איני שטיח / אירית שראל06/11/2026 16:38
JEMINI / ד"ר דרור גרין 06/11/2026 21:51שלום אירית,
מחבר השיר הזה, ג'ם איני, הוא הבינה המלאכותית JEMINI.
יצרתי אותו בדרך חדשה. שלחתי לבינה המלאכותית צילום של שטיח, וביקשתי ממנה לכתוב באנגלית את הפרומפט של הצילום (פרומפט הוא הביטוי המילולי של הקוד היוצר את התמונה).
אחר-כך שלחתי מחדש את הפרומפט של התמונה, וביקשתי מן הבינה המלאכותית להתייחס אליו כאל פרומפט לשיר, וזו התוצאה שקיבלתי.
לאחר מכן ביקשתי מהבינה המלאכותית לתרגם את השיר לעברית, במשקל ובחרוז.
השיר הזה מעלה שאלות מהותיות לגבי כתיבת שירה בעידן הבינה המלאכותית.
/ 07/11/2026 02:00
/ 07/11/2026 02:04
אסיף / אלמונית26/09/2026 19:58לדרור שלום , חג אסיף שמח
התמונות ששלחת מקסימות. תודה רבה. אני חשה קינאה.
ניתוח השיר מרחיב את הדעת ומרתק. תודה על שהארת את עיני ועוררת את זכרוני לויכוחים הפילוסופיים הנידונים שהזכרת. הקבוע והמשתנה; היחסים ביניהם; בטבע; באדם ; על מהות הדיאלוג.
תודה רבה.
לצערי אנחנו פה ברמת השרון לא חווים את חג האסיף. רק שרים בסוכה: "חג אסיף חג אסיף כן ירבה וכן יוסיף......" בסוכות: ישבנו היום בסוכה מקושטת בפירות פסטיק תלויים, שרשראות צבעוניות
המתכתבות עם קישוטי כריסטמס מבריקים. אני הוספתי כמה גליונות בריסטול עליהם כתבתי שירי משוררים המתכתבים עם החג וחלקם עם התקופה הקשה שאנו עוברים. לדוגמא: "הסוכה" מאת המשורר
אברהם רייזן - רוסיה 1902. ( אביה של המשוררת המלחינה תלמה אליגון. )שיר שנכתב בשפה היידיש- תורגם לעברית והושר רבות בין כתלי האוניברסיטה העברית בשנות ה -20 למאה שעברה.
דוגמא אחרת:"אסיף" מאת איתמר פרת. כתב את השיר לאחר שאחותו יצאה מקיבוץ חצרים לכביש הראשי ונדרסה ע"י ג'יפ צבאי - אירוע שקרה בסוכות 1976. היא הייתה בת 40 אם לחמישה.. נעמי שמר
הלחינה בשנת 2004.
שירו של דר אבנר פרץ "לבי אתרוג הדור" - ספוג ברוח הדתית "נבקע אתרוג לבי ואורך המזוכך באני...נכסף לבי...
לומר תהילותיך..."
ואחרון שאזכיר של י. עמיחי - המתכתב עם קהלת - המגילה שנהוג לקרוא בה בחג הסוכות. לא הכל הבל. אבל אז, אנו מתרחקים לגמרי מחג האסיף........
שוב תודה על השיתופים המקסימים ,כל שבת, ועל השבת המיוחדת הזו שהתמזגה עם חג הסוכות.
סוגים שונים של אסיף / ד"ר דרור גרין 26/09/2026 20:35שלום לאלמונית,
תודה שהזכרת לי את חג הסוכות. אני רחוק מאוד מישראל, ומסיבות שונות התרחקתי גם מן החגים שהיו פעם במרכז חיי המשפחה.
ובכל זאת האסיף אינו רק חג יהודי, וגם כאן אצלנו בכפר הבולגרי חוגגים אותו, בשפע של פרי וירק.
לפני שנים טיילתי באזור האגמים בצפון אנגליה, ושמעתי קול זמרה בוקע מכנסיה. כשנכנסתי הוזמנתי להצטרף. איש לא שאל אותי מי אני ובמה אני מאמין, קיבלתי את חוברת השירים ושמחתי להצטרף. לאחר השירה נשא הכומר דרשה, ולא היה בה אפילו מסר דתי זעיר, כפי שאני מכיר מן המקום בו באתי. הכומר דיבר על תקופת האסיף, ציטט מן התנך ומשיר-השירים, ודיבר על השפע הסובב אותנו, והציע לחלוק את השפע הזה עם מי שאין לו, באפריקה ובארצות מדבריות. בשנים בהן גרתי באנגליה גיליתי שאנגלים רבים מתנדבים בעמותות שונות כדי לדאוג לאנשים ברחבי העולם, עוזרים למהגרים ותורמים לעניים בארצות אחרות, ושמחתי להצטרף.
שבוע טוב,
דרור
איזה יופי!!! / דני24/08/2026 13:17
רב זהותיות / אריה19/06/2026 22:30לאדם הרב זהותי, כמו פסואה, דיכוטומיית פרט קבוצה אישי חברתי, פרטי ציבורי, המונחת מתחת ומנחה את פולחני היום יום נתפשת כאלימות לשמה, ובצדש
לא שולל אמפתיה אלא את ישומה הנורמטיבי שאינו אלא היפוכה / אריה19/06/2026 22:28
דליה רביקוביץ / גם סלעים נשברים05/06/2026 14:54מציע לכם לקרוא את הפירוש לשיר הזה של זיוה שמיר באתר מב"ע (מחקרים בספרות עברית) ZIVASHAMIR
"אפילו סלעים נשברים, מה גם בני אדם".
שיח חף מפרשנות / אלמוני17/04/2026 12:17כל כך יפה, עמוק וחשוב.
בעולם של מלחמות בלתי נגמרות, כמה נזקק חינוך עמוק לשיח כזה חף מפרשנויות
תודה / ד"ר דרור גרין 17/04/2026 14:44תודה לאלמוני. ואני ממליץ על קריאת ספרו של ניצן ויסמן, 'המחברות השחורות של קרול שוורץ'.
שבת שלום,
דרור
נפלא / לידור11/04/2026 16:12נדמה שהטבע מערער על הכל, בפעולה כמעט חתרנית-דטרנמינסטית. נשארתי עם הטבע היפיפה והבראשיתי של בולגריה, על רקע הנטישה של התושבים. מוכיח שהטבע, טבע הדברים, כאן לפני האנושות, ונראה שהרבה אחריה. זה כמובן לא מבטל/מפחית מעצמת המודעות, וזו המשימה שלנו, להיעשות מודעים וראויים ליופי הזה ולסייע לאחרים לראותו.
הטבע תמיד מנצח / ד"ר דרור גרין 11/04/2026 16:21
תודה / אריה גוס21/03/2026 07:44תודה לך על הניתןח המעניין של שירו של פרנצ קפקא. והצמונות היו מרהיבות.
עלה בדעתי לשאול: אם מאזסת בארץ, ומזה 17 שנים אתה מתגורר בבולגריה - מה יחסך לעברית? פיזית ה=אתה יכול להתנתק. אולי גם חברתית ופוליטית.
אבל הנה אני רואה שנשארת "תקוע" עם העברית וכל מה שהחא מייצגת - שממנו רציתלברוח. האם עלה בדעתך אי פעם לעבור לשפה אחרת?
בין העברית לבין הישראלית / ד"ר דרור גרין 21/03/2026 08:48אריה יקר,
תודה על המחמאות, וגם על השאלות ה'ישראליות' (באירופה הנימוס לא מאפשר לשאול שאלות קנטרניות).
אתחיל מהסוף. אני איש עברי. לא יהודי, לא ישראלי, לא ציוני, אבל לגמרי עברי. אני מאוד אוהב את העברית על כל גווניה, אני אוהב לקרוא את ספרי התנ"ך ולעתים גם את הספרות המאוחרת, ואין לי כל קושי לקרוא את עגנון (שדוברי הישראלית אינם יכולים להבין). העברית היא חלק ממני, כתבתי בה יותר מחמישים ספרים, ועדיין יש לי הוצאה לאור בעברית.
ההנחה שלך שאני "תקוע" היא, כמובן, דעה קדומה, המקשרת בין העברית לבין הלאומנות היהודית, שבה אין לי כל חלק. גם במלים "רצית לברוח" יש הטיה, המרמזת על כך שמדובר במעשה שלילי ואפילו בוגדני. לא. האינסטינקט האנושי הבסיסי מאפשר לנו לברוח במהירות מפני סכנה, ולכן הבריחה היא ערך מאוד חיובי, כמו ההגירה. הציוויליזציה האנושית נוצרה בזכות הגירה של בני-אדם ממקומות קשים ורעים למקומות טובים יותר.
הייתי מאוד שמח להרחיב את שפות הדיבור שלי. אני מאוד אוהב את האנגלית, וכיום אני כותב את ספרי בעברית ובאנגלית במקביל. לצערי, כהלום-קרב, הזיכרון שלי מאוד פגוע, וקשה לי להרחיב את אוצר המלים שלי בשפות אחרות. לכן גם אינני מדבר בולגרית, למרות שאני יודע לקרוא ולכתוב ואפילו להקליד בולגרית בשיטה עיוורת.
אתה כותב: "מאסת בארץ", וגם זה ביטוי שלילי וביקורתי.
אני מודה. מעולם לא התלהבתי מדי מארץ ישראל. קשה לי עם הצחיחות והצפיפות והחום הנורא, ואני אוהב להיות במרחבים ירוקים ליד מים זורמים. זו הסיבה שעברתי לגור בכפר בולגרי קטן, על שפת הנהר. מה טוב יותר לאדם מאשר למצוא מקום שבו נעים לו לחיות?
כתבת שנשארתי "תקוע" עם העברית כל מה שהיא מייצגת. לא. אני משער שאתה עדיין תקוע עם העברית ומה שהיא מייצגת בעיניך. העברית היא שפה, כלומר כלי תקשורת, שמיועד לחבר בין אנשים, לשתף במידע וגם לחשוב וליצור. אני אוהב את השפה העברית.
אינני אוהב את הגזענות היהודית, הטבועה בדת היהודית, את שנאת הזרים, את ההתנשאות, את הכיבוש ואת האפרטהייד. אם דעותי מעניינות אותך, משום מה, אתה מוזמן לקרוא על כך בשנים מספרי, אותם תוכל למצוא באתר שלי ולדפדף בהם בחינם:
'אחד-העם וחזון המדינה הדו-לאומית':
https://www.emotional-training.com/Ahadaam_he.html'
'פרות קדושות':
https://www.emotional-training.com/Parot_he.html
וגם 'אגדות האינתיפאדה':
https://www.emotional-training.com/Intifada_he.html
ואולי גם 'צוות 4':
https://www.emotional-training.com/Zevet4_he.html
שבת שלום,
דרור
על כוחו של "הלב" (סירקה טורקה) / 30/12/2025 10:25
שיר "נכון" / חני ב11/01/2026 18:53