משהו קטן: השיר "יפהפיית היום" הוא קודם כל שיר אהבה. אהבה מסובכת, משונה, אחרת, עם אלמנטים ברורים של BDSM. אבל אהבה. והרחוב (העיר) הוא תפאורה הולמת שמאפשרת את הקשר הלא רגיל הזה בין גבר ואישה. גם סרטו של בונואל לדעתי הוא סרט על סוגים שונים של אהבה רומנטית ועל המחירים שמשלמים על הבחירות השונות.
חג שמח לכל זהובות השיער,
ריטה
המשורר והשיר / ד"ר דרור גרין 10/12/2015 13:54
שלום ריטה,
מיהו אילן?
תודה על ההסבר. אינני מבקר שירה, ואני מתייחס לשירה כגירוי המאפשר לכל קורא להבין את חייו ואת העולם סביבו בדרך חדשה. לכן אינני מנסה להבין את כוונותיו של המשורר, ובעיני אין לכך כל חשיבות. ב'פיוט' הקוראים הם היוצרים את משמעות השיר, ולא המשורר, ואני מעריך את האופן שבו את מפרשת את שירך כשם שאני מעריך את האופן שבו כל קורא אחר מפרש את שירך.
תודה על הברכה. אצלנו כולם זהובי שיער, הבנים והבנות.
חג שמח,
דרור
/ ריטה קוגן 10/12/2015 15:39
סליחה על הטעות בשם:) דרור,
ואכן לכוונותיו של המשורר אין הרבה חשיבות. רק רציתי לתת עוד זווית נוספת על הפרשנות שלך.
/ אורה דרורי04/12/2015 19:11
לפני כמה ימים שלחתי שיר קצר לידיד נפש שבפגישתנו האחרונה ידו היתה קפואה..למרות המאמץ שהשקעתי לחמם את ידו היא נשארה קפואה .
כשהוא קיבל את שירי המתייחס לאירוע הוא הגיב.."השיר הזה מחמם את ליבי."
מסכימה אתך דרור, על כך שהשיר שכותבים, אם יש לו נמען או קורא אלמוני ומצליח לגעת ברגשותיהם, להירף עין אפילו, הרי שהוא מילא עבורי את ייעודו.
רגע של חימום הלב למען האחר. האחרים. ואולי זה תפקידה של האמנות על סוגיה ,להעניק נחמא פורתא לאדם.
להביט בצילומי חייכם, להביט ביקיריך, נוף, אדמה, שמיים, שלג, ולבנה ....מחמם לי את הלב ופתח אותו על חדריו ולרגע מתרחב מנחת.
חיוך עולה על שפתיים והן ממלמלות לך, לכם תודה.
ואולי, אמנות שלא עושה את זה היא אמנות אגואיסטית בלבד? ואינה אמנות?
שבת שלום.
אורה
השיר והיד / ד"ר דרור גרין 10/12/2015 13:58
אורה יקרה,
תודה על המטפורה היפה. גם אני שמח כשהשירים שאני שולח מעבר לים מחממים את ליבו של מישהו בארץ רחוקה. אכן, זה סוד קסמה של השירה.
אינני יודע מהי "אמנות אגואיסטית", ואני משער שכל שיר, ללא צורך בשיפוט אמנותי, יכול לגעת בליבו של מישהו. אבל אני יודע להבחין בשיר המעורר אמפתיה, הנוגע במהירות בליבם של קוראים רבים.
חג שמח,
דרור
דרור הכל בסדר? / יפעת20/11/2015 09:17
היי דרור, כמידי יום שישי אני מתיישבת עם כוס הקפה של הבוקר כדי לקרוא את הפיוט השבועי אך לצערי היום לא נשלח.
האם אתם בסדר? הכל כשורה?
מחכה לשמוע ממך ומקווה שכולכם בקו הבריאות.
שבת שלום,
יפעת.
הכל בסדר / ד"ר דרור גרין 20/11/2015 09:59
בוקר טוב, ליאת,
תודה על הדאגה.
בכל יום חמישי אני שולח את 'פיוט' ליותר מאלפיים מנויים, והתוכנה שולחת את השיר למאה מנויים בכל שעה. אתמול שלחתי את השיר מעט מאוחר יותר, ואני משער שתקבלי את המייל בקרוב.
תמיד אפשר לקרוא את השיר גם כאן, באתר.
שבת שלום,
דרור
/ 14/11/2015 10:14
לי היא כואבת, השירה, גם בקריאה וגם בנסיונות לכתוב אותה. אבל העולם שאתה מצייר מרכך את הכל ופורם כדי שהרגש לא יהיה צפוף מדי.
שבת שלום
השירה כמערבל רגשי / ד"ר דרור גרין 14/11/2015 10:23
שלום לכותבת האלמונית,
מצער אותי לשמוע שקריאת שירה, ובמיוחד כתיבת שירה, גורמים לך לכאב. קיימת תפיסה רומנטית של האמן הסובל ושל תהליך היצירה כתהליך כואב, ואינני מטיל ספק ביכולתם של אמנים מסוימים ליצור מתוך הכאב והסבל.
אני מאמין שתהליך היצירה הוא אחת הדרכים היעילות והטובות ביותר ליצור תחושה של מקום בטוח בעולם שיש בו גם סבל וכאב וחרדות גדולות. כשם שהיצירה יוצרת תחושה של מקום בטוח, כלומר של שמחה ואהבה וביטחון, הכתיבה עצמה יכולה להיות גם תהליך של שמחה והנאה. ככל שטוב ונעים לי אני גם פורה יותר בעשיה ובכתיבה.
לפעמים האמונות שלנו (בסבל או בשמחה) הן נבואות המממשות את עצמן, ואני מציע לך לנסות וליצור מתוך שמחה והנאה, ולהשעות את השיפוט ואת הסבל.
שבוע טוב ונעים,
דרור
למה אני כותבת / אורה דרורי15/11/2015 09:50
למה אני כותבת.
באחד הפוסטים ששלחתי לידיד כתבתי לו כי אני כותבת כשאני פוגשת תובנה או רגש בתוכי על עצמי או העולם שאלמלא אכתוב אותו, הוא יחמוק ממני לבלי שוב. השמחה והעונג שאני מתמלאה מתפיסת הרעיון הדקיק הזה שהוא יכול להיבלע באין סוף של העשייה המשעבדת, נותנת לי תחושה שהנה עשיתי משהו באופן חופשי ומשוחרר. אני יכולה להביט ולקרוא את הכתוב כל אימת שבא לי להיזכר בזיק הדק של הרעיון או הרגש ולבי מתמלא שוב ושוב שמחה ורגש. אני מסופקת, כאומרת, איזה מזל נפלא היה לי ש"תפסתי" את הרגע הזה. אולי כמו לתפוס רגע של צילום תמונה. אולי....הצילום הוא תולדה של תחושה פנימית ועין אומנותית סובייקטיבית כמובן, ומולידה הקפאה של מציאות לשבריר שניה. אותה מציאות שהצלם חשב שהיא ראויה על פי אמות מידה אישיות וסובייקטיביות ל"תפיסה". התוצאה היא פיוט או פרוזה עיצובי חיצוני . נכון שהאדם המביט יכול להפעיל את הדמיון מה קרה לפני או אחרי הצילום במציאות הקפואה שניבטת אליו. אבל, ההבדל עם הכותב הוא שהכתיבה היא מעשה של דמיון המציאות. הדמיון הוא בלתי מוגבל. הוא מובא בצורה של אותיות ומילים. והוא רק אמצעי בלבד. הרי לא נקח שיר כתוב או סיפור ונראה אותו בתערוכה כי יש לו ערך חזותי-אומנותי כשלעצמו. אבל בציור נעשה זאת.
יוצא איפוא, כי השירה והכתיבה הם אמצעיים אומנותיים הממירים עבורינו עולם בלתי נדלה ונסתר מהעין הרגילה, היומיומית, העסוקה, המשועבדת. והשמחה והעונג הממלאים את לבי כאשר אני מפענחת שבריר רגש הם מופלאים בעיניי.
הכתיבה והצילום / ד"ר דרור גרין 26/11/2015 09:42
אורה יקרה,
אכן, גם הכתיבה וגם הצילום מקפיאים את הרגע, אבל כפי שכתבת הכתיבה סובייקטיבית לחלוטין, ללא תלות בחומרי המציאות, והיא, לרגע, מעשה של בריאת העולם. ברגע הבריאה אנחנו הופכים לאלוהים, ולכן זה מעשה מרגש כל-כך, הדורש גם אחריות גדולה.
תודה,
דרור
/ 15/11/2015 12:09
תודב
שבוע טוב גם לך
נפלאים / מירי 13/11/2015 09:05
איזו רוח טובה, בוקר של אור! אתם נפלאים !
שבת של אור / ד"ר דרור גרין 13/11/2015 09:21
תודה, מירי,
שתהיה שבת של אור, ורוח טובה תשרה על העולם.
דרור
יום מבשר רע / מיכל24/10/2015 12:50
שלום לך דרור,
אכן דרך האתר יכולתי לצפות בשיר כולו,
לשהות, לרדת לעומקו ולהתעצב איתו.
ובכתיבה אני שמה לב לכפל המשמעות של להתעצב...
שוב תודה
מיכל
לעצב ולהתעצב / ד"ר דרור גרין 25/10/2015 11:27
מיכל יקרה,
אני שמח שהצלחת למצוא את השיר באתר.
תודה על ההתבוננות במלה 'להתעצב', ועל האפשרות למצוא בעצב גם משמעות חיובית, המעצבת מחדש את רגשותינו.
שבוע טוב,
דרור
/ 01/10/2015 20:12
תודה דרור, על החלונות שאתה פותח לעולם השירה וגם לעולמך. השירים, מילותיך שלך, סיפוריך והצילומים, כולם ביחד מציירים שירה.
תודה לקורא/ת האלמוני/ת / ד"ר דרור גרין 02/10/2015 12:39
אכן שירה שהיא שפת הרגש. הדמיון. / לינה ארנון10/10/2015 08:55
אין כמו שירה להזדמר לנו בעומק נשמתנו. ביום ובלילה. לילדים. בנהיגה. בזיכרונות ילדות.
בחירותיך מאלפות. חכמות. נוגעות. מרעידות. מהדהדות בי את מיתרי נפשי.
תודה.
ויאהב / מירה19/09/2015 11:38
שלום דרור
אני קוראת נאמנה של השיר השבועי שאתה שולח (פיוט 2015)
בהתייחסות ל"ויאהב" רציתי להוסיף: התייחסת לגברים אשר אהבו נשים ולאהבות אשר היו טרגיות.
ישנה בתנך פעם אחת (למיטב ידיעתי אחת בלבד), בה הסופר המקראי מציין כי אשה אהבה גבר: "ותאהב מיכל בת שאול את דוד" (שמואל א' , י"ח, כ')
ויש לכך אזכור נוסף באותו הפרק, פסוק כ"ח - "וירא שאול וידע כי ה' עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו"
כמה מצער שאף זו הייתה אהבה טרגית. מיכל נמסרה לדוד ע"י שאול אביה, אשר קווה לפגוע בדוד באמצעות נישואים אלה.
בהמשך ידעו נישואים אלה טלטלות מכאיבות שהסופר התנכי מציין אותן במשפטים מאופקים בלבד, אך הסיפור מרתק ונוגע ללב .
דמותה של מיכל , גיבורה טרגית, שבתה את ליבי מאז ומתמיד.
שנה טובה לך ולמשפחתך
מירה
אהבת נשים / ד"ר דרור גרין 19/09/2015 12:04
מירה יקרה,
תודה על התוספת המעניינת. אמנם בחרתי רק בהטיה אחת של הפועל 'אהב' ומסגרתי אותה כשיר, אבל אכן, הצבעת על ההתעלמות הכמעט כוללת מאהבת נשים בתנ"ך, המופיעה רק במקרה של מיכל בת שאול, ומייצגת את מעמדן של נשים בתנ"ך (מבלי להתעלם ממעמדן המיוחד של הגיבורות התנ"כיון, היוצאות מן הכלל).
עוד יוצא מן הכלל הוא המקום המיוחד במינו המוקדש לאשה האוהבת גבר הוא שיר השירים, שכמעט כולו מתאר את אהבת האשה לגבר במלים ודימויים רבים:
בנוסף להצהרות האהבה של הגיבורה ב'שיר השירים' היא מבטאת באופן נועז גם את התאווה והחשק המיני, ללא בושה או הסתתרות.
שבת שלום ושנה טובה, שנה של אהבה רבה,
דרור
ויאהב - כמה מרתק / מיכל18/09/2015 12:16
דרור, איזה רעיון מקורי ומיוחד - שיר מן הקונקרודנציה. ואיך הפכת את השורות האינפורמטיביות האלה לשיר מרתק ומפעים! נפלא!
תודה, מיכל / ד"ר דרור גרין 18/09/2015 14:01
שבת שלום, ושנה טובה ונעימה,
דרור
תודה / אילנה בר31/08/2015 22:55
לדרוד שלום, לא זוכרת איך היגעתי לאתר שלך, אבל מאז שאני כאן העמוד פתוח בדפדפן ומדי פעם אני מעלעלת בין השירים וכל-כך נהנית. אין לך מושג... גיליתי אוצרות. זאת בדיוק ההרגשה. אני לוחצת על המשלוש הקטן ואז נפתחת הרשימה הארוכה ואני עוברת משיר לשיר. וקוראת גם את הדרך המקורית והמעניינת בה אתה מאיר את שורות המשוררים. נהדר. ונפלא בעיני גם החיבור בין השיר לחיים האישיים שלך, כשאתה מביא תמונות ואנקדוטות מהחיים של משפחתך בבולגריה.
האתר הזה ייתן לי תעסוקה לעוד הרבה זמן. ועל כן, לך התודה.
אילנה
שירים וספרים / ד"ר דרור גרין 31/08/2015 23:45
אילנה יקרה,
אני שמח שאת נהנית מן השירים ומן ההרהורים. את ארבע השנים האחרונות של 'פיוט' קיבצתי בארבעה ספרים, אותם אפשר לקרוא באתר: