תודה לאלמוני. ואני ממליץ על קריאת ספרו של ניצן ויסמן, 'המחברות השחורות של קרול שוורץ'. 

שבת שלום, 

דרור 

אריה יקר, 

תודה על המחמאות, וגם על השאלות ה'ישראליות' (באירופה הנימוס לא מאפשר לשאול שאלות קנטרניות). 

אתחיל מהסוף. אני איש עברי. לא יהודי, לא ישראלי, לא ציוני, אבל לגמרי עברי. אני מאוד אוהב את העברית על כל גווניה, אני אוהב לקרוא את ספרי התנ"ך ולעתים גם את הספרות המאוחרת, ואין לי כל קושי לקרוא את עגנון (שדוברי הישראלית אינם יכולים להבין). העברית היא חלק ממני, כתבתי בה יותר מחמישים ספרים, ועדיין יש לי הוצאה לאור בעברית. 

ההנחה שלך שאני "תקוע" היא, כמובן, דעה קדומה, המקשרת בין העברית לבין הלאומנות היהודית, שבה אין לי כל חלק. גם במלים "רצית לברוח" יש הטיה, המרמזת על כך שמדובר במעשה שלילי ואפילו בוגדני. לא. האינסטינקט האנושי הבסיסי מאפשר לנו לברוח במהירות מפני סכנה, ולכן הבריחה היא ערך מאוד חיובי, כמו ההגירה. הציוויליזציה האנושית נוצרה בזכות הגירה של בני-אדם ממקומות קשים ורעים למקומות טובים יותר. 

הייתי מאוד שמח להרחיב את שפות הדיבור שלי. אני מאוד אוהב את האנגלית, וכיום אני כותב את ספרי בעברית ובאנגלית במקביל. לצערי, כהלום-קרב, הזיכרון שלי מאוד פגוע, וקשה לי להרחיב את אוצר המלים שלי בשפות אחרות. לכן גם אינני מדבר בולגרית, למרות שאני יודע לקרוא ולכתוב ואפילו להקליד בולגרית בשיטה עיוורת. 

אתה כותב: "מאסת בארץ", וגם זה ביטוי שלילי וביקורתי. 

אני מודה. מעולם לא התלהבתי מדי מארץ ישראל. קשה לי עם הצחיחות והצפיפות והחום הנורא, ואני אוהב להיות במרחבים ירוקים ליד מים זורמים. זו הסיבה שעברתי לגור בכפר בולגרי קטן, על שפת הנהר.  מה טוב יותר לאדם מאשר למצוא מקום שבו נעים לו לחיות? 

כתבת שנשארתי "תקוע" עם העברית כל מה שהיא מייצגת. לא. אני משער שאתה עדיין תקוע עם העברית ומה שהיא מייצגת בעיניך. העברית היא שפה, כלומר כלי תקשורת, שמיועד לחבר בין אנשים, לשתף במידע וגם לחשוב וליצור. אני אוהב את השפה העברית. 

אינני אוהב את הגזענות היהודית, הטבועה בדת היהודית, את שנאת הזרים, את ההתנשאות, את הכיבוש ואת האפרטהייד. אם דעותי מעניינות אותך, משום מה, אתה מוזמן לקרוא על כך בשנים מספרי, אותם תוכל למצוא באתר שלי ולדפדף בהם בחינם: 

'אחד-העם וחזון המדינה הדו-לאומית': 

https://www.emotional-training.com/Ahadaam_he.html'

'פרות קדושות': 

https://www.emotional-training.com/Parot_he.html

וגם 'אגדות האינתיפאדה': 

https://www.emotional-training.com/Intifada_he.html

ואולי גם 'צוות 4': 

https://www.emotional-training.com/Zevet4_he.html

שבת שלום, 

דרור 

שלום רימונה, 

אני שמח שיש לך פירוש משלך לשיר הזה. 

אני כותב ומהרהר על שירה כבר תשע-עשרה שנים, מתוך נקודת מוצא מובהקת: אינני מבקר שירה ואינני מנסה להבין 'למה התכוון המשורר'. השירה בעיני היא קוד שכל קורא מפענח בדרכו, או חלון שכל קורא רואה בעדו את עצמו ואת המציאות הסובבת אותו. השירה היא כלי חשיבה נדיר, וכשאנחנו קוראים שיר אנחנו מאמנים את מוחנו לפעול טוב יותר, להרחיב את תמונת עולמנו ואת היכולת היצירתית שלנו. 

שבת שלום, 

דרור