אלפי משמע - כי כל מילה מיותרת.

אני לא רוצה אפילו

להתאמץ

לדלות תאורים מתוכי

כי הלהיות של

הקסם

יפוג. 

יפה העולם, שירו של א.חלפי, מכיל עבורי את הדיאלקטיקה הקיומית הנפלאה.

יפה הוא העולם, והוא מסתובב לעד  (ועד) -  טוב, רע ומה שביניהם - והוא ממשיך בשלו, מקומתו השמימית, של  הרקיע השביעי - ועד לממלכת החיים על פני האדמה.

ויש אלוהים! והוא אבינו ואנו בניו  - בניו הרחומים יש לומר, כולנו בנים לאב אחד , ואין ביננו שום הפרש, לא של מין, לא של גיל ולא של צבע העור...

יש והאלוהים צריך להזכיר לי את קיומו, כי זה ההעולם, העולם היפה - אינו קל.עולם נעלם. עןלם שהאל בו נעלם. איפה הוא..????

חיים אנו אולי גלגולי חיים רבים, אך כל רגע הוא רגע  מיוחד - מזמן לנו  קושי או יופי ומיד  חולף לו  ביעף. והעולם ממשיך.

ולא תמיד אנו מוצאים את המילים.

דוקא ברגעים הקשים - הן מפינו נעתקות. אנו נעשים אילמים , חשים את האלימות של החיים...  (א,ל,ם - אלימות, אילמות)

אבל העולם הוא יפה,

וזו בדיוק העבודה שלנו. לשם כך לכאן נזדמנו. ולפי עניות דעתי - מתוך בחירה. מתוך רצון חופשי - נשמתי  (אפילו ברמת הנשמה)

וכאן בא התאור המופלא של הגורל ה - די כלבי.  ואני זאת קוראת - כלבבי. כלב - כמו לב... ו- די, הוא סימן הגבול.

תלוי הגורל הרבה גם בנו.

השירים, מהלכי העולם, מסתובבים להם בתוך מערכת העיכול שלי, על חרוזיהם. מתהפכים בקרבו. עוברים עיבוד ועיכול.

אפילו נדמה כי הוא  - האל /השם אינו. אולי הוא א-שם, אבל לא. העולם יפה.

ומצליח אני זאת לראות. ויכול את גורלי לקחת בידי,ולעשות את התמורה. 

וגם אם הרגע היחיד כה קשה - הרגע הזה חולף. באמת הוא חד פעמי - לטוב או לרע. .

מערכת העיכול, המעים המתפתלות בקיבתנו ומעבדות את מה שמכניסים אנו אל קרבנו, הן גם אבר הרגש!     הבטן. בטנו מתהפכת, אך הוא אינו שופט אף אחד.

זוהי הדיאלקטיקה הקיומית - יקומית המרהיבה. אותנו מטלטלת וטוב שנקבל את התמורה . תמורה של חיים נהדרים .

ולסכום - קשה הוא רק קשה, הוא לא  "רע". נהפוך את ה"רע" לרע. (חבר), נהפכו לאתגר בתוך העולם היפה...

שבת שלום, ליאורה

מזל טוב- משהו שקשור לעתיד השנה הנוכחית בצבעי הקיץ.

אבל נראה לי שאתה עוזר למזל ומתחסן יום יום , לפחות נותן למזל בסיס טוב לגדול עליו.

שמחתי מאוד להיות חשופה ל'פיוט' ולהכירך.

אינני יודעת אם זה קשור ליום ההולדת שלך, אבל זהו בהחלט בציר טוב. 

זריעה ברינה - זוהי ברכתי.

שלום וברכה, דרור יקר. מזל טוב!

תמונות מחממות כתמיד. מרגש.

לי 'עברה' אסוציאציה של יהודה עמיחי: "תה צמחים":

"היא מזגה לו צמחים להרגיע / אותו. היא אמרה לו: "הרצונות שלך / הם תאוות שהתביתו במשך אלפי שנים, / אתה יודע, כמו זאבים וכלבים. / הלילה תהיה כמו לפני אלפי שנים".// היא הובילה אותו בזין הצרוד שלו / לחדר מטות לבן למצוא חן / בעיני אלוהים ובעיני אדם. / "אתה תתפלא: מה יכול להיות / כנפים. אתה תתפלא: אפילו /ירכים כבדות, אפילו זכרונות". // היא פשטה את שמלתה הארוכה, / הנפש החיצונית של גופה. / את הפנימית השאירה". כל מילה מיותרת. נכון?!

שבת שלום. הלוואי שהייתי יכולה לקפוץ לביקור. משפחה יקרה! עבודה מבורכת אתה עושה. אנחנו מתברכים בה! חיבוק.