English עברית
כניסה

55. גיליון 7, מראה מקום: עגנון

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים


 
 

ירחון לפסיכותרפיה


עורך: ד"ר דרור גרין

מערכת: פרופ` חיים עומר, פרופ` עמיה ליבליך, פרופ` יעל לצר, נחי אלון, ד"ר אליצור ברנשטיין, ד"ר אלכס מזרוחין, ד"ר עפרה אילון

כתובת המערכת: mail@psychom.com

 

 
שמואל יוסף עגנון
תהילה
 

בזמן שהפסיכותרפיה הנרטיבית מבוססת על ההנחה שהסיפור שאנו מספרים הוא התוכנה המעצבת את חיינו, מציג עגנון בסיפור `תהילה` מצב פתולוגי הנובע מן ההנחה ההפוכה, שלכל אדם מוקצב מספר מוגבל של מלים, הקוצבות את חייו. כלומר, שעצם מעשה הסיפור מקרב את המוות, ושהשתיקה היא תנאי לחיים ארוכים.
 
כשאני שב ונזכר בסיפור היפה הזה, המקצין באמצעות השתיקה את משמעות היעדרו של הנרטיב, עולים בי הרהורים על כוחו של הנרטיב המעניק משמעות לחיינו, ועל כך שגם בצורך לספר, כמו בצורך לשתוק, מסתתר משהו כפייתי, כמעט פתולוגי.
 
 שמואל יוסף עגנון (1974) `עד הנה`. תל-אביב: הוצאת שוקן
 
 
ביקשתי ממנה, ספרי לי מאותם הדברים הטובים. שהתה שעה קלה ואמרה, במה אפתח? אתחיל בימי ילדותי. כשהייתי תינוקת פטפטנית הייתי. ממש מקימה ועד לשכיבה לא פסק פטפוט מפי. היה זקן אחד בשכנותי. אמר לאותם שהיו שמחים על פטפוטי, חבל על תינוקת זו, אם היא מבזבזת כל דבריה בילדותה, מה ישתייר לה לזקנתה. נפל עלי פחד ויראתי שמא למחר אני אילמת. לימים ירדתי לסוף דעתו של הזקן, שלא יוציא אדם בזמן מועט מה שנקצב לו לכל ימי חייו. הרגלתי עצמי לבדוק כל מלה אם צריכה שתיאמר ונהגתי קימוץ בדיבור. ומתוך שנהגתי קימוץ בדיבור נשתייר לי אוצר של דיבורים. האריכו לי שנותי עד שאגמור אותם הדברים שקצובין לי. ועכשיו שנשתייר לי קומץ של מלים אתה מבקש שאוציאן. אם אוציאן אני מקצרת את ימי. אמרתי לה, על מנת כן ודאי לא ביקשתי.
 
(מתוך `תהלה`, עמ` קפה)
 

ספרים, כתב-עת לפסיכותרפיה. עורך: ד"ר דרור גרין. מערכת: חיים עומר, עמיה ליבליך, עפרה אילון, יעל לצר, אלכס מזרוחין, נחי אלון, אליצור ברנשטיין. ניתן לשלוח למערכת מאמרים חדשים בתחום הטיפול הנפשי: תיאורי-מקרים, פסיכואנליזה, טיפול נרטיבי, טיפול התנהגותי, טראומה והלם-קרב, ועוד.