החלמה מהירה ליהונתן
אפשר לסכם את מאמרך בשני משפטים : בראשית ברא אדם את אלוהים . ויצֵל אלוהים את האדם מהתוהו ובוהו של חייו
בראשית ברא אדם את אלוהים / אהוד פדרמן06/08/2011 11:29החלמה מהירה ליהונתן
אפשר לסכם את מאמרך בשני משפטים : בראשית ברא אדם את אלוהים . ויצֵל אלוהים את האדם מהתוהו ובוהו של חייו
נכון / ד"ר דרור גרין 06/08/2011 12:55תודה, אהוד,
אינני מתיימר לפרסם כאן מאמרים, אלא הרהורים פשוטים. אבל אתה צודק, כמובן. האדם ברא את האלוהים, משום שהאמונה היא חלק מן התוכנה המפעילה אותנו (שאני מכנה אותה בשם 'התהליך הרגשי').
ניסיתי להדגיש את החשיבות של האמונה המתחדשת מדי יום. מה שמאפשר לנו ליצור לעצמנו תחושה של מקום בטוח בעולם הוא היכולת לחדש את האמונה שלנו (או את הנרטיב המפעיל אותנו) מדי יום מחדש. אמונות שאינן משתנות, כמו האמונות הדתיות, יוצרות תחושת ביטחון כוזבת, הגורמת למשברים צפויים, ולא קשה להבחין בהם אם רק נתבונן סביבנו.
מעניין שהתייחסת אל המשפט "יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ" במובן של הצלה מן התוהו ובוהו של חיינו. ההתייחסות שלי היתה לגמרי שונה. ראשית, פירשתי את המשפט הזה כפשוטו, כתיאור של אלוהים כצל המלווה אותנו תמיד, אולי זה הצל שהאמונה מטילה בכל מקום בו נלך. שנית, התוהו ובוהו אינו של חיינו, אלא הוא המציאות עצמה, כפי שאנו חווים אותה, עד שאנו מפרשים אותה ומעניקים לה סדר ומשמעות, ובכך יוצרים לעצמנו תחושה זמנית של מקום בטוח.
שבת שלום,
דרור
טוב לראות את החיוך / לי עברון-ועקנין06/08/2011 09:17על פניו היפים של יונתן.
שתשובו במהרה לשגרה הטובה.
וגם בתהלים, תמיד טוב לקרוא.
השגרה הטובה / ד"ר דרור גרין 06/08/2011 09:26לי יקרה,
אכן, החיוכים של יונתן נטעו בנו הרבה כוח בשלושת השבועות האחרונים, בהם התחלפנו במשמרות ליד מיטתו בבית-החולים בסופיה.
בינתיים החזרנו אותו הביתה, וכולנו שמחים ורגועים יותר.
שבת שלום,
דרור
החלמה מהירה ליונתן / יעל הלוי23/07/2011 10:55שלום דרור,
החלמה מהירה ליונתן (ומזל טוב ליום הולדתך :) ככה זה בגידול ילדים - שמחה וצער מתערבבים לרוב. הפציעות והנפילות הן חלק מהדרך.. ותמיד כואב בבטן כאב ממשי כשכואב להם. ולרוב זו גם חוויה שמחברת - חלק מחוויות החיים - להיות גם ברגעים של כאב ולספק הכלה ונחמה לילדך כשהוא נזקק.. ואיזה מזל יש להם שיש להם אותנו.
הרבה בריאות,
יעל
תודה / ד"ר דרור גרין 23/07/2011 20:46יעל יקרה,
תודה על הברכות והאיחולים.
איכשהו, למרות שכבר עשר שנים אנחנו מגדלים ארבעה ילדים קטנים, זו התאונה הראשונה שלנו, ומאוד קשה לראות סבל של ילד, ואת כף רגלו הפצועה ומרוסקת ושותתת דם.
הוא עבר ניתוח מורכב בבית-החולים בסופיה, ועלינו להישאר כאן עוד שבועיים-שלושה להמשך הטיפול והשיקום.
ועדיין אנחנו שמחים שלא נפגע חלק אחר מגופו, שהיה יכול לסכן את חייו.
שבוע טוב,
דרור
מצטערת לשמוע / יעל הלוי26/07/2011 16:03שלום דרור,
צר לי לשמוע שכך קרה, לא ידעתי את הפרטים.. באמת נשמע סיפור לא קל. וצודקים שזה הרע במיעוטו, שלא נפגע בחלק אחר בגופו.
מאחלת שוב החלמה מהירה ושיקום מלא!
יעל
בין לבין: גנסין וזרובבל גלעד! / לינה ארנון23/07/2011 10:18החלמה מהירה ליונתן!
אני נזכרתי בשירו של זרובבל גלעד קסם - ...
"בשעת הרהורים מרירהבטרם בוקר
בוודאות המגושמת של נבחית כלבים ונבואת לב רעה,
אתה מבקש אחיזה בזכרון דקת-אושר אחת
נכדך, קרן שמש בין ענפי השקמה גבוה
פורש ידיים וקורא: "קסם, קסם!"
וצונח אל בין זרועותיי"...
בטוחה בכוחכם להתאושש. בוודאי שלו ובעקבותיו גם שלך-שלכם. הטבע סביב. עוצמת היחד תעשה זאת לכולכם במהרה. החיבור אל הטבע כולו, והאהבה, אל רגעי החסד הם אלה שיתנו כוח ועוצמה מחודשים. חיבוק מרחוק. בריאות טובה.
רחוק מן הטבע / ד"ר דרור גרין 23/07/2011 20:49לינה יקרה,
תודה. עכשיו כל מחשבותינו ומעשינו נתונים ליונתן, ואנחנו מתחלפים במשמרות ליד מיטתו בבית-החולים בסופיה. קשה מאוד להתרחק מן הטבע העוטף אותנו תמיד, אבל בעוד שבועיים-שלושה נשוב הביתה אל המקום הבטוח שלנו.
שבוע טוב,
דרור
מה בין גנסין וטשרניחובסקי / רחל23/07/2011 09:23
הטבע ופירושו / ד"ר דרור גרין 23/07/2011 20:53רחל יקרה,
אכן, הטבע כשלעצמו עשוי להיות מקום מאיים ומעורר חרדה, ואנו נזקקים למיומנויות הרגשיות שלנו, שבאמצעותן אנו לומדים להתאים את עצמנו לשינויים בטבע כדי ליצור לעצמנו תחושה של מקום בטוח.
מדי פעם הטבע מזכיר לנו שתחושת המקום הבטוח תלויה רק בנו, וביכולת ההתאמה שלנו לטבע.
למרות הקשיים, אני מאמין שההסתגלות וההתאמה לטבע יעילות יותר מכל דרך אחרת ליצירת תחושה של מקום בטוח, ומקור לאושר בחיינו.
שבוע טוב,
דרור
אהבה מובילה לעוצמה! / לינה ארנון16/07/2011 08:03שבת שלום.
העובדה שהאהבה מובילה אותנו לכזו עוצמה מאפשרת לקבוע, כי היא מהווה את האובססיה הבלתי נמנעת והבלתי מובנת שלנו.
לגבי הרומנטיקה הכרחית. אני לא יכולה לחיות בלעדיה. אם אוסיף לזה את היציאה לטבע יחד עם האהבה, המבט יהיה צלול ושקוף. השקיפות תאפשר לי לחוות זאת ולתעל את זה ליצירה. כוח החיים שלנו מניע אותנו לעבר בני זוג שאיתם נוכל לנשיך לצעוד לעבר האפק. אם קיימת הזדהות ויכולת חיבור בין הפנים-לחוץ, לטבע למשל, אזי - הפלא מתרחש. ואם גם הוא מחזיק מעמד. נופלא הדברים..הוצאתי את ספרו הקטן של אלתרמן : "כוכבים בחוץ", - האחד והיחיד, וכן את "ברק בבוקר", של ל.גודלברג, ו"צעדתי בשביליהם", מחדש. והובלת אותי לצעידת בוקר אל עבר הכנרת, הדגניות ומורד הירדן. תודה. אדם יקר.
האהבה וההתאהבות / ד"ר דרור גרין 23/07/2011 20:59לינה יקרה,
אני מרשה לעצמי לחזור על עצמי ולהדגיש את ההבדל שבין אהבה לבין התאהבות.
ההתאהבות היא סוג של אי-שפיות זמנית, הגורמת לנו להתעלם מן המציאות, וגם מן הזולת, ולהפוך את מושא אהבתנו לדמות דמיונית המספקת את כל צרכינו וציפיותינו.
ההתאהבות חד-צדדית לגמרי, ואין בינה לבין האהבה ולא כלום. אבל אנחנו זקוקים להתאהבות, משום שהיא מאפשרת לנו להרפות מן החרדה הטבעית והחשש מפני הזולת, ולחשוף את עצמנו ולהתקרב לאדם זר. ההתאהבות, גם בזכות המשיכה המינית, היא הסטארטר של האהבה.
מסוכן מאוד להתמכר להתאהבות אובססיבית, משום שהיא מונעת את קיומה של האהבה, וחשוב לדעת לוותר עליה ולהתחיל במלאכת האהבה מהר ככל האפשר.
האהבה שונה מאוד מן ההתאהבות, והיא מבוססת על הדדיות שיש בה ביטחון ואמון ברמה הגבוהה ביותר, אם מקפידים לחדש אותה מדי יום, ולכן האהבה יוצרת את המקום הבטוח האולטימטיבי.
שבוע טוב,
דרור
עוד שיר אב / רונית09/07/2011 12:35אם שירי א ב אז גם שימבורסקה. ובהזדמנות תודה על המקום הזה.
אלף בית/ויסלבה שימבורסקה
לעולם כבר לא אדע
מה חשב עלי א'
אם ב' לא סלחה לי עד הסוף.
מדוע ג' העמיד פנים שהכל בסדר.
מה היה חלקהשל ד' בשתיקתו של ה'.
למה קיוה ו', אם קיוה.
למה ז' שכחה על אף שהיטיבה לדעת.
מה היה לח' להסתיר.
מה רצתה ט' להוסיף.
אם לכך שהייתי בסביבה
הייתה משמעות כלשהי
בעיני י', כ' ושאר האלף בית.
שימבורסקה / ד"ר דרור גרין 11/07/2011 15:24רונית יקרה,
תודה על השיר היפה של שימבורסקה. זו אולי וריאציה אירונית או קורצת לשירי הא-ב הילדותיים.
שבוע טוב,
דרור
חוויות ילדות - הפנמת שפה! / לינה ארנון09/07/2011 06:44שבת שלום! אדם יקר!
חוויות הילדות שלי מתחברות לברכות שהיינו מברכים את חברינו ומשפחתנו בימי הולדת וחג. לפעמים היינו מוסיפים גם את שמות המשפחה..כך למדנו גם לשחק ב"ארץ", "עיר".. לי זה מזכיר את חווית לימוד האידיש שסבתי הייתה מתמדת אותי. דרך הברות וצלילים. כשלימדתי אנגלית בפעם הראשונה את ילדי כיתה ד' אני זוכרת שכך בחרתי להעשיר את שפתם. דרך לימוד האותיות והצלילים. עושר לשוני ורוחני היה צומח מזה.. כשהיינו מטיילות בתל-אביב של אז, אימי הייתה שואלת אותי: "מה עוד זה מזכיר לך, בא' ב'. אני אוהבת עכשיו לעשות אותו דבר עם סיני - נכדתי בת השבע, וגיא בן הארבע וחצי.. תודה. שבוע טוב! איזה יופי של תמונות..חיבוק מרחוק לכולכם! השקט שבכם עובר גם אליי.
משחקים נשכחים / ד"ר דרור גרין 11/07/2011 15:23לינה יקרה,
אכן, אותיות הא-ב יוצרות תחושה של סדר בשפה, וזה מה שמסביר את השירים והמשחקים המבוססים על האותיות ויוצרים עבור הילדים קרקע בטוחה ללימוד.
שבוע טוב,
דרור
/ מיכל08/07/2011 13:23שלום,
בשבועות האחרונים איני מצליחה לקרוא היטב את השיר או הסיפור המופיעים באתר, החלק השמאלי (הספריה של פסייקום) עולה על החלק של השיר.
יש דרך לסדר זאת?
תודה ושבת שלום
מיכל
הדף של 'פיוט' / ד"ר דרור גרין 08/07/2011 13:34שלום מיכל,
קצת קשה לי להבין למה את מתכוונת.
יתכן שהרזולוציה של המסך שלך נמוכה מדי. את יכולה לנסות להגדיל או להקטין את הרזולוציה בלחיצה על קונטרול וסיבוב הגלגל של העכבר.
בהצלחה, ושבת שלום,
דרור
מדוע שם משפחתה של תרצה אתר הוא כזה?! / כהן צילה03/07/2011 11:33שלום דרור, וכולם
תהיתי ,בהמשך לסימביזה או הצורך לשמור על עצמה מפניה, בשירי אלתרמן ותרצה אתר, מדוע נקראה כך (אתר)ומתי זה החל (הרי שם בעלה סלור ובעלה הקודם היה עודד תאומי), תהיתי אם מישהו יודע.
אשמח לדעת
צילה
א(ל)תר(מן) / ד"ר דרור גרין 03/07/2011 12:19שלום צילה,
תרצה אתר עברתה את שמה מאלתרמן לאתר. בכך היא הדגישה את ההבחנה בינה לבין אביה, וגם שמרה על הקשר העמוק ביניהם, כשבחרה בשלוש אותיות מתוך שמו.
שבוע טוב,
דרור
תודה, זה עלה על דעתי. האם אתה יודע מתי היא החליטה על כך?! / 03/07/2011 16:05
לא. לצערי לא הכרתי אותה / ד"ר דרור גרין 03/07/2011 17:10