English עברית
כניסה

140. מאיר שלו: תיאור טבע

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לארבעת-אלפים מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 

 
 
בעריכת דרור גרין
 
 פברואר - 140
 
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.
 
`פיוט 2010` מחדש את המסורת של דף-השיר, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר ספרים.
 

 
 
 
מאיר שלו: תיאור טבע
 

גם ממרחקים אינני מוותר על ספריו של מאיר שלו. את ספרו החדש, האוטוביוגרפי, `הדבר היה ככה`, קראתי בנשימה אחת, בהנאה מתמשכת. אינני מכיר עוד סופר עברי היודע ללוש כמוהו את השפה העברית ולהפיק ממנה מטעמים משובחים כל-כך, מבלי להשתמש במליצות ובלהטוטים. קסמי המלים של שלו, בין שהם מספרים על מעשים שלא ייאמנו ובין שהם מתארים את נפלאות הטבע, משלבים את כל רבדי העברית החדשה והקדומה ובכל זאת נשמעים פשוטים ומדויקים, ללא שמץ של זיוף או הגזמה. בעיני זו פסגת אמנות הכתיבה.
 
מי עוד היה מעז, בעידן הספרות העברית ה`חדשה`, ה`רזה` וה`עכשווית`, לשלב בסיפור על שואב האבק של סבתו תיאורי נוף קסומים כל-כך, שניתן לקראם כשירה צרופה? בחמשה משפטים מצליח מאיר שלו לתאר את החוויה המרגשת של שעת הבוקר המוקדמת, בזמן המעבר בין לילה ליום. במלים ספורות הוא מצליח להפוך את תמונת הנוף לתנועה המקבילה להתרגשות של מי שמתבונן בטבע המשתנה ללא הרף. המטאפורות שלו כמעט אינן מורגשות, משום שהן אינן תוספת מלאכותית אלא אמצעי פשוט לתיאור הדברים.
 
אינני חבר של מאיר שלו, למרות שדרכינו הצטלבו לעתים קרובות בשנים בהם התגוררנו בירושלים. אני זוכר אותו בחבורת הסופרים והמשוררים שנהגו לשבת בבתי-הקפה הירושלמיים, או בשעה שחלף ברחובות על הווספה שלו. אני זוכר גם את בית הוריו כפי שהוא מתאר אותו בספר, בשכונת קרית-משה, בין בית-חינוך עוורים, בית-היתומים `דיסקין` ובית-המשוגעים `עזרת נשים`. כשקראתי את ספרו הראשון, `רומן רוסי`, היו תיאורי-הטבע שלו עדיין זרים לי, אך כשעברתי מירושלים לגליל גיליתי את קסמה של האדמה, והבנתי את געגועיו למושב שבו נולד. עכשיו, בכפר הבולגרי הקטן, אני חי כפי שחיה סבתו של מאיר שלו, בטרם עלתה לישראל והתיישבה בנהלל.
 
וכאן, בכפר, כיסה החורף את הכל בלבן, העלים את הכבישים והמדרגות, ריכך את קווי המתאר והגגות והעצים את השקט.
 
 
 
והלבן הזה מקפיא את הידים והופך לאיש שלג.
 
 
ומשמח את הקטנטנים.
 
 
 
  שבת שלום,
 
דרור
 

 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.