408. תומס טראנסטרומר: שיר הייקו
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין
גיליון 408, שנה תשיעית, אפריל 2015
את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. `פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`.
לפני שבוע מת המשורר השוודי תומס טראנסטרומר (1931-2015), זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2011, שהיה גם פסיכולוג קליני שטיפול באסירים, נכים ומכורים לסמים,וגם פסנתרן. בשנת 1990 נפגע טראנסטרומר משבץ מוחי שפגע ביכולת הדיבור שלו ושיתק את ידו הימנית. אבל הוא לא ויתר על המוסיקה, שתופסת מקום חשוב גם בשיריו, והמשיך לנגן יצירות שנכתבו במיוחד ליד שמאל, ואפילו הקליט דיסק עם יצירות ליד שמאל.
https://www.youtube.com/watch?v=ApiaFYq3wZc
אמנם הפגיעה המוחית לא השפיעה על יכולת החשיבה והיצירה של טראנסטרומר, אבל שינתה באופן מהותי את סגנון כתיבתו. הוא אמנם החל לכתוב שירי הייקו כבר בשנת 1959, בעקבות מפגש עם נוער בכלא לצעירים, אבל בעקבות השבץ כתב רק שירי הייקו, כלומר שירה מתומצתת המבוססת על שבע-עשרה הברות (שלוש יחידות של 5, 7 ו-5 הברות). את שיר ההיקו הזה, מתוך הספר 'תומס טראנסטרומר - כל השירים', תרגמה משוודית גלית חזן-רוקם (הוצאת 'קשב לשירה', 2013). https://www.youtube.com/watch?v=mIZGd7A6g9k&feature המוות נוכח ברבים משיריו של טראנסטרומר, ואני משער שהפגיעה המוחית, שפגעה ביכולת הדיבור שלו, גם היא נחוותה כמוות בעודו בחיים.
בשירי ההייקו הקצרצרים שלו מחליף טראנסטרומר את תיאור הנוף המקובל בשירת ההיקו בתיאור הנוף הרגשי, הפנימי שלו. בשיר הזה הוא מתאר את המוות כשחקן שחמט, ואני משער שבשעה שכתב זאת גם הוא ראה לנגד עיניו את תמונת המוות המשחק שחמט עם גיבור סרטו של הבמאי השוודי הידוע אינגמר ברגמן, 'החותם השביעי':
גיבור סרטו של ברגמן הוא האביר אנטוניוס החוזר לביתו בשוודיה ממסע צלב לארץ הקודש. הוא מגלה שכמו רבים מתושבי הארץ גם הוא נגוע במגפה השחורה, ובדרכו הוא פוגש את מלאך המוות. הוא מצליח לשכנע את מלאך המוות לשחק איתו במשחק השחמט, ולהותיר אותו בחיים עד שינצח. זהו סרט על החיים והמוות, ועל משמעות החיים, שהם תמיד מעין משחק שחמט בין לידה לבין מוות. לא קשה לשער שגם טראנסטרומר ראה את עצמו, לאחר הפגיעה המוחית, כמי שנפגע במגפה השחורה או כמי שחייו עומדים להסתיים. מאז שנת 1990, התחושה הזו אינה עוזבת אותו. "הַמָּוֶת רוֹכֵן עָלַי". חייו של המשורר הופכים להיות בעיה שיש לפתור, "בְּעָיַת שַׁחְמָט", כלומר משהו שיש להעניק לו משמעות. כמו האביר בסרטו של ברגמן גם טראנסטרומר אינו מוותר למוות, ומבקש לדחות את סופו של משחק השחמט של החיים. הוא עושה זאת באמצעות כתיבת שירי ההיקו הקצרים, המבטאים גם את חוסר-האונים שלו, וגם בנגינה בפסנתר בידו השמאלית בלבד, שהיא נגינה פגומה, חלקית, ועם זאת רבת משמעות. טראנסטרומר מתמצת בשיר הקצר הזה את חידת החיים, ואת חרדת-המוות המלווה את כולנו מרגע היוולדנו, ומניעה אותנו להעניק משמעות לקיומנו במציאות חסרת הפשר על-ידי פעילות בלתי-פוסקת, שהיא אינה יותר משחק שאנו מבקשים לדחות את סיומו ככל האפשר. כל אחד מאתנו הוא הסופר הכותב את סיפור חייו, ולכן איננו רוצים להגיע אל סופו של הסיפור. כל אחד מאיתנו, כתב טראנסטרומר, משחק ללא הרף עם המוות במשחק המבקש לדחות את הקץ ככל האפשר. אבל הקץ, המעניק משמעות לחיינו, שם קץ ל"בְּעָיַת שַׁחְמָט" כאשר "הוּא פּוֹתֵר אוֹתָהּ". שיר ההייקו הקצר מתאר את הפרדוקס של חיינו, את חיפוש המשמעות באמצעות המשחק והיצירה, ואת הפתרון המאבד את משמעותו ברגע היווצרותו, כלומר ברגע מותנו. אבל אנחנו איננו עדים למותנו, ואיננו חווים את הפתרון, ולכן אנחנו יכולים למצוא משמעות במותם של אחרים, כמו גם במותו של תומס טראנסטרומר, המעניק משמעות לחיינו שלנו בזכות התעקשותו להמשיך וליצור מתחת לחרמשו המאיים של המוות. גם אצלנו החיים הם משחק שאינו פוסק, כשאנחנו מנגנים בארבע ידיים,
או מציירים בחצר,  באור שמש האביב הנעימה.
זה הזמן להפוך את האדמה,
לעקור את העשב המיותר,
ולהכין את ערוגות התות.
אפשר גם לטפס,
כדי לגלוש מן המתקן בחצר.
ובינתיים האביב משחק ומתעתע בנו. אני תולה את המרטיניצה על ענף השזיף, שהקדים לפרוח,
ובגינה פורח היקינטון בלבן,
ובסגול.
זה הזמן לטפס בהר, לצפות בגזעים הנכרתים,
להיפרד מן הכבישים המושלגים,
באתר הסקי הקטן של העיר,
ולקטוף את נטיפי הקרח,
שמאיה כה אוהבת ללקק.
אצלנו בכפר כבר משתעשע האביב,
ומשתקף בשלוליות,
כשאנו יוצאים לטייל,
בירוק ההולך וגדל.
ובינתיים חבר חדש בא לשחק עם מאיה,
ומצטרף למסיבת הפיז'מות במיטתה.
שבת שלום, וחג שמח, דרור
|
|||||||||||||
אתם מוזמנים לבלות איתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר
יש זוגות מאושרים: סדנה זוגית בכפר בולגרי
|
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.