יופי של שיר

תודה. יופי של שיר

דרור יקר. אפרת יקרה. משפחה יקרה.

שנה טובה ומבורכת. מחממת לב. כל שבת וחג.

התרגשתי למקרא הפוסט שכתבת. גם אני בתחושה כזאת עכשיו. מצאתי שיר של תחיה שירן. שמבטא טיפונת מהרגשותיי:

צביטת געגועים / לימים פשוטים יותר: / הרצפה הקרירה, זה עתה נשטפה / תחת כפות רגלי הילדה שהייתי / חם המדרכה בקיץ / חמש אבנים, גומי מתוח / עסיס שזיפים מהעץ / שקשוק גלעיני המשמש / חפש שנמתח אל מרחביו / בלי סמון קץ".

שנה מבורכת לכולכם. ללא רוחות מלחמה. יצירה. עבודה פוריה. ידידות. וכל שתבקשו!

בוקר טוב. דרור יקר.

מרגש מאוד ללוות אותך במחשבותיך. ובתמונותיך... כל מה שאני רוצה, לטוס על כנפי ציפור ולהגיע לכפר הקטן בבולגריה. לטייל. לחשוב. לשקוט.

לאמי / מחמוד דרויש

מתגעגע ללחמה של אמי / ולקפה של אמי / וללטיפת אמי / וגדלה בי הילדות / יום על חזהו של יום / ואשתוקק לחיי כי / אם אמות, אתביש מדמעות אמי / קחי אותי כשאשוב באיזה יום / כצעיף לריסך / וכסי את עצמותיך בעשב / שהזדכך בטהר עקבך / והדקי קשריי בגדיל השער / ובחוט המתמפנף מקצה בגדך / אולי אהיה אל / אל אהיה / כאשר אגע בקרקעית לבך / שימי אותי כשאשוב / כחומר בתנור בערתך / כחבל כביסה על גג ביתך / וכשאזדקן השיבי את כוכבי הילדות / כדי שאחלק עם גוזלי הצפורים / בתניב השיבה אל קן חכיתך"..אסוציאצות משונות..

שבת שלום. חיבוק. לינה

כבר שנה שלישית או רביעית שאני מנוייה על פיוט.

ואתה כמו יין. וככה אתה מגיש לנו ללגום.

מעניין איך הצמתים מוצאים את עצמם ומומצאים, כמו המפגש הוירטואלי בין איוב לסוקרטס - נפלא. 

וזה כנראה יכול לקרות רק כשאנו קמים כל בוקר ליום חדש, אבל עם עצמנו בלבוש נוסף שנמצא רק באותו היום.

תודה דרור. 

מתגעגעת מאוד.

שולה

אני כבר לא אתעורר לבוקר הזה, אבוא אליו מן הלילה. :-)

שבת שלום ומבורכת ממני