161. ריינר מריה רילקה - הקורא
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין
יולי - 161
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.
`פיוט 2010` מחדש את המסורת של דף-השיר, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא בפורום של קוראי `פיוט`.
כמה יפה מתאר רילקה את התהליך הרגשי של קריאת ספר. הקריאה היא תופעה מופלאה, והיא מתקיימת אך ורק בדמיוננו, בזכות היכולת שלנו לאמפתיה. אנחנו פותחים את דפי הספר, מתבוננים בסימנים מצוירים, וחווים את חוויותיהם של אנשים אחרים כאילו בנו עצמנו מדובר. וכך מתאר רילקה את האמפתיה, ההופכת את דפי הספר לדמויות אנושיות: "דַּפָּיו כְּמוֹ תָּוֵי פָּנִים נִרְאוּ."
הקריאה בספר יוצרת בנו חוויה של מקום בטוח, המסתיר לרגע את חרדות העולם שבחוץ. כאשר אנו פותחים את כריכתו הקשה של הספר אנו שוכחים את הגשם שבחוץ: "קוֹל רוּחַ מִבַּחוּץ לֹא עוֹד שָׁמַעְתִּי."
רילקה מתאר הקריאה כתהליך כפול. תחילה משכיחה הקריאה את חרדת המציאות ויוצרת בנו תחושה של מקום בטוח, ואחר-כך, בעזרתה אנו שבים אל המציאות והקריאה עוזרת לנו לארגן אותה מחדש ולהעניק לה משמעות, ולצקת גם בה את תחושת המקום הבטוח. תחילה נראה שבספרות כמו במציאות החרדה מטשטשת את הגבולות: "וּפֹה וָשָׁם לַכֹּל אֵין גְּבוּל קָבוּעַ", אבל בזכות הקריאה, ותחושת הביטחון שמעניק הספר, גם המציאות נראית מובנת יותר: "כָּל הַשָּׁמַיִם כִּבְתוֹכָהּ יִשְׁכֹּנוּ".
לפני שנים אחדות כתבתי מאמר על הקשר שבין קריאה, כתיבה ופסיכותרפיה, וכמו מחשבות אחרות בתחום זה אני מבין עכשיו שהקריאה מאפשרת לכל אחד מאתנו לשפר את המיומנויות הרגשיות שלו, ליצור לעצמנו, במקום טיפול, זמנים קבועים של תחושה של מקום בטוח וגם לשפר את יכולת ההקשבה שלנו.
בשיר נוסף, שכותרתו זהה, מתאר רילקה שוב את חוויית הקריאה. בשיר הראשון הוא תיאר את הקריאה מבעד לעיניו של הקורא, וכאן הוא מתבונן בקורא מבחוץ, כמי שהקריאה ניתקה אותו מן העולם ויצרה עבורו עולם משלו. כאן הוא מתאר את הקריאה כמה שיוצר את האמפתיה, ומאפשר לקורא לשוב ולהתבונן בעולם "בְּעֵינַיִם הַנּוֹתְנוֹת בִּמְקוֹם לִטֹּל."
בדיוק לפני עשרים-ושלוש שנים קיבלתי ממשה זינגר את הספר `באור חיפשוך מלאכים רבים`, ובו שירי רילקה שתרגם מגרמנית. בהקדשה הוא הזכיר את שיתוף הפעולה בינינו. אני עזרתי לו לתכנן ולעצב את הספר, והוא ניקד בשבילי את שירי `פיוט`, אותם שלחתי אז בדואר מדי שבוע למנויים. חשבתי על אלפי הספרים בספריה שלי, וגם על ההקדשות שבהן, ונזכרתי בתענוג של השיטוט בחנויות הספרים, בצילה מחנות `מסדה` שברחוב בן-הלל בירושלים, ובחנות הספרים המשומשים של `שטיין` ברחוב קינג ג`ורג`, בריח הממכר של הספרים הישנים וגם בריח המרגש של הספרים החדשים. מזמן אינני משוטט בחנויות הספרים, והשיווק האגרסיבי ועודף המבצעים דוחים אותי מאוד. מתוך ניסיוני כמוציא לאור קשה לי לראות את ההשתלטות של רשתות הספרים והיעלמות החנויות הקטנות והוצאות הספרים הקטנות. להפתעתי, מצאתי בחוברת מאזנים של אגודת הסופרים העברים בא"י משנת תרצ"ד את המודעה שהקדימה את המבצעים של סטימצקי בשבעים ושש שנים, והציעה ספר שלישי בחינם.
אני אוהב את ספרי הנייר המודפסים, אבל בשנים האחרונות אני נזהר מאוד מקניית ספרים נוספים, משום שלא נותר עוד מקום על גבי המדפים בחדרי ובבית כולו. ובינתיים עוקב מבטי אחרי חרגול ירוק המרקד לו על ערימת הספרים שעל שולחני, ועושה את דרכו אל המחשב הנייד.
ומן המחשב הוא ממשיך בדרכו אל הקינדל שלי, ומזכיר לי שבכל זאת יש תקווה. במשך שנים חלמתי על הספר האלקטרוני, ולפני כחצי שנה, כש`אמזון` החלו למכור את ה`קינדל` שלהם באירופה, מיהרתי והזמנתי את המכשיר המופלא. אני אמנם מכור לספרים, ואוהב להריח ולמשש את דפיהם של אלפי הספרים המקיפים אותי בביתי. אבל קשה לי להתעלם מיתרונותיו של הספר האלקטרוני, שלמסך שלו יש תחושה ומראה של דף נייר. בקינדל שלי אני יכול לשמור אלף וחמש מאות ספרים, לסמן הערות ולערוך חיפוש ולהגדיל את גודל האות. לפעמים, כשאני שב וקורא ספר של נייר, אני מוצא את עצמי מנסה ללחוץ על כפתור נסתר ולתרגם מלה לא מובנת, עד שאני נזכר שזהו ספר מן הסוג הישן, ההולך ונעלם מן העולם.
אבל לא רק נוחות הקריאה במכשיר החדש היא ששבתה את לבי. את הספר החדש שאני כותב אוכל למכור ישירות ברשת `אמזון`, ללא תיווך של הוצאות וחנויות ספרים. עוד מעט אני, וסופרים אחרים, לא נהיה תלויים יותר בסטימצקי או ב`כתר`, ונוכל לפרסם כל סיפור או מאמר שכתבנו ישירות אל הספר האלקטרוני ולאפשר לכל אדם בעולם לקרוא בהם. הטקסטים האלקטרוניים שלנו לא יסבלו מ`חיי-מדף` קצרים וייעלמו מן החנויות בתוך שבועיים או שלושה, ולא יישלחו לגריסה מאין מקום במחסני המפיצים והמו"לים, ויישמרו תמיד בתוך מאגר הידע האנושי. כבר עתה ניתן לקרוא באינטרנט, וגם לטעון על מסך הקינדל, אלפי ספרים מתוך הקלאסיקה העולמית, ללא תשלום. ואם גם אתם הייתם מחזיקים ב`קינדל` או באחד הספרים האלקטרוניים החדשים, הייתם יכולים לשמור ולקרוא בו גם את השיר השבועי של `פיוט`.
שבת שלום, דרור |
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.