ביום אוכלך ממנו - מות תמות, והאדם אוכל בכ"ז, וזה נותן לנו להרגיש שזו הבחירה שלנו - הדעת על פני חיים חסרי תוכן.
-
עוד היבט / אוגניה, בלוגילוגי10/09/2011 10:55
-
הגרוש מגן עדן - מאפשר פריצת דרך! / לינה ארנון10/09/2011 10:05
שבת שלום.
הגרוש מגן עדן, להערכתי מאפשר לאדם לבחור. לפרוץ דרך. לסמן לעצמו מטרות. לברור לעצמו מרחבים חדשים. גן העדן, יוכל להיות שוב - מחוז חפץ לאדם, בבחירה של האהבה. המשפחה. הידידים. הטבע. חציית הגבול בין גן העדן, אל מעבר לו יוכל לתת לאדם את מרחבי הקשת בענן. את קו האופק. הידיעה שיש גן עדן, ובידי לשוב אליו, נותנת לי מרחב נשימה מחודשת. מאפשרת לי להתרפק על הטוב הקיים סביב. בי. ובמחוזות 'הגן'. תודה. אדם יקר. סתיו נעים לכם! לינה
-
סתיו / ד"ר דרור גרין 10/09/2011 10:33לינה יקרה,
תודה על ברכת הסתיו. רק עכשיו אנחנו מבחינים, בשמחה, בסימניו.
אכן, היכולת לבחור בדרך ולסמן מטרות היא סימן לבגרות ולאחריות, שכל אחד מאתנו נוטל על עצמו כשהוא עוזב את 'גן-העדן' של הילדות (לאלו מאתנו שהיתה להם ילדות כזו).
הבחירה והאחריות מגדירים אותנו כבני-אדם, ולכן אולי אין לנו צורך לשוב לגן-העדן הדמיוני, שמסמל את הצורך שלנו במקום בטוח, משום שאנחנו יכולים ליצור אותו מדי יום בכוחות עצמנו, באמצעות המיומנויות הרגשיות שלנו.
שבת שלום,
דרור
-
-
פשטות / ורד 10/09/2011 10:02
שבת שלום לך דרור .
תענוג לקבל ממך מידי שבת את השיר השבועי ואת התצלומים המספרים על החיים היפים שלכם בבולגריה .
אני מתרשמת שאתם למדים מהבולגרים לחיות במקצב של הטבע ....הכנות המאכלים לחורף מזכירים לי את הסיפורים של אמא שלי
כך הם חיו לפני שבאו ארצה .הפשטות הזו מעוררת קנאה ..וגם היופי של הטבע סביב .בתקופה הזו אני מתמקדת בספרים של אקהרט טולי .
"כוחו של הרגע הזה" ו"ארץ חדשה " יש ביוטיוב אוסף ענק של יותר מ 100 סירטונים שלו .הדרך שלו מאוד מעניינת אותי .והשיר האחרון ששלחתה
על הגרוש מגן העדן מתחבר מאוד לרעיונות שלו .אך בדרך אחרת הוא מדבר על היכולת להתבונן במחשבות ועל המיינד .....ושליטה וכוון המחשבות הקשבה והבנה עצמית של הרגשות .על כך שגן העדן נמצא בפנים האדם ,ביכולת לוותר על הטוב והרע ולחיות בקו שבין הטוב והרע .
מעניין שבכל סוף שבוע השיר שנשלח נוגע במה שמתרחש בחיי.
בברכה רבה ורד
-
החיים בטבע / ד"ר דרור גרין 10/09/2011 10:29ורד יקרה,
אכן, אני מרבה להתייחס לריקוד שלנו עם הטבע ועם עונות השנה, שהוא המאפיין את חיינו בכפר הבולגרי. כשמגיעים לכאן מישראל, שיש בה רק עונה אחת, זה מאוד מרגש לחיות במקום שיש בו ארבע עונות שנה, החוזרות על עצמן בעקביות, ולכל אחת מהן מאפיינים משלה, שונים ומיוחדים. המחזוריות הזו היא מקור נפלא לתחושה של מקום בטוח, וזה אולי מסביר את השלווה של שכנינו שחייהם אינם קלים, והם עניים מאוד, ולמרות שלעבודת הגן שלהם אין ערך כספי הם מבלים שעות רבות מדי יום בטיפול בעצים ובירקות ובבעלי-החיים.
אינני מכיר את אקהרט טולי, אבל הכותרת 'כוחו של הרגע הזה' מהדהדת ומתאימה גם לאורח חיי, וגם לגישת האימון הרגשי שפיתחתי. עם זאת, המושג 'מיינד' או 'נפש' רחוק מאוד ממני, משום שהוא קשור בתפיסה היררכית של טבע האדם, המחלקת הכל לטוב ולרע, לגוף ולנפש. אני מתייחס אל הרגשות כאל תגובה גופנית לגירויים מן המציאות. לצערי, איש לא לימד אותנו להשתמש במיומנויות הרגשיות שלנו, וכל הגישות ה'טיפוליות' מתעלמות מהן. המיומנויות הרגשיות הן מה שמאפשר לנו ליצור לעצמנו, בכל רגע מחדש, תחושה של מקום בטוח.
גישות חדשות המבוססות על חקר המוח, ובעיקר גישה המכונה 'מיינדפולנס' (Mindfullness), מציעות טכניקה כזו של מודעות, המשפיעה על הפעילות המוחית שלנו. גם אני חושב שמודעות כזו יעילה, אבל מצאתי שלמודעות יש רק חלק קטן בפעילות הרגשית שלנו, שפועלת כמו טייס אוטומטי. באמצעות המודעות אנחנו יכולים לזהות ולשפר את המיומנויות הרגשיות שלנו, ולאפשר להן להמשיך ולפעול באופן אוטומטי.
באתר החדש לאימון רגשי ניתן לקרוא את החלק הראשון של הספר שלי, אודות התהליך הרגשי.
אני שמח שהשיר השבועי מתאים גם למה שקורה בחייך.
שבת שלום,
דרור
-
אקהרט טולי / ורד 10/09/2011 11:14
התשובה שלך מהירה מאוד ...
בשבת הפנויה הזו מצאתי זמן להתעמק באתר שלך האתר שלך עשיר מאוד ובנוי באופן מדהים ...
התרשמתי מהאפשרות לדפדף בסיפרי השירה....
בנוגע להתנהלות הרגשות אקהרט טולי מלמד טכניקות שנלמדות בתורות המזרחיות כמו ..נשימות
והתבוננות ברגש המתעורר כתוצאה ממחשבה ...ללמוד להקשיב לפטפטת המחשבות המתנהלת ללא הפסקה ,וללא שליטה .
ודרך שליטה בפטפטת המחשבות (מדיטציה) לתמרן את הרגשות .
תמיד מעניין לקבל תשובה ותגובה ממך .. בברכה ורד
-
מדיטציה / ד"ר דרור גרין 11/09/2011 00:43
שלום ורד,
תודה על המחמאות. האתר שלי חודש לאחרונה, ועדיין לא סיימתי להשלים את כולו.
כפי שכתבתי לך, אינני מכיר את אקהרט טולי, אבל גם גישת האימון הרגשי שלי קרובה מאוד לתורות המזרחיות, ובמיוחד לטאואיזם, בעיקר משום שמדובר בהקשבה לגוף.
שבוע טוב,
דרור
-
-
ספר האימון הרגשי / ורד 10/09/2011 11:24
התחלתי לדפדף ולקרא בספר ..
זו הדרך שלי במובנים רבים .הספר עוזר להעמיק בהבנה של העולם הריגשי והתנהלותו .וכמו כן במושגים המיקצועיים .
בזמני הפנוי אני ישלים את הקריאה ..בכל אופן מעניין שיש הקבלה בין הרעיונות של אקהרט טולי למה שנמצא בספר זה .
נראה שזה הזמן לאנושות להתעורר ולגלות את השפה של עולם הרגשות הפנימי .
-
-
-
משבי רוחות - על כנף הדמיון! / לינה ארנון29/08/2011 06:29
שלום לך, אדם יקר!
עם כל משב רוח הדמיון לוקח אותי למחוזות אחרים. אני נזכרת עכשיו במשבים חזקים של רוחות בפריז של 1970. בקור של 15 מעלות מתחת לאפס שקידם את פניי. נזכרת איך התקשיתי לצעוד לכיוון המטרו, כשהרוח הייתה בכיוון הנגדי... נזכרת במשבי רוחות נעימים בלילות האהבה על שפת יפה של תל-אביב בסוף שנות השישים.. במשבי הרוחות המזרחיות בשעות אחר-הצהריים, כשהגעתי לעמק הירדן הרותח מחום. כל משב ומשב חרוץ בדמי ובנשמתי ומהווה עכשיו אלמנט של געגוע.. זאת המילה שבחרה אימא שלי, לכתוב על המצבה שלה. מאלתרמן: "כי סופי הדרכים הם רק געגוע".. ושוב עיניי דומעות.. סתיו נעים לכם! חיבוק מרחוק. לינה
-
רוח של זכרונות / ד"ר דרור גרין 02/09/2011 01:20
לינה יקרה,
רוח הדמיון שלך מחזיר גם אותי אל הרוחות והריחות של פריז, עיר שאני אוהב במיוחד. פעם נהגתי לבקר שם לעתים תכופות, אך לפני חמש-עשרה שנים נסעתי במכוניתי מלונדון לפריז, מתחת לתעלה, וכשלא מצאתי חניה המשכתי הלאה, לעמק הלואר, ונהניתי מאוד. מאז לא ביקרתי בפריז.
להתראות,
דרור
-
-
הנוף שונה ומשתנה! / לינה ארנון20/08/2011 06:08
שבת שלום.
הנוף שרואות עיניי עתה אינו דומה לנוף שראיתי בגרמניה. כאן - יובש. האדמה סדוקה. מחכה לגשם. מבוקעת. צבעי החום-לבןאפור. עצי הזית עמוסי פרי. הרימונים כמעט בשלים. הבננות מגביהות. שם - שדות ירוקים. מפלי מים. שקט. ניקיון. נהרות זורמים. באוזניי ובמוחי אני שומעת את השירים המלווים את הליכתי בנוף. נזכרת מה שרתי לעצמי שם. בגשם הבוקר..."כאן נולדתי".. וזה חלק בלתי נפרד מהזהות שלי. תודה! בריאות והחלמה מהירה! לינה
-
הנוף הפנימי / ד"ר דרור גרין 26/08/2011 22:26
לינה יקרה,
נדמה לי שנוף הגעגועים שלנו הוא הנוף הפנימי, ולא תמיד הוא זהה לנוף שבו נולדנו.
אני, למשל, נולדתי בירושלים, כמו אבא שלי וסבא שלי, וכך עשרה דורות, ולמרות זאת הנוף הפנימי שלי תמיד היה באירופה, כמו בספרים שקראתי בילדותי. לכן אני מרגיש כל-כך 'בבית' כאן, בכפר הבולגרי, שדווקא בקיץ הוא שטוף בירוק והכל פורח בו.
שבת שלום,
דרור
-
-
צמצום והרחבה! / לינה ארנון14/08/2011 06:22
דרור יקר!
גם השיר הקטן הזה. המינימאליסטי תואם את הרגשתי עכשיו. כל התנהלותי עד היום הייתה רק בקוטב האחד. לא ידעתי לצמצם. לא ידעתי להראות חולשה. לא העזתי להיות בסיטואציה בה היא תתגלה. אני מגלה שוב איך האור הרך העולה כל בוקר ומאיר את יומי מאפשר לי מחדש, נשימה והפנמה. שקט. בחירה לקחת מהיום הבא את הטוב. השקט. המאיר. להתבונן בחשכה סביב ובתוכי ולבחור שוב לחזק את עצמי בעצמי. בזכות כל הטוב שיש בי ובעולם הקיים. אוהבת את בחירותיך. ו'אם היקום אכן, ידידותי' הופעת בחיי לא בכדי. תודה. חיבוק. החלמה מהירה. לינה
-
לא מצליחה לקרוא את פיוט / אפרת13/08/2011 07:45
בפעמיים-שלוש האחרונות של "פיוט" לא הצלחתי להגיע אל הכתוב, כי גם כשנסיתי דרך פייסקום, על "פיוט" בצד שמאל של המסך רצו ההודעות שלך על ספרים וסדנאות. אולי אני מפספסת איזושהי פעולה שיש לעשות על המסך, האם ידוע לך על התופעה, ומה ניתן לעשות?
בתודה ובברכה,
אפרת
-
רזולוציה / ד"ר דרור גרין 13/08/2011 08:35
שלום אפרת,
הסיבה לכך היא שלמסך שלך יש רזולוציה נמוכה.
את יכולה להגדיל את הרזולוציה אם תלחצי על מקש קונטרול (בפינה השמאלית תחתונה של המקלדת) ובאותו הזמן תסובבי את גלגלת העכבר שלך.
בהצלחה, ושבת שלום,
דרור
-
עדיין קושי לקרוא את פיוט / אפרת20/08/2011 08:53
לדרור שבת שלום,
עשיתי כהצעתך - אכן הגעתי אל פיוט שלם אך עדיין רק על חצי מסך, וקשה כך לקרוא ולראות את הכתוב.
האם יש דרך לחזור לאופן הקודם בו נשלח פיוט? (הרזולוציה אצלי לא השתנתה)
תודה,
אפרת
-
הקריאה בפורום / אפרת 24/09/2011 06:30
לדרור שבת שלום,
העצה ששלחת לי עובדת חלקית - אכן אני רואה את כל המסגרת אבל האותיות קטנות מדי ואינני מצליחה ממש לקרוא כבעבר.
במחשב שלי לא השתנה שום דבר, משהו השתנה באתר שלך, כך שלצערי הקריאה הופכת את "פיוט" ל"סיוט". חבל.
שתהיה לך ולמשפחתך שנה טובה,
אפרת
-
עזרה / ד"ר דרור גרין 24/09/2011 08:16
שלום אפרת,
אני מצטער לשמוע על הקושי לקרוא את 'פיוט' באתר, וחבל שהקריאה הופכת לסיוט.
זה אתר חדש, שמתאים לדפדפנים החדשים ולמסכים רחבים.
אשמח אם תכתבי לי באיזה מחשב את משתמשת (גודל המסך) ובאיזה דפדפן (אקספלורר, גוגל כרום או מוזילה), כדי שאוכל לבקש מן המתכנת שלי לבדוק זאת ולתקן את הדרוש תיקון.
אנא כתבי אלי ישירות: drorgreen@gmail.com
שבת שלום, ושנה טובה,
דרור
-
-
-
-
תפילות! / לינה ארנון12/08/2011 08:21
שלום וברכה, דרור יקר.
מה שלום יונתן?
איך הרגל שלו עכשיו?
... הקטע הזה מן התנ"ך מלווה אותי כל חיי. כל פעם בקונוטאציה אחרת ובהקשרים אחרים. עכשיו, במקום הנסער שאני נמצאת בו, אחרי הסקול שעברתי בבאד נוינהארט בגרמניה, אני נמצאת במצב שאני מתפללת שהכוח והועצמה שחוויתי שם, ילוו אותי עוד ימים ארוכים. שאדע להפנים את השקט. הזרימה של הנחל הקטן שזרם ע"י המלון המיוחד שהתאכסנו בו. שאדע להאט את הקצב של חיי. אני יודעת. מרגישה ש'עזרי' יבוא לי מבפנים. מעצמי. מהנוכחות שלו בחיי. ושלי - בחיי. ראיתי איך העוצמה נובעת מהיכולת של היחד. מהיות נוכחים. בדממה. בשקט. לאט. בזרימה ובהקשבה אמיתית. אחד לשני. 350 איש. שמתפללים. כל אחד בשפתו. את תפילותיו הקטנות. בליבו. ומול כל השאר. תודה לך. איך שהיקום ידידותי, ויודע להעניק לי, הפעם בזכותך, בבחירותיך בדיוק-בדיוק את מה שאני זקוקה לו. שבת שלום. לינה. חיבוק לכולכם.
-
/ ד"ר דרור גרין 14/08/2011 08:22
לינה יקרה,
יונתן מרגיש מצוין, ולומד לעשות הכל גם מבלי לדרוך על הרגל הפגועה. בסוף השבוע יוציאו מכף הרגל את מוטות הברזל, וכבר עכשיו הוא מתאמן בהפעלת השרירים.
נראה שהיית במקום מיוחד במינו, ואני מקווה שהשקט וצליל זרימת הנחל יישארו אתך עוד זמן רב.
שבוע טוב,
דרור
-
-
ברכות / אתי 07/08/2011 02:27
לדרור שלום,
ברכות ואיחולי החלמה לבנך,וכוחות להתמודדות לך ואשתך. הפסוקים שהעלתה ממש מתאימים ועוצמתיים. תודה על שלמרות תקופה של מצוקה הימשכתה לשלוח אלינו דברי פיוט הבאים מהלב.
בברכות חמות
אתי שחר סימן-טוב
-
מקום בטוח / ד"ר דרור גרין 07/08/2011 09:47
אתי יקרה,
השיר השבועי הוא טקס קבוע היוצר בשבילי תחושה של מקום בטוח, ודווקא בימים קשים, כמו בשלושת השבועות האחרונים, הוא היה כנקודת משען במערבולת אליה נסחפנו.
שבוע טוב,
דרור
-
-
החלמה מהירה ונחמה / דורית נוי-שרב06/08/2011 12:13
-
תודה, דורית / ד"ר דרור גרין 06/08/2011 12:57
ותודה גם למנויי 'פיוט' הרבים שכתבו אלי ודאגו לשלומו של יונתן.
שבת שלום,
דרור
-