת נחמה באחוות משוררים שעמל יומם אינו מוכיך אותם תמיד אל הפסגות, והיא שבה ונשכבת על האדמה. אפשר לראות ב"אדמה" הזו דימוי של שקיעה או ירידה, אבל אולי זו האדמה עצמה, בגינת ביתה הכפרי של סבינה, המחזירה אותה אל המציאות הקשה, הסלעית, המצמיחה מתוכה גם את פרחי הבר וגם את עצי הפרי, וגם את השירה.
|
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.