תודה דרור על הכתיבה הצלולה והבהירה שלך אודות השירה
וגם אודות השיר הזה במיוחד.
אכן 'מלחמה שאף פעם לא די לה'
ובכל זאת טוב שיש נחמה פורתא כמו השבת
שבת שלום וחג שמח
תודה דרור על הכתיבה הצלולה והבהירה שלך אודות השירה
וגם אודות השיר הזה במיוחד.
אכן 'מלחמה שאף פעם לא די לה'
ובכל זאת טוב שיש נחמה פורתא כמו השבת
שבת שלום וחג שמח
תודה, עדי.
שבת שלום,
דרור
בצחוק.
שירו של דוד אבידן לקחתי מאתר פסייקום של דרור גרין המדהים שיושב בבולגריה.
בשבילי השיר מחדד את ההבנה באשר לגבולות היכולת האישית לדבר ולבטא לעומת האינסופיות של הידע שנאגר בתוך שפה/מילים. ואיך מילים יכולות למלא אותי או לרוקן אותי. דבר נוסף הוא שהמשורר שם את עצמו בשיר הזה ככוח כל יכול דוגמת אלוהים, ומתעתע בי בעודו מערער את המשמעות והביטחון שהכרת השפה נתנה לי עד היום.
ואז, אלך ואשב במדיטציה. אביט מכל הכיוונים במילים המרחפות סביבי כדי ללמוד מחדש להשתמש בהן. אבל אם אחמיץ את מדיטציית הבוקר, אהיה גס רוח.
להתראות ביום שני
שלום דרור
קבוצה של פנסיונרים בשם "הבאים בימים" ואני נמנה עליה.
נפגשים מדי שבועיים. מודטים ומקשיבים לרחשי הלב של הזולת.
מצאתי לנכון לשגר אל הקבוצה את שירו של אבידן (ובכן אזהרה)
(הפתיח "בצחוק" לא נוגע לשיר. צירפתי צילום של נזיר בודהיסטי שעושה תנועה מגונה בעזרת אחת מאצבעות ידו. ולצידה הכתובת: "הוא החמיץ את מדיטציית הבוקר שלו")
ניסיתי לצרף את הצילום אך אין אפשרות מעין זו בתגובות.
שלום משה,
אני מקווה שהשיר של אבידן הועיל למדיטציה.
אי אפשר 'להדביק' צילומים בתוך הטקסט, אבל אפשר לעשות זאת באמצעות 'עורך' הטקסט, בראש התגובה.
שבוע טוב,
דרור
תודה, לינה,
שבת שלום,
דרור
שיר מרגש - תודה, דרור, ושבת שלום!
גיסי
תודה, גיסי.
שבוע טוב,
דרור
אני מתבוננת בצילומים שאתה שולח, בכפר של חייך, ורואה לפחות שלושה אבות נפלאים; הנהר, השמיים ואתה. ולפחות ארבע אמהות מופלאות; אמא אדמה הנותנת אהבתה, אמא טבע הנותנת טבעה, הגפן הנותנת פריה, הזריחה החוזרת על עצמה.
אירית יקרה,
תודה על הנחמה המדויקת שלך.
אכן, גדלתי ללא הורים וכל חיי חיפשתי תחליפי הורים, עד שגיליתי שלא אמצא.
את צודקת. מצאתי את שלושה האבות וארבע האמהות, כפי שתיארת, ואני מאמץ את התובנה שלך בשתי ידי.
שבת שלום,
דרור