22. ג'והן דון: שום אדם איננו אי

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושבע-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

בעריכת דרור גרין

אוקטובר - 22

`פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.   

`פיוט 2007` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח למנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`.  

מתוך פיוט תשמ"ג, ניסן 27.


השירים הראשונים של `פיוט` נשלחו למנויים בתשרי תשנ"ב, בסוף שנת 1982, בימיה הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה. רק משוררים מעטים העזו לכתוב שירי מחאה באותם הימים. כשפרסמתי את שירו של יצחק לאור, `אר.פי.ג`י. בתל אביב` קיבלתי מכתב זועם ממשורר הילדים הנפלא ע` הלל, שחירף וגידף אותי על פרסומו של השיר הלא-פטריוטי, וביקש לבטל את המנוי על `פיוט`.  

את רמי דיצני, המשורר שנהג להציג את עצמו כמהנדס אלקטרוניקה, פגשתי לעתים קרובות ברחובות שכונת רחביה בירושלים, ומדי פעם פרסמתי את שיריו, שהיו תערובת של שנינות ויכולת לשונית וירטואוזית ולגלוג ציני. 

בשיר `שום אדם איננו אי` ביטא דיצני את המחאה הפוליטית בברוטליות מעודנת. הוא תרגם את שירו הידוע של ג`והן דון, שנכתב לפני יותר מארבע-מאות שנים, באופן מדויק ויפה, ועיוות את משמעותו המקורית כשהוא שותל בתוכו שתי שורות חדשות. שירו של ג`והן דון הוא שיר הלל לאנושיות, שכל אדם הוא חלק ממנה, ולכל אדם יש בה מקום. רמי דיצני הוסיף את השורה "בעברך במרכבת-אש על חרבות עשנות עוד בהר," ובכך ביטא את היפוכו של הרעיון המקורי, את הרעיון של חוסר האנושיות. 

לשאלה התמה של ג`והן דון, "למי צלצלו הפעמונים?" הוסיף דיצני את המשפט "עת ירד בכיכר ברד פצצות-המצרר". וכך הפכה השורה האחרונה, "לך הם צלצלו", מביטוי של אנושיות והומניות לכתב האשמה מצמרר. 

האופן שבו עיוות דיצני את משמעותו המקורית של השיר מחזק את המסר החדש שלו. התרגום היפה של השיר, שמשמעותו נרמסת ברגל גסה, הוא מעין מטאפורה למסר החדש של דיצני: כפי שאני, המתרגם, חיללתי את קדושתו של השיר, כך אתה, הקורא, אחראי למה שצבא מדינתך מעולל לקדושת האדם. 

השיר פורסם מאוחר יותר בספרו הראשון של רמי דיצני, `משירי מדור נכות רוח`, שהוקדש כולו לשירי מחאה. מעין `תיקון` ניתן למצוא בתרגום המדויק והיפה לשירו של ג`והן דון, ללא התוספת, שפרסם דיצני בשנת 1988 במוסף הארץ. 

שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי
כֻּלוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ,
כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת, חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה;
אִם גוּשׁ עָפָר יִגָּרֵף עַל-יְדֵי הַיָּם -
אֵירוֹפָּה תִּהְיֶה נֶחְסֶרֶת
מַמָּשׁ כְּמוֹ לוּא הָיָה כֵף-סֶלַע
כְּמוֹ לוּא הָיָה אֲחֻזַּת מֵרֵעֶיךָ
אוֹ אֲחֻזַּתְךָ שֶׁלְךָ הָיָה;
מוֹתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מְפַחֵת בִּי,
יַעַן-כִּי אֲנִי מְשֹׂרָג בְּגֶזַע הָאָדָם.
וְלָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁלַח לִשְׁאֹל לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים -
לְךָ הֵם מְצַלְצְלִים
 

 

 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.