שלום דרור
בהשראת השיר של חיה שנהב, כתבתי עכשיו שיר משלי
חוה
צבעים / חוה ניסימוב14/01/2012 18:34שלום דרור
בהשראת השיר של חיה שנהב, כתבתי עכשיו שיר משלי
חוה
השראה / ד"ר דרור גרין14/01/2012 18:54חוה יקרה,
מאוד משמח אותי כשהשירים של 'פיוט' מהווים לך השראה.
שבוע טוב,
דרור
הדפקות וצפייה בימת הכנרת / לינה ארנון14/01/2012 06:46שבת שלום, דרור יקר.
חזרתי למחשב, אחרי שלקחתי אוטו ונסעתי לצפות בימת הכנרת ביום החורפי שנחת עלינו כאן. טיפות גדולות מכות על זגוגיות החלון, ואני שומעת צלילים מלנכוליים של פסנתר. בחוץ מדפקת הרוח. מדפקות טיפות הגשם. ומבפנים האקורדים העצובים. אדים קלים ואפילו טיפות הגשם אינן נראות דרכם. אני נוטלת את אחת מאצבותיי, בידי השמאלית הכותבת קפואה את שמותיהם של בניי, נכדי ונכדתי, ושמו של אהובי, באותיות גדולות ועגולות. רוח חזקה מכה באוטו. אני צופה בציפורים המנסות להתחמם. בגשם הניתך. ומתוך החשיכה היורדת פתאום , אני נזכרת במילותיו של מאהלר, בשירו על האדמה: ..."אני הולך אל ההרים, אני מבקש מנוחה לליבי הבודד, עלי ארץ זו לא האיר לי האושר פנים... ובהרבה מן האמונה היקרה והכיסופים אל הטוב והיפה... והארץ היקרה פרוח תפרח באביב ותעטה ירוק ועדי עולם יראו מרחבי אין-קץ בתכול הבהיר בכל מקום".. (אולי טעיתי).. התמונות מחממות את ליבי! חורף חמים לכם!
מוסיקה ושירה / ד"ר דרור גרין14/01/2012 18:53לינה יקרה,
תודה שהזכרת לי את 'השיר על הארץ' של מאהלר, האהוב עלי כל-כך. זהו שילוב מיוחד כל-כך של שירה סינית עתיקה עם המוסיקה של מאהלר.
עכשיו אלך להאזין לזה.
שבוע טוב,
דרור
אמש בשנתי - אנטוניו משאדו / לינה ארנון07/01/2012 05:27אמש, בשנתי – אנטוניו משאדו (עוד משהו שעבר לי בראש - אסוציאטיבית מהשיר של דן ערמון. לא ברור לי מדוע. חרדתי לחברתי, הטובה שנעלמה ולא שמעתי ממנה יומיים. הייתי בטוחה שקרה לה משהו. מדטתי. ואז השיר הופיע. וראיתי שהיא 'בסדר'. והנה שירו של דן ערמון, מחזיר אותי לפשטות מחדש).
אמש בשנתי
חלמתי – טעות מופלאה!
שמעיין נבע
כאן, מתוך ליבי.
אמרתי: לאורך איזה מוביל מים סודי, הו מים, אתם באים אלי,
מי חיים חדשים שמעולם לא שתיתי?
אמש בשנתי
חלמתי – טעות מופלאה!
שכוורת המתה,
כאן בתוך ליבי.
והדבורים הזהובות
טרחו על דונג לבן
ויצרו דבש מתוק מטעויותיי הישנות.
אמש בשנתי
חלמתי, טעות מופלאה!
ששמש בוערת נתנה
אור, כאן בתוך ליבי
היא בערה משום שחשתי
בחומה כמו מאח
והייתה שמש על שנתנה אור
והעלתה דמעות בעיני...
אמש בשנתי
חלמתי, טעות מופלאה!
שאלוהים עצמו
היה כאן, בתוך ליבי
תודה, לינה / ד"ר דרור גרין 08/01/2012 14:55
רמז - חוה אלברשטיין / לינה ארנון07/01/2012 05:21שבת שלום, דרור יקר.
כשאני חושבת על הפשטות ברגע זה עולה בי השיר של חוה אלברשטיין, שכתבה לפני כמה שנים. אני מתחברת גם לפשטות הזאת:
"שעון נעצר לי/זה רמז/ ראי שנשבר לי/זה רמז,/ נוצה קטנה/על אדן החלון/פרפר/נתפס לי בווילון/גשם ביום חמסין/גאות ושפל/ הכל משל/ הכל סודות בלי פשר,/ מה הנמשל/ ומה הקשר -/למה אני עדיין לא תופסת./ מיתר שפקע לי/זה רמז,/ונר שכבה לי/ זה רמז./מכתב רשום/חוזר אל השולח,/ עציץ יבש,/פתאום פורח,/ עורב שצורח - מה הוא מבשר לי".. וכו..אני לוקחת את הפשטות בשירו של דן ערמון, את דבריך על אדמונד הוסרל, שאהבתי ללמד בתלח-חי ובגן נר, את המבוגרים, ויוצאת 'לאחו' לראות את פריחת הכלניות באדום לוהט, ואת הרקפות המקדימות לפרוח בשלל צבעי הפסטל. חורף חמים. תמונות מחממות לב! מזל טוב!
פשטות / ד"ר דרור גרין 08/01/2012 14:54לינה יקרה,
כבר התחיל האביב אצלכם, שאת יוצאת לראות את פריחת הכלניות?
אצלנו יש ארבע עונות קבונות בתנועה מחזורית היוצרת תחושת ביטחון. עכשיו, כשהשלג מכסה את הארץ וענפי העצים עירומים, דבר לא צומח. אבל במרץ הכל יפרוץ מתוך האדמה, ובאביב ובקיץ הירוק יציף אותנו, והגשם יעודד את הצמיחה.
שבוע טוב ונעים,
דרור
חכמת הקבלה - נשמה / לינה ארנון01/01/2012 16:42שלום וברכה, דרור יקר.
חשבתי - כשם שיש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לנשמה לשמיים ולצבא השמיים, כך יש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לתפארת ישראל. עליונים ותחתונים ניזונים מאותו מקור רוחני. תורת הקבלה מסבירה מה הם הכוחות שמנהיגים כל דבר. הספיר של "סופר, ספר וסיפור", נמצא ומתגלה בתורת הסוד שבה מוסברים העניינים בפנימיותם. ה"ספיר" הוא התוכן. שמאיר את המהות שבכל "סופר, ספר וסיפור". ואני מרגישה שבכל דבר יש נשמה. גם אם אינני מאמינה, כאנשים הדתיים באלוהים. ואני אוהבת את הביטוי "נשמה יתרה". ולפעמים משתמשת בו, בכוונה. נזכרתי בשירו של רוני סומק, "על עין הסערה" - "אחרי הגשם הראשון עף השחרור/כגבה על עין הסערה./מתחת לעננים הזקיפה הרוח/ את זנבו/והניפה את שמלות העלים/שגנדרו את העצים בטקס מנויו/לשר המין בממשלת הטבע./ אני אלוף העולם בפרטים לא חשובים/ולכן לא אכתוב שהייתי שם".. גם בהם אני רואה נשמה יתרה. חורף חמים ונעים. שנה טובה ומבורכת. יופי של תמונות. אור מופז בביתכם! חיבוק מרחוק.
השמים והארץ / ד"ר דרור גרין 01/01/2012 17:41לינה יקרה,
תודה על השיר של רוני סומק.
תורת הקבלה, וכל סוג של מיסטיקה, רחוקים ממני מאוד, ואפילו במלה 'נפש' אינני משתמש. תורת האימון הרגשי שפיתחתי מבוססת על ההנחה שרגשות הם תגובות גופניות לגירויים מן המציאות. לכן כתבתי שמרים אורן עושה שימוש מלגלג בהפרדה שבין גוף לנפש, שאין לה משמעות בתפיסת העולם האקזיסטנציאלית שהיא מציגה בשיר.
שתהיה לך שנה טובה ומוארת,
דרור
נאה לי / אילנה טייכר24/12/2011 11:34דרור יקר
כבכל סופ"ש אני קוראת ומתענגת. רציתי רק הערונת... כמי שאסתטיקה, לצד אהבת אנשים, טבע, נוף, צומח וחי - יקרה לה, ברור לי ש"נאה" יכול להיות משובב נפש ומרחיב דעת לעיניי בלבד. כאשר אני תולה ציור על הקיר או רוכשת כלי נאה אני בראש ובראשונה משמחת את האני האסתטי שלי. נכון, נעים לי שגם אהוביי נהנים ומתפעלים, אבל זה באמת לא חייב להיות המניע.
שוב תודה והרבה אהבה
אילנה
אסתטיקה וחומר / ד"ר דרור גרין 24/12/2011 12:56אילנה יקרה,
ראשית, אל תשכחי שההרהורים שלי אינם בגדר ביקורת ספרותית אלא התרשמויות אישיות בלבד. אינני חושב שההתרשמויות שלי 'נכונות' או טובות יותר משל אחרים. להפך. בדף השבועי אני מציע לכל אחד לראות בשיר מעין חלון המאפשר לו להתבונן בעולם במבט חדש, פרטי, המעניק משמעות שונה לדברים. לכן יש מקום להתבוננות שלי ולהתבוננות שלך ולהתבוננויות רבות אחרות, ואין כל צורך למצוא התאמה ביניהן.
שנית, אני לגמרי מסכים אתך. גם בעיני חשובה ביותר האסתטיקה, וליופי יש משמעות.
אבל נדמה לי שהמלה 'נאה' בהקשר של הפסוק מן המשנה מתייחסת יותר לאופיים החומרי של הדברים ולא לאסתטיקה שלהם. 'אשה נאה', בהקשר ההלכתי, היא סוג של חפץ, בשעה ש'אשה ששכל בראשה', כפי שכתב אפולינר, יפה לא פחות, אבל דווקא משום שהיא עצמאית, ואינה שייכת לגבר.
גם בספרים יש יופי ואסתטיקה, במובן אחר לגמרי מאשר של כלי בית המעידים על עושר, וגם בקשרי ידידות עמוקים יש יופי ואסתטיקה שמשקלם לא פחות מיופיו של בית גדול ומפואר.
בהרהורים שלי התייחסתי להבדל שבין תפיסת המשנה החומרנית-רכושנית, לבין תפיסתו של אפולינר, המבוססת על יחסים. כדאי לזכור שאפולינר עסק גם באמנות ובביקורת אמנות, והוא שטבע את המושג 'סוריאליזם', ואין לחשוד בו שהתעלם מן האסתטיקה. אבל האסתטיקה שלו נבעה מהתבוננות אינטלקטואלית ולא מחומרנות.
שבת שלום, וחג שמח,
דרור
לשוב לחיים ולגלות בהם משמעות! / לינה ארנון23/12/2011 12:20שבת שלום. חג אורים שמח.
לשוב לחיים עצמם ולגלות בהם משמעות. זה מה שחשוב בעיניי. כל פעם מחדש. פילוסוף המחפש תשובה למשמעות החיים יש בכך מסר, אולי. או, במילותיו של ישראל פנקס:
"...מה המשמעות במעגל /עגול ולאן הקו /מוליך? למה הבית/רובץ ככה, איך זה שאדם/מתכווץ ככה, מה זה דם/לוחץ ככה, ים/רוחץ ככה.. את הצדף על החול?/ מה המשמעות במעגל עגול?"..ואני בעד דלתות אל העולם - פתוחות. האהבה פותחת אותן. בחצות הלילה ובבוקר השכם. ואני מוצאת את עצמי יוצאת אל הירוק. אל תוך האור... התמונות מחממות לב. חנוכה מאור לכם!
אני זוכרת את הציטוט שלך מזמן. איזה יופי..
פלאי הזיכרון / ד"ר דרור גרין 23/12/2011 12:51לינה יקרה,
תודה על הציטוט מישראל פנקס (האם זה מתוך הספר 'בתוך הבית'?).
כתבת שאת זוכרת את הציטוט שלי מזמן, אבל אני חסר זיכרון לגמרי, ואינני יודע למה את מתכוונת.
שבת שלום, וחג שמח,
דרור
תשובה מהירה! / לינה ארנון23/12/2011 13:11שלום וברכה! דרור יקר לי. את הציטוט זכרתי מהשיעורים של נתן יונתן באורנים. לא שלך. מצטערת אם הטעיתי אותך..הציטוט שהוספתי מתוך הספר המופלא של פרופ' אסא כשר "משמעות החיים". קיבלתי אותו מתנה מאימי. ברגע שיצא לאור!..חיבוק מרחוק. אתה 'עושה לי' את השבת, שתהא מופלאה. ונינוחה. ואני מוצאת את עצמי יד מראה לבניי, את דבריך.. (והם מתרגשים מזה - כמוני. איזה כיף). שבת שלום! והדלקת חנוכיה בשמחה. שלכם, לינה.
חג אורים שמח. / ורד23/12/2011 08:40לדרור ,ולבני ובנות המשפחה .חג אורים שמח .
השיר בסיסי בחכמתו,ומשעשע בחרוזים .
שיחלוף החורף בחמימות .
ורד
המשורר והמתרגם / ד"ר דרור גרין 23/12/2011 08:53ורד יקרה,
הזכרתי שהפעם התעלמתי מתרומתו של המתרגם, יורם ברונובסקי, לשיר.
בילדותי היה יורם ברונובסקי העורך הספרותי של 'הארץ', והוא פרסם שם מעין יומן אינטלקטואלי חכם ומרתק, ולמדתי ממנו הרבה על תרבויות וספרים. הוא היה גם מתרגם מצוין, ותרגם את שיריו של קוואפי לעברית.
וכך, גם השיר הקטנטן והשנון של גיום אפולינר קיבל בזכותו לבוש עברי שנון ומשעשע.
שבת שלום, וחג שמח,
דרור
כיוון שאני בטוחה / לי עברון-ועקנין23/12/2011 07:05כיוון שאני בטוחה שרב השכל בראשה, הרשה לי לציין שאנדה יפהפייה.
ותודה על השיר המתוק - וגם על כל קודמיו: )
לי
היופי והשכל / ד"ר דרור גרין 23/12/2011 08:33לי יקרה,
כמה טוב לראות אותך כאן. מזמן לא כתבת לי, ואני מקווה שאת שמחה ומאושרת.
אכן, אנדה יפה ופוטוגנית, וגם חכמה מאוד (בצניעות אני יכול להעיד שגם שלושת האחרים אינם חסרים כלום).
חג שמח,
דרור
סונטות אה"בה - שירי אהבה / לינה ארנון16/12/2011 05:36בוקר אור, דרור.
כשהייתי קטנה, אמי הייתה נוהגת לקרוא בפניי שירים. כל מה שיצא אז בשנות ה 50. אותם קיבלה ישירות מידידיה וידידותיה המשוררים והמשוררות. ואני הייתי מדקלמת אותם בעל-פה. למדתי לקרוא לבדי בגיל חמש. אני שומרת עדיין את כל דפי השירים המקוריים שקיבלתי ממנה. גיליתי מאוחר יותר את שירתה של מיכל סנונית. לא רק את "צפור הנפש", שלה. אותו לימדתי את הגננות והמורים. אלא את שירי האהבה שלה. לאו דווקא סונטה, אבל משום מה האסוציאציה הוליכה אותי אליו: מתוך הספר: "ללחוש אהבה", השיר "כשהייתי ציפור" - כשהייתי צפור, מה לא אמרו עלי האנשים./ זו, רק מציצת. שפתה מעידה/שכל מה שיש לה להציע אינו אלא קש/ונוצותיה כסות לערותה.//כשהייתי דשא, השתרעו עליי כאלו נועדתי/להשתטח מתחתם, לרפד עבורם אדמה קשה/ לתת להם להנות תחת שמים מציוץ צפרים,/ שחשבו אותן לטפשות".. וכו'. (אני לא מצליחה לכתוב כאן את כל השיר. האתר לא נותן לי). שפת האהבה מתגלה בכל עוצמתה, בכל השפות שבעולם. הצילומים של הילדים מחממים את הלב.
שבת שלום! חורף מבורך.
מיכל סנונית / ד"ר דרור גרין16/12/2011 08:22לינה יקרה,
גם אני קראתי את שיריה של מיכל סנונית בילדותי, עוד בטרם הפכה לרבת-מכר בזכות ציפור הנפש.
ותודה שהזכרת לי את סונטות אהב"ה, המכונות 'כליל סונטות', שהן מכלול של חמש-עשרה סונטות, שהראשונה בהן היא צירוף השורות הראשונות של כל הסונטות. זו אחת הצורות היפות והמורכבות של השירה, ומשוררים עשו בהן את מה שעשה באך במוסיקה.
שתהיה שבת נעימה וטובה,
דרור