שנה טובה ותודה על בחירת השירים וכל הנילווה אליהם. / ניבה04/09/2013 10:36
שנה טובה, ניבה / ד"ר דרור גרין 04/09/2013 15:59

/ 04/09/2013 09:31תודה. יופי של שיר
תודה לכותב האלמוני / ד"ר דרור גרין 04/09/2013 10:00ושנה טובה,
דרור

ערב לזכרו / אמנון בירמן04/09/2013 08:29השורה של פגיס שחקוקה בי הכי חזק היא 'ערב לזכרו של מה שמו, המשורר הוותיק'
היזכרות / ד"ר דרור גרין 04/09/2013 09:07תודה על התזכורת, אמנון,
הנה השיר, שפורסם ב'פיוט' לפני כשלושים שנה, ונשלח במעטפת דואר למנויים.
שנה טובה,
דרור

צביטת געגועים. / לינה ארנון.03/09/2013 05:12דרור יקר. אפרת יקרה. משפחה יקרה.
שנה טובה ומבורכת. מחממת לב. כל שבת וחג.
התרגשתי למקרא הפוסט שכתבת. גם אני בתחושה כזאת עכשיו. מצאתי שיר של תחיה שירן. שמבטא טיפונת מהרגשותיי:
צביטת געגועים / לימים פשוטים יותר: / הרצפה הקרירה, זה עתה נשטפה / תחת כפות רגלי הילדה שהייתי / חם המדרכה בקיץ / חמש אבנים, גומי מתוח / עסיס שזיפים מהעץ / שקשוק גלעיני המשמש / חפש שנמתח אל מרחביו / בלי סמון קץ".
שנה מבורכת לכולכם. ללא רוחות מלחמה. יצירה. עבודה פוריה. ידידות. וכל שתבקשו!
שנה טובה / ד"ר דרור גרין 03/09/2013 07:41לינה יקרה,
תודה על הברכות הטובות.
שנה טובה גם לך ולאשר אתך, שנה של שמחה ואהבה,
דרור
ערב שבת / ליאורה צוק 23/08/2013 15:05דרור יקר,
ערב שבת,
עוד מעט ארגיש את השכינה יורדת,
את השבת נכנסת,
אתמלא הרגשת קדושה,
יופי נשגש,
רגש מציף,
שמחה!
ומה בשירו של נתן זך -
גם בו סימנים,
של זמנים קרבים ובאים,
סוג של חשבון נפש
בתוך תהליך של דעיכה
כן, הרגש בשפל המדרגה.
והוא רואה ויודע, ועוד רואה ויודע
תוך כדי שהעלה לו ניתק
מרחף וצף (צפור - צף, רף)
ממעל אלי מטה יורד
אל האדמה
ושוב רואה ויודע
וגם עושה
מקבל הכל בהשלמה
בשקט, אלי מיתה ...
שבת ענוגה, ליאורה
שבת שלום / ד"ר דרור גרין 23/08/2013 15:49תודה, ליאורה,
שבת שלום,
דרור
הציפורים - לאמי מחמוד דרויש / לינה ארנון.23/08/2013 07:33בוקר טוב. דרור יקר.
מרגש מאוד ללוות אותך במחשבותיך. ובתמונותיך... כל מה שאני רוצה, לטוס על כנפי ציפור ולהגיע לכפר הקטן בבולגריה. לטייל. לחשוב. לשקוט.
לאמי / מחמוד דרויש
מתגעגע ללחמה של אמי / ולקפה של אמי / וללטיפת אמי / וגדלה בי הילדות / יום על חזהו של יום / ואשתוקק לחיי כי / אם אמות, אתביש מדמעות אמי / קחי אותי כשאשוב באיזה יום / כצעיף לריסך / וכסי את עצמותיך בעשב / שהזדכך בטהר עקבך / והדקי קשריי בגדיל השער / ובחוט המתמפנף מקצה בגדך / אולי אהיה אל / אל אהיה / כאשר אגע בקרקעית לבך / שימי אותי כשאשוב / כחומר בתנור בערתך / כחבל כביסה על גג ביתך / וכשאזדקן השיבי את כוכבי הילדות / כדי שאחלק עם גוזלי הצפורים / בתניב השיבה אל קן חכיתך"..אסוציאצות משונות..
שבת שלום. חיבוק. לינה
הגוזלים והבית / ד"ר דרור גרין 23/08/2013 08:08לינה יקרה,
אז למה שלא תאספי חמישה-שישה חברים ותבואי אלינו לסדנת אימון רגשי?
הציפורים של נתן זך מסמלות את החיים והמוות. אצל מחמוד דרוויש אלו הגעגועים הביתה.
הנה ציפורים נוספות של דרוויש, בשיר 'אני משם', בו הוא הופך את מושג ה'בית', הפרטי כל-כך, ל'מולדת'. זה עצוב, משום שאת הצורך ב'בית' כל אחד מאתנו יכול למצוא, בכל רגע מחדש, ואילו 'מולדת' היא אובססיה פוליטית, הגורמת לשברון לב, כפי שקרה לדרוויש.
שתהיה שבת טובה ונעימה,
דרור

http://www.psychom.com/Poetry_669_he.html
והחכמה - והשאלה... / לינה ארנון.18/08/2013 14:03שלום, דרור יקר.
היכולת לשאול שאלות היא בעיניי - גם סגולתה של החכמה.
ישראל פנקס - שואל: "מה המשמעות במעגל / עגל ולאן הקו / מוליך? למה הבית / רובץ ככה, איך זה אדם / מתכווץ ככה, מה זה דם / לוחץ ככה, ים / רוחץ ככה. // את הצדף על החול? / מה המשמעות במעגל עגל?"..
נוגע ללב. גם התמונות. תודה.
נכון / ד"ר דרור גרין22/08/2013 17:44לינה יקרה,
איך אפשר שלא להסכים אתך?
תודה על השיר של פנקס.
להתראות,
דרור
טעם היין המתחדש / שולמית16/08/2013 04:23כבר שנה שלישית או רביעית שאני מנוייה על פיוט.
ואתה כמו יין. וככה אתה מגיש לנו ללגום.
מעניין איך הצמתים מוצאים את עצמם ומומצאים, כמו המפגש הוירטואלי בין איוב לסוקרטס - נפלא.
וזה כנראה יכול לקרות רק כשאנו קמים כל בוקר ליום חדש, אבל עם עצמנו בלבוש נוסף שנמצא רק באותו היום.
תודה דרור.
מתגעגעת מאוד.
שולה
אני כבר לא אתעורר לבוקר הזה, אבוא אליו מן הלילה. :-)
שבת שלום ומבורכת ממני
עוד מעט יין / ד"ר דרור גרין 16/08/2013 06:43שולה יקרה,
כמנויה ותיקה של 'פיוט' את ודאי יודעת שעוד מעט היין באמת יתחדש, וכשהענבים יבשילו נכין חבית חדשה של יין טוב.
שתהיה שבת טובה ונעימה,
דרור
מדהים / רחל בר-יוסף-דדון16/08/2013 02:14
המידה הטובה / ד"ר דרור גרין 16/08/2013 06:41רחל יקרה,
תודה, ושבת שלום,
דרור
היא כותבת - אילה בן לולו / דנה בן מנשה09/08/2013 15:27השיר פשוט מקסים, בפשטות הנראית ובעומק החבוי.
אני דווקא קפצתי להגיד לך תודה, על הניתוח הכלכך נוגע ללב
ריגשת אותי יותר ממה שאוכל לההביע במילים שלי.
ויש לי שקים של מילים.
אבל, גייסתי שיר של אילה בן לולו שמתאר עבורי את החוויה במפגש עם הניתוח שבחרת לשתף:
"היא כותבת שירה כמו
צלף שמכוון למטרה.
זכרי: הם לא שווים כלום
כשהם מתים. את צריכה אותם חיים.
כדי שתכתבי אותם.
פגיעות ישירות,
איברים כרותים, זוהרים
על הדף
והדם, הו הדם
המתוק, הדביק
שלא נותן למילים להפרד..."
תודה על הדבק, למילים, לרגשות למשמעות.
תענוג.
היא כותבת שירה / ד"ר דרור גרין 09/08/2013 23:13דנה יקרה,
תודה על התגובה הנעימה. אינני מבקר וה"ניתוח" הוא רק הרהור אישי, סובייקטיבי.
תודה גם על השיר היפה של אילה בן לולו.
שבת שלום,
דרור