השינויים הרבים והתכופים שעוברים ילדים במהלך התפתחותם יוצרים מצבים רבים של קושי נפשי. הקשיים עשויים להופיע כבר בגיל הרך ולהמשיך עד לתהליך ההתבגרות, ולהתבטא בקשיי גמילה, בשינה במיטת ההורים, בקשיי פרידה מן ההורים, בהרטבה, בחרדות, בהתנהגות אלימה, בהפרעות דיבור, בקשיי למידה, בקשיים חברתיים, בהתנהגות כפייתית, בנטיה לאלימות, בפשיעה ובשימוש בסמים.
האם בכל מקרה צריך לפנות לטיפול נפשי? לא. הורים המקיימים תקשורת תקינה עם ילדיהם עשויים לסייע להם להתגבר על מכשולים רגשיים באמצעות הקשבה ותמיכה. במקרים אחרים ניתן להתייעץ עם גורמים נוספים במערכת החינוך והבריאות, וביניהם רופא-הילדים או רופא-המשפחה, הגננות, המורים והיועצים החינוכיים.
יש הבדל משמעותי בין טיפול נפשי במבוגרים לבין טיפול נפשי בילדים. כדי להצליח בטיפול על ההורים לשתף מראש את הילדים ולקבל את הסכמתם לטיפול, ללוות אותם ולתמוך בהם במהלך הטיפול, ועם זאת להימנע מהתערבות בטיפול עצמו ולכבד את הסודיות המובטחת במהלך הטיפול. סודיות זו מופרת כאשר קיימת סכנה לילד, ובמקרים כאלו המטפל מדווח להורים על הטיפול.
רשימת המטפלים אינה בגדר המלצה. האחריות לפרטים ברשימה מוטלת על המטפלים בלבד.
