היי

כל פעם אתה שולף שירים מרחיבים.

מבחינתי - זה רק בשבילי. (-:  תודה

אני חיה את פירושי האישי לנפש - 

היא נותנת לי מקום לנפוש בו. זו האפשרות שלי לאיזון והתערסלות.

מקום בו יש מספיק חופש לא מאויים להיות. 

היא מקום בחיי, שזז  ומשתנה אתי.  כמו ציפור הנפש.

הציפורים נודדות בחוץ, מחום לקור, מקור לחום,

אני נודדת בפנים. 

ביי

שולה

שלום דרור.

קשה לי לקרוא את הפרשנות שלך ל"אין לי ארץ אחרת". לא בשל לאומנות בה חליתיץ זה משהו אחר. מי שחי כאן ותמיד שייך למיעוט פוליטי. גם אני מנסה להיטיב את החברה ולעודד שיח של פיוס והבנה שעל החרב לחיות זו הצעה לא טובה. אתה בחרת לא לחיות כאן ולכן דבריך נתפסים אחרת. אני מכבדת לחלוטין את בחירתך עם זאת אל תשכח את קוראיך וחבריך המנסים להיטיב את האופק כאן.

אין טבעי יותר מן הלידה והמוות. התרבות שלנו רואה באלה מחלה ולכן עושים אותם בבית חולים. הרפואה נוהגת כמי שנועדה להדביר את המחלה שנקראת מוות וחשה אשמה בכשלונה. לכן מאריכים בכל מחיר חייו של מי שחייו כבר אינם חיים. נראה לי שמשימה נכונה יותר היא לרכז לנו את המחלות בגיל צעיר - כשיש כוחות מתאימים לכך

היי דרור

אני קראתי את נתן זך כשיר אהבה וגעגוע שאינו יכול להגמר או להפרד לאביו שהתאבד. 

       עם כל מה שמשתמע מזווית קריאה זו. 

       במיוחד אם האב 'צריך' (לפחות מיתית) להוות מקום בטוח לילדו מהמוות והפחדים.

         שטיח אורגים לא ביום אחד, חיים שלמים בשינויי צבע. 

         תודה דרור על חשיפה מתחדשת לשירים ולאפשרות שלנו לראות דרך השיר עולם אישי.

         שולה

                       רקדתי שלשום את ריקוד שבעים ושניים שנים של חיי

                       יחד עם ברברה הסופה ואחותי ממרומי המצוק של סידני עלי.

                       היה יפה

מזל טוב   מזל טוב   מזל טוב 

לאנדה   המקסימה.

זוכרת מאוד אנשים יקרים.