שלום דרור,

אני קוראת בעניין רב את דבריך כאן מזה שלוש שנים, ונהנית לראות את ילדיך גדלים ומתפתחים בסביבה המקסימה שבה בחרתם לחיות.  

שמתי לב שהתיחסת למופע המפעים והצבעוני של החזזיות וקראת לזה טחב, טעות נפוצה למדי.  למען הדיוק ולטובת הטחבים, שאני מתייחסת אליהם בכבוד מאז עבודת המחקר הראשונה שלי שעשיתי כתלמידת תיכון... טחבים הם צמחים קדומים קטנטנים, שנראים ומרגישים למגע יד כמו מרבד ירוק. חזזית, לעומת זאת,  היא אורגניזם שמקיים סימביוזה בין פטריה לאצה שאף תורמת את הגוונים היפים לחזזית.

שבת טובה

שרה

“Death is a Dialogue between” by Emily Dickinson

Death is a Dialogue between
The Spirit and the Dust.
"Dissolve" says Death—The Spirit "Sir
I have another Trust"—

Death doubts it—Argues from the Ground—
The Spirit turns away
Just laying off for evidence
An Overcoat of Clay.
 

תודה על כל מה ששלחת השבוע, דרור. nna מקסים בפשטותו הגבישית.

באשר למאסלו: מאסלו היה תלמידו של אדלר (הוא גם נתן לו קרדיט מפורש בכתביו), אשר הציב את הסובייקטיביות כאחד מחמשת היסודות של מודל האדם שלו.

וזה מזכיר לי מישהו מוקדם יותר משלושתם - בתרגום חופשי: "שום דבר אינו טוב או רע, אלא אם המחשבה עושה אותו כך; בשבלי דנמרק היא כלא" (לא הצלחתי להעתיק את כתובת האינטרנט שבה אפשר למצוא את המלט בשלמותו - אך קל למצוא זאת). שבת שלום לכולנו - בכל מובני הביטוי.

תודה לך, דרור. אין משהו מדויק יותר מן השירה, ויונה וולך היא מן המדייקות הגדולות.

גיסי 

בוקר אור, דרור יקר.

אסוציאצות רחוקות. שולחות אותי אל  "יומן יוחנן". 

אוהבת את הפרשנות שלך. מוצאת שקט ורגיעה בשירה. שמחה על הזיכרון שעדיין לא נמחק - ממני.          

השירים הבאים הם חלק ממחזור על נוכחותו הנעדרת של רב ואמן, רבי יוחנן, שחי במאה השנייה לספירה הנוצרית והיה ידוע סבל ומכאוב. בעיבורו מת אביו, בלידתו – מתה אמו. עשרה מבניו גם הם נספו, ועצם היה נושא בכיסו, לזכור את אפסיות הקיום החומרי, אבל היה בעל יכולת מופלאה לראות את העצמי בזולת, ולעשות למענו עבודה רוחנית. רבי יונן היה ידוע ביפי תארו, והיה מעיד על עצמו "אנא אשתיירי משפירי ירושלים" (בבא מציעא, פד' ע'א) כלומר: "אני נשתיירתי מן היפים בירושלים".

לְסַמֵן יוֹפִי

אַתָּה יָכוֹל עַכְשָיו לְסַמֵן אֶת הַיוֹפִי

כְּמוֹ גְבוּל שֶבּוֹ אַתָּה עוֹמֵד

לְהַצִית יְבוּלִים

לִקְשוֹר אֶת הַלֵילוֹת

כּמוֹ זְנָבוֹת שוּעָלִים

בַּבְּעֵרָה הַפְּנִימִית

אַתָּה מְסַמֵן מַשֶהוּ שֶעוֹד יִהְיֶה

בָּטֵל, חָדֵל, קָמֵל,

זֶה הַיוֹפִי הַנוֹפֵל בַּנוֹף

וְנוֹטֵל לְעַצְמוֹ תִּשְעָה קַבִּין

שֶל נִיחוּמִים

סֵדֶר גְבָרִים

בּשְשָה סִדְרֵי אַהֲבָה מְשֻנָה

שֶל חוֹל נַעֲמִיק עִיוּנִים

וְקִידוּשִין נַעֲשֶה לְשַבָּת

בַּהֲפוּגָה שֶל כְּאֵבִים

שְלֹשָה אָבוֹת

יוֹשְבִים שִבְעָה

מִתוֹך עַנְנֵי צוּף הַיַסְמִין

אַתָּה רוֹכֵן לְרַגְלֵי גִבְעָה רַכָּה,

גוֹהֵר עַל הַסְפָרִים וְלֹא עָלַי,

זוֹכֵר אֶת הַנָשִים

מוֹתְחוֹת מֵיתָר שֶל דוּמִיָה

מֵאֲחוֹרֵי גַבְּךָ

יַחַד לָמַדְנוּ אֶת פָּרָשַת

הַמַּיִם הַמָּרִים

וִידֵי הַכֹהֵן הַגָדוֹל הַחוֹתְכוֹת

בַּאֲוִויר דְבָרִים יְדוּעִים

עוֹשוֹת סֵדֶר בַּדְבָרִים

כְּכָל שֶאָהַבְתִי אוֹתְךָ

בְּיֶתֶר שֵאת אָהַבְתָּ אוֹתוֹ.

שבת רגועה לכולנו. קשה - כאן בארץ המטורפת שלנו. אהבתי כל תג. תמונה.