שלום דרור,

השיר מאד יפה וכשם שהוא דבש כך הוא גם עוקץ. אני לא רוצה להכנס לנושא העצבות שאני חשה על כך שכך הארץ בנויה ונבנתה, וכך עוד ארצות נבנו. חלק ממהות בני האדם. הייתי מעדיפה להסתכל עליו גם מהזווית הפרטית (משל הפרט), ולדבר על הקנאה, אולי אפילו צרות העין - נושא כאוב מאד, והשיר מדבר אותו יפה מאוד. (במחשבה שניה, אולי גם לשם לא הייתי רוצה להכנס :)

והתמונות כתמיד נהדרות ונותנות השראה. הכפות הקטנטנות של מאיה מקסימות, אני חושבת שכפות רגליים אצל ילדים הן משהו מופלא :)

שבת שלום,

יעל

שלום וברכה, דרור יקר!

כמה טוב לראות שיש בינינו כאלה שיודעים כמוך, להעריך ולקבל את הטוב. השקט. המיטיב. הנעים. הטבעי שבעולמנו זה. אני מאוד אוהבת את שיריה של לאה גולדברג. לימדתי אותה במשך עשרות שנים...

אני חושבת שמתאים לך המשפט המופלא של לאוצסה:..."לך אל האנשים, חיה ביניהם, למד מהם, אהוב אותם, התחל במה שהם יודעים, בנה על מה שיש להם, לך אל המנהיג הטוב ביותר ומשהשלים את משימתו ותמה מלאכתו ויאמרו האנשים: עשינו את זה בעצמנו"!. בידיו של כל אחד ואחד לברור ולבחור את נקודת מבטו על השיר והעולם. אני מאוד אוהבת את נקודות המבט שלך. וחופנת אותם בליבי! השכלת לעשות וללכת אחרי ליבך למרחקים. איזה משפחה לתפארת בנית לך! תבורך. תבורכו! שבת שלום. חיבוק מרחוק, לינה ארנון

מזכיר לי את הציורים שלך! אני יודעת שזה משונה כי היא עוד קטנה כל כך, אבל אני רואה דמיון.

והאוטוסוגסטיה היא דבר נפלא. והבוקר- החלק הטוב של היום, בעיניי.

השיר של סיהאם דאוד והפרשנות. שמש עייפה, זה דימוי נהדר. ועצמאות מחשבתית אצל הפעוטות זה מאוד מאהיב גם כן.

שתהיה שנה נהדרת של התחדשויות חוזרות ונשנות :)

אכן הזמן הנכון למחשבות על מה שעבר ,ועל מה שקדימה בחיינו ....

שבת שלום ושנה טובה לך ולבני המשפחה ..

בהחלט בשנה שחלפה זכיתי לקשר וירטואלי מפרה  איתך ..

ובשיתוף מלא קסם של חיי בני המשפחה שלך , במקום המופלא שבחרתם לחיות ..