110. שוברט: דג השמך
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין
יולי - 110
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.
`פיוט 2009` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`.
אחר הצהריים בא ואלו, המורה שלי לבולגרית, לקחת אותי לדוג איתו בנהר הסטרומה, הזורם למרגלות הכפר הקטן שלנו. עצרנו ליד הגשר, שמתחתיו סכר גדול המיועד למנוע את הצפת הכפרים כשהמים גואים. נהר הסטרומה זורם אלינו מרכס הוויטושה המתנשא מעל סופיה הבירה, והוא רחב, כעשרים עד שלושים מטרים, וזורם במשך כל ימות השנה. הוא אינו עמוק, ויכולנו להפשיל את מכנסינו ולצעוד אל תוך הנהר.
התמזל מזלי, ולאחר שתיים או שלוש דקות עלה דג קטן בחכתי. מיהרתי לשלות את הדג מתוך המים, וביקשתי מוואלו להחזיק את החכה כדי שאוכל לצלם את חיית הפרא הראשונה שצדתי בימי חיי. אינני יכול לומר שהתעצבתי במיוחד כאשר נשמט הדג מן החכה ושב לשחות בביטחה במימי הנהר.
אחר-כך המשכנו לצעוד במים להטיל את חכותינו אל הנהר. כך למדתי על בשרי העייף שיש שני סוגי דייגים בעולם. העצלנים יושבים על גדת הנהר, כשחכתם נטועה עמוק באדמה והם מתבוננים בה וממתינים לדג שיתפתה לנגוס בפתיון שעל הקרס. היזמים החרוצים, כלומר אנחנו, צועדים במים ומשליכים שוב ושוב את הקרס חסר הפתיון, שבו משובצים זבובים מלאכותיים, כדי למצוא את המקום המתאים לדיג.
במקום שבו התרחב הנהר סיפר לי ואלו על דג השמך שהצליח לדוג שם פעם, כשהמים היו זכים וצלולים. כך למדתי שמעטים הדגים כאשר המים עכורים, ושמים צלולים הם ערובה לדיג מוצלח. שרקתי את שירו של שוברט, `דג השמך`, וואלו הצטרף לשריקתי.
את שירו של שוברט הכרתי תחילה בגרסתו המורחבת, בחמישיה הידועה של שוברט לפסנתר וכלי קשת. הייתי בן תשע-עשרה, באמצע שירותי הצבאי, ובחופשות התכנסנו לעתים אצל יואב קוטנר, שעוד לא התגייס וגר בדירת אביו בקרית-משה, והקשבנו למוסיקה. יואב עבד באותם ימים בחנות המוסיקה של אורי ספיר במרכז ירושלים, ובמשכורתו רכש תקליטים. היה לו אוסף של כאלף תקליטים, והוא היה מבקש מאתנו לנקוב בשם של קטע מוסיקלי ככל העולה על רוחנו, כדי שיצליח למצוא אותו בתוך פחות מדקה. זה היה הנוסח המוקדם של `הכה את התקליטיה`, אותו המציא כמה שנים מאוחר יותר, כששירת בגלי צה"ל.
אצל יואב שמעתי לראשונה בחיי רביעיית מיתרים, את `העלמה והמוות` של שוברט, והתמכרתי למוסיקה קאמרית. מאוחר יותר שמעתי שם גם את דג השמך. אצלו גם שמעתי לראשונה את קולה המיוחד של ג`ניס איאן, ועוד להקות וזמרים שעוד לא היו מוכרים בישראל.
שנים אחדות לאחר מכן, כשלמדתי באקדמיה למוסיקה בירושלים, למדתי שהפרק הרביעי בחמישיה של שוברט מבוססת על שיר מתוך אוסף הלידרים שלו, ומאוחר יותר שמעתי גם את דיטריך פישר דיסקאו שר אותו בגרסאות שונות. תרגמתי כאן את השיר בניסיון להתאים את התרגום למקצב המוסיקלי, ואתם מוזמנים לנסות ולזמר אותו.
בזכות שיעור הדיג הראשון שלי למדתי ששוברט לא היה דיג, ושבשיר שלו יש טעות טכנית. עלילת שירו התמים של שוברט מבוססת על ההנחה המוטעית שקל יותר לדוג במים עכורים. ההנחה הזו מאפשרת לשוברט להקביל בין יפי הטבע והמים הזכים לטוהר המחשבה, ובין עכירות המים לבין `בגידת` הדיג.
והנה למדתי שבטבע נראים הדברים אחרת, ולא תמיד הם מתאימים לשירה. וגם למדתי כמה מעייף לצעוד במשך שעתיים במי הנהר הסוחפים, בשמש החמה, למעוד על חלוקי הנחל החלקלקים ולהטיל שוב ושוב את החכה הרחק אל תוך הנהר.
ועוד למדתי, כמה שקט ורוגע יש בירידה אל הנהר דרך השיחים הירוקים, בהטלת החכה המונוטונית ובציפיה לדגים. ואלו אומר שכשהוא דג אינו חושב על שום דבר אחר, וזו באמת הרפיה מצוינת. אז הנה, עוד תחליף יעיל לטיפול נפשי.
כדאי לכם לצפות ולהאזין לפרק הרביעי מתוך חמישיית דג השמך, בביצוע המצוין של דניאל ברנבוים, הצ`לנית המופלאה ז`קלין דה-פרה (אשתו) שלצערי מתה כבר לפני שנים רבות, זובין מהטה שיודע גם לנגן, וגם פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן. קשה למצוא צירופים טובים יותר למוסיקה קאמרית.
|
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.