גיתה - אסוציאציה... / לינה ארנון.04/10/2013 14:48שלום לך, דרור יקר. שבת שלום.
נזכרתי. לא ברור מדוע דווקא בכך, גיתה. "לך! ציית לרמזי / נצל את נעוריך / הקדם ולמד להיות חכם: / במאזני האושר הגדולים / אין לסמוך על הלשון:
עליך לנסוק או לשקוע,
עליך לשלוט ולזכות
או לשרת ולהפסיד
לסבול או לנצח
להיות סדו או פטיש,...
בוחרת להתבונן בטבע המשנה. בצילומים הפה-פיים ששלחת. לאהוב את מה שיש. ליהנות עם כל חמשת החושים.
שבת שלום! תבורכו!
שיר יולד שיר / ד"ר דרור גרין 04/10/2013 14:50לינה יקרה,
אחת הביקורות על פרויד היתה שאסוציאציות אינן באמת 'חופשיות'.
אבל האסוציאציות שלך לגמרי חופשיות, וטוב שכך, ובזכותן בכל שבוע שיר יולד שיר חדש.
תודה, ושבת נפלאה,
דרור
בקשה - לנעורים / לינה ארנון.27/09/2013 06:17בוקר טוב. שלום וברכה, דרור יקר.
איזה כיף שבילתם ביוון...יופי של תמונות. מיכל סנונית מציעה: "קח צפור ומטריה ושים אותן בלבך. / הצפור למען השיר / המטריה שלא תרטב בגשם / והלב למען יתן מחסה / ביום סגריר. // ואל תשכח את המים והלחם /
ואל תשכח את הענף, / שתוכל הצפור לעמוד עליו כשתשיר. / אל תשכח להקשיב לשיר. / הוא כל מה שיש לה. / קטן כמו גופה, גדול כמו העולם / בתוכו גרים אדם, צפור, מטריה ושיר. //
קח אותם. הם שלך / ליום סגריר".
בידידות. הסתיו מופיע גם לעמק הירדן. עדיין הגשם לא מאותת. שבת שלום!
הסתיו / ד"ר דרור גרין 27/09/2013 08:13לינה יקרה,
כמו ארבע העונות השונות והקבועות, המתחלפות אצלנו בכפר הבולגרי, גם החופשה השנתית ביוון (ממנה אנחנו חוזרים עמוסים בשמן זית) היא חלק מניהול הזמן שיוצר לנו תחושה של מקום בטוח.
בילדותי מאוד אהבתי את שיריה של מיכל סנונית. תודה שהזכרת לי.
ועכשיו, סתיו, ושוב יפה כאן כל-כך.
אצלנו הגשם יורד בקיץ ובחורף אנחנו חיים בשלג. אני מאחל לך חורף גשום ונעים,
דרור
דברים פשוטים / לינה ארנון.23/09/2013 09:53שלום וברכה, דרור יקר.
דברים פשוטים כמו: לחם. מים. שמים כחולים. סתו בפתח. לידת נכדים.
אסתר ראב: "בולבול אפור / מתנדנד / על זלזל ערום / באמיר עץ / מרוט-שלכת - / וענן פרוע / דולק מעבר לו: / ערמת אבנים גדולות שכוחות / עקורות מהרים רחוקים:"..
לא זוכרת יותר בעל-פה.
עבורי אלה - שלושת בניי. משפחתי. חברותיי. אהוב לבי - אלה הדברים הפשוטים. הנכונים עבורי. יציאה למסעות. החוצה ופנימה..
סתו מבורך. יפה שמים.
סתיו יווני / ד"ר דרור גרין23/09/2013 10:15תודה, לינה,
ודרישת שלום מחוף ים יווני.
שבוע טוב,
דרור
האושר - מאירה מנצור / ליאורה צוק 19/09/2013 18:33דרור שלום וברכה,
תודה על השירים!
ובאשר לשיר האושר - מבחינתי דמוי "מדידת החום" מקרב אותנו לנושא המופשט ומוריד אותו לרמה הפרקטית...
נושא שכולם כ"כ רוצים ומדמיינים (במיוחד כרף השוואה למציאות ולהווה המצוי) ומאידך לא ממש מתעמקים בו.
למי לא מדדו חום? או - מי לא ממד חומו של ילד?...חלק אינהרנטי של חיינו, וכך גם החיפוש אחר האושר ועוד יותר מציאתו.
בדיוק כמו שחום הגוף הוא אחד מסמני החיים, כך גם החיפוש הבלתי נדלה הזה.
אושר - בשורשו- קבלת אישור כל מי שאנחנו, על מראנו, על מעשינו..., אישור!
כל עוד אנו מחפשים אישור זה מחוצה לנו (נושאי סמכות - הורה, מורה, ממשלה.....), עלייה וקוץ בה - לא באמת נחבור את האושר הפנימי האמיתי.
כי זה להיות תלוי (עד שמתיבשים)......
עוד בילדותי הרבתי לעסוק בנושא, כשאני מאבחנת ביני לביני מה באמת גורם לי עונג ושמחה וממה אני נסה על נפשי. ממש הגדרתי לי...
מבחינתי אחד מסמני ההתפתחות וההתבגרות הו א בדיוק הסבת סמכות האושר- אישור
כך מגיעים ל"יחידה שבנפש" שלנו.
שנה טובה ומתוקה, ליאורה
כך מגדיל אני את המודעות העצמית, ההכרות הפנימית ומוריד מסכות חיצוניות....
אישור האושר / ד"ר דרור גרין19/09/2013 19:40ליאורה יקרה,
תודה על התוספת המעניינת.
את כותבת "נושא שכולם כ"כ רוצים ומדמיינים". אני מכיר את המוסכמה הזו, אך כפי שכתבתי, נדמה לי שבחיים החומרניים וההישגיים שבהם אנו שרויים ויתרנו על האושר, ואנחנו מתייחסים למושג זה בציניות ובביטול.
אני, כמובן, מגדיר את האושר, כמו את האהבה, כמקום הבטוח האולטימטיבי. כמשהו שלא צריך להשיגו, אלא צריך לממש אותו מדי יום בחדש, ואת זה אני משתדל לעשות, ולשתף בזה אחרים, באמצעות תורת האימון הרגשי.
שבת שלום, חג שמח ושנה טובה,
דרור
/ נעמה 13/09/2013 13:15התחברתי מאוד לשיר של דליה רביקוביץ ולכתיבה הנלווית שלך.
תודה, דרור, ושנה טובה.
נעמה
חיבורים / ד"ר דרור גרין 13/09/2013 14:36נעמה יקרה,
אני שמח שהמלים מתחברות, ומאחל לך שנה טובה והרבה שירה בלב,
דרור
עדשות ועכבישים / רונית13/09/2013 12:15קורי עכביש נטוו על השרכים.
אתמול היו יעד השמדה.
חמושה בלוע שואב אבק רועם ובולע,
הסתערתי למגר עזובה והזנחה.
היום, על השרכים
הם יופי שברירי מנצנץ בשמש.
שוב ושוב- תודה
העכביש כמרפא / ד"ר דרור גרין 13/09/2013 12:22רונית יקרה,
בבית אנחנו מותירים את קוי העכביש במקומם, משום שהם יעילים מאוד בעצירת דימום בזמן פציעה. לפני שנים אחדות גיליתי שגם ויקטור הוגו ידע זאת, ותיאר את שיטת הריפוי הזו באחד מספריו.
.jpg)
שבת שלום, ושנה טובה,
דרור
המצוקה הקיומית / לינה ארנון.13/09/2013 05:43גמר חתימה טובה.
תודה על השיר. על התמונות המחממות לב.
שלפתי מהכוננית העמוסה שלי את עבודת המ.א. שלי על דליה רביקוביץ. קראתי לה "מיתוסים וארכיטיפים בשירתה".
מאוד אוהבת את שיריה. בפרק "המצוקה הקיומית", אנידנה בכך איך הגלגל המרכז שסביבו נע העולם שלה והוא המיצבו ומניעו: "כסלו נוניסן צמד סוסיפ / שועטים מסביב לגלגל המזל"...
לתנועה המעגלית-מחזורית מצטרפת התנועה הקווית של הזרימה: זרימת הנהרות אל הים בכפל פניה: זרימת הרוח המניעה את העולם והזרימה המציינת את חלוף הזמנים. "אין בנהר דבר זולת מים / וגם הוא בסופו של דבר הולך אל אחד הימים".
רואה ביטחון בטבע שביבך. סביבי. נהנית מארבעה יסודות העולם. משירים. מאהבה. משפחה. התמונה של הפירמדה מהספרים - העלתה חיוך על פניי. השכם בבוקר. יופי של רעיון. איזה ילדים יצירתיים. שמחים. חווים את החיים סביבך. סביבכם.
חיבוק מהעמק הרותח. תבורכו.
יום הכיפורים הזה / ד"ר דרור גרין 13/09/2013 08:46לינה יקרה,
אכן, יש בשיריה של דליה רביקוביץ מצוקה קיומית רבה.
לא במקרה חשבתי על השיר הזה דווקא היום, משום שלטראומות הגדולות, כמו טראומת מלחמת אוקטוב 73, תמיד יש רקע אחר, של טראומות קטנות, כמו טראומות הילדות, שמה שמעורר אותן אינו המעשה עצמו אלא כל העדים השותקים שמסביב, כמו בשיר של דליה רביקוביץ.
שנה טובה, והרבה שמחה בילדיך ובנכדיך,
דרור
זהות - לשון, שפה / לינה ארנון.11/09/2013 07:38שלום וברכה, דרור יקר. תודה על הברכות. אכן, התרגשות גדולה. 'הסיפור' שברקע. שפה...
חשבתי אסוציאטיבית על ויזלטיר: "זהות" - אני חיה עונה לשם אדם / ובעיני אני רואה אדם / ורק אדם ובעולם כולו / אני רואה אדם רק אדם / ריק העולם ובו יש רק אדם / אפילו במדבר רק אינאדם / בכל אשר אלך רק אינאדם / הצבע והאור המרכס / באין אדם חמצן הנשמה / והעולם אדם ורק אדם"..
אהבתי את דן פגיס. הוא מתערסל לי על הלשון. תודה על התמונות. החוויה שאני מפנימה אותי לתוכי מדי שבוע. חיבוק לכולכם. משפחה אהובה.
שנה טובה / ד"ר דרור גרין 11/09/2013 08:53לינה יקרה,
שנה חדשה, ונכד חדש, מה עוד את יכולה לבקש?
אני מאחל לך עוד הרבה שנים טובות של שירה ומשפחה,
דרור
הגרינים :)))) :)))) / שולמית04/09/2013 18:40המשפחה שקוראים לה גרין
היא בת לוויה למנוייה.
רק מה? מתפרפרת.
כל שבוע דבר אחר,
כאילו קוראת דרור עם קוראיה.
רק מה? אפשר לסמוך עליה.
כל רבעון מתחדשת,
על פי עונתה הבטוחה
גם של הגינה המתיירקת.
מטילה, זוחלת, מתגלמת ומתכנפת
כל שבוע, כל עונה, כל שנה
תמיד יש קול בכל ובמרשתת.
וזה נעים.
שנה טובה גם לנשמה היקרה הנוספת.
שולה
וריאציה / ד"ר דרור גרין 05/09/2013 12:31תודה על הווריאציה, שולה,
ועל השיר שהקדשת לנו.
שנה טובה ומוצלחת גם לך. בתך בדרך לשדה-התעופה, ובקרוב תיפגשו.
להתראות,
דרור
תודה / אמנון בירמן04/09/2013 11:15יופי של שיר