לינה יקר, 

מעניין שכתבתח שהבחירה מחזקת בך "את ההכרה לבחור שוב ושוב ברגשות". כלומר, גם כאשר רצית לבחור ברגשות, נאלצת לעשות זאת באמצעות החשיבה וההכרה. 

השניות הזו מבלבלת, משום שההכרה והמודעות הקוגניטיבית הם חלק מן התהליך הרגשי, אבל חלק זעיר מאוד, רק קצה הקרחון. אין צורך לבחור ברגשות, משום שהרגשית בין כך ובין כך בוחרים בשבילנו. הרגשות הם הנווט האוטומטי שלנו, והם תמיד יכוונו אותנו, גם אם נתאמץ וננסה לפעול בניגוד להם באופן מודע. 

לכן, במקום לבחור ברגשות, אולי כדאי באופן מודע ללמוד להרפות מדי פעם מן החשיבה הרציונלית, ולתרגל את המודעות הרגשית שלנו, שאינה קשורה בחשיבה אלא בתחושות הגוף הבסיסיות שלנו, החיוביות והשליליות. המודעות הרגשית מאפשרת לנו לתקן את הבחירה האוטומטית של הרגשות, כאשר הם מטעים אותנו. 

בשירים של בוריס כריסטוף הוא מבטא את היכולת להרפות מן המודעות הקוגניטיבית, מן החשיבה וההכרה, כדי לאפשר לעצמו את המודעות הרגשית. 

שבת שלום, 

דרור 

ורד יקרה, 

כפי שכתבתי, השיר של יונה מופיע בספר 'אור פרא', אותו הוצאתי לאור לפני מותה. לפני שנים אחדות הוצאתי את הספר מחדש, בתוספת שירים חדשים שנותרו אצלי, ואת הספר 'שירים אחרונים' את יכולה לקרוא באתר שלי: 

http://www.psychom.com/SHIRIMACHRONIM_he.html

החורף אצלנו נהדר, ובכלל לא קשה. הוא אמנם קר, אבל אני מעדיף את קור החורף על-פני חום הקיץ, וגיליתי שאין הבדל גדול בין חמש מעלות לבין מינוס חמש. בבית חם ונעים כשהעצים בוערים בקמין, ובחוץ השלג יפה ונעים, והקור אינו קשה משום שאין אצלנו רוחות חזקות. 

עוד מעט יגיעו גם צילומי החורף. בינתיים אפשר לראות את השלגים על ראשי ההרים, וגם אצלנו ירד השלג לא מזמן, ונמס מזמן. 

שבוע טוב, 

דרור 

שלום כרמלה, 

נדמה לי שטעית בכתובת. 'פיוט' אינו פמפלט פוליטי או לאומי, אלא מכתב אישי לגמרי העוסק בשירה ובחיים מנקודת מבט אישית. 

יש לי דעות מובהקות בנושאים רבים, ואני נמנע במכוון מלהביע אותן כאן, ככל האפשר, גם כשאני שמח לשמוע על שחרורו של חייל שהופקר לפני חמש שנים, וגם כשאני עצוב לשמוע איך מפקירים חולים ורופאים באופן ציני כל-כך. 

אני בטוח שהעם היושב בציון מוצף במלות הזדהות ושמחה וויכוחים פוליטיים ללא סוף, ואינו נזקק דווקא לדעותי הרחוקות. 

שבת שלום, 

דרור 

אלמוני/ת יקר/ה, 

תודה על הברכות. 

אינני מכיר באופן אישי את שלמה ארצי, ואינני יודע עם הפציעה שלו גרמה לו לטראומה. מנות נקודת המבט שלי מצאתי בשיר שלו, כמו גם בשירים אחרים שלו, ביטוי מדוייק מאוד לתחושותיהם של הלומי-הקרב. 

שתהיה שנה טובה ומתוקה, 

דרור 

לינה יקרה, 

אם חברי ללימודים באקדמיה למוסיקה היו שומעים שאת מאזינה לשלמה ארצי לאחר החמישית של מאהלר, הם היו מתפלצים מרוב התחסדות. במשך השנים חברי האינטלקטואלים די לגלגו על ההנאה שלי משלמה ארצי, ואהבו ללעוג לצירופי המלים המוזרים שלפעמים הוא משלב בשיריו. אבל כפי שאני יכול להקשיב לרביעיות של שוברט שוב ושוב, במשך שנים, כך אני יכול גם להאזין במשך שנים לדיסקים של שלמה ארצי, ולא להתעייף מהם. אני לא זכיתי לשמוע את שלמה ארצי ליד הים, אבל למרות אזני הפגועות והרגישות לרעשים שמעתי אותו בקונצרט בקיסריה, וזה היה מרגש ביותר. אפשר לראות זאת גם בהקלטות הרבות שלו ביו-טיוב. 

אני אינני צם, אבל אם את עושה זאת אני מאחל לך צום קל, ושנה טובה עד מאוד, 

דרור