ורד יקרה, 

תודה על הברכות. 

אכן השיר השבועי הוא חוט של קשר, מקצה העולם ועד קצהו, ובכל שבוע אני לומד דרכו משהו חדש על האמפתיה, ועל החיבור בין אנשים, מעבר לארצות ולימים. 

אני מאחל לך שנה טובה, שנה שהיא שיר אהבה, 

דרור 

אתי יקרה, 

רגשות הן הנושא של ההרהור השבועי שלי, לא כמשהו מופשט, כפי שמקובל לחשוב, אלא כתחושה פיסית פשוטה, הנעה בין חרדה לבין ביטחון. 

השירה בעיני היא חלון אל נוף היוצר בנו תחושה של ביטחון ( או לפחות יכול ליצור תחושה כזו), וזו גם מטרתה של כל אמנות. 

שנה טובה, 

דרור 

לינה יקרה, 

אני תמיד מופתע מן העושר הרב של ניסיונך ומן המפגשים הרבים שלך עם אנשים שהעשירו את חייך. 

בעבר גם אני הפרדתי בין הפילוסופיה (והמדע) המתמקדים בתכנים, לבין האמנות, המתמקדת בצורות, כפי שאריסטו מנסח באופן בהיר ויפה, כדרכו. 

עם זאת, עכשיו אני רואה גם את המשותף בין הדברים, שהוא החיפוש אחרי המקום הבטוח בדרכים שונות. המדע מחפש אחרי המקום הבטוח באמצעות יצירת נרטיב שיתאר טוב יותר את העובדות שקרו עד כה, והאמנות והשירה יוצרות את המקום הבטוח באמצעות סיפור הדברים שעשויים לקרות. זו עשיה דומה, בשני סוגים שונים של זמן, עבר ועתיד. 

ועכשיו אולי הגיע הזמן שלנו לאחד את המיומנויות הרגשיות שלנו, את הבנת העבר והציפיה לעתיד, וללמוד לחיות ברגע ההווה, שהוא רגע של שינוי שאנחנו יוצרים כשאנו מתאימים את עצמנו לשינויים במציאות. 

זה, אולי, מה שאני מנסה לעשות כאן מדי שבוע מחדש. 

שבוע טוב, 

דרור 

שירי יקרה, 

תודה על המלים החמות. 

שבת שלום, 

דרור 

מימי יקרה, 

אני משער שאם אפשר היה ליישם את דרך החיים שלנו במזרח התיכון, היינו נשארים בישראל. 

לצערי, גיליתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם טראומה היא להתרחק מן המקום בו היא נוצרה. 

שבוע טוב, 

דרור