70. דן ערמון: נוף זה
בחר גיליון קודם |
|
הצטרפו לרשימת המנויים |
|
|
|
|
|
בעריכת דרור גרין
ספטמבר - 70 `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. `פיוט 2008` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח למנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`. את כל השירים תוכלו לקרוא באתר. 
כשפרסמתי את השיר הזה ב`פיוט` לפני עשרים שנה, בשנת 1987, עוד התגוררתי בירושלים, וקראתי אותו בעינים אחרות. באותן שנים למלה `שלום` היתה משמעות אחרת, כמעט לא מובנת. באותם ימים, ארבע שנים לאחר חתימת חוזה השלום עם מצרים, לשלום היתה משמעות אידיאית, מעין חלום שמישהו ציפה שיתגשם. אז חשבנו על חזון אחרית הימים, על `וגר זאב עם כבש` ועל `כתתו חרבותם לאתים`. באותם ימים נדמה היה לי שעל סוג כזה של שלום כתב דן ערמון, שהרי כולנו התגוררנו אז על קו הגבול, שאיחוד ירושלים לא טשטש אותו.
עכשיו, כשאני קורא את השורה "נוף זה שאני רואה איך יראה בזמן שלום", אני מבין שדן התכוון למשהו אחר לגמרי, פנימי, אישי, אינדיווידואלי, למין מצב של איזון פנימי שניתן להשיג באמצעות שיטת אלכסנדר, באמצעותה הוא מטפל עד היום במטופליו.
"זמן שלום", עליו חולם דן בשירו, אינו זמן של שלום חיצוני, של שקט בנוף כפרי מנומנם, אלא זמן של תמונת-עולם שונה, אותה הוא, המשורר, אינו מצליח ליצור משום שקווי החרדה שבים ומשתלטים על התיאור השלו. כלומר, המלחמה והשלום טמונים בעיני המתבונן, ורק אנו, המתבוננים, אחראים לכך.
קל לי מאוד להזדהות עכשיו עם הדברים, שהרי אני עצמי מאפשר לחרדה שלי לצבוע את המציאות הישראלית בצבעים כהים ומאיימים. וקל לי גם להזדהות עם התיקון שמציע דן:
"אפשר לו יכלו בני אדם לצייר תמונה רחוקה לגמרי ממצבם, חזון אחרית טהור, היו משנים את גורלם." במשך שנים רבות בניתי בדמיוני תמונה רחוקה כזאת, של כפר שלו, "חלום נצחים כפרי," וגפנים המשתרגות סביב בית קטן. לפני כחמש-עשרה שנים עזבתי את ירושלים ומצאתי שלווה כזאת בהרי הגליל, ולא מזמן מצאתי גם את הכפר הקטן הטובל בירק, שבו אגור עוד מעט, הרחק מכאן.
נקיטת המעשה הזה היא, בעיני, נעירת החמור שמתאר דן בשירו, המקיצה אותנו מן המחשבות המשיחיות וגורמת לנו לקחת את גורלנו בידינו.
|
פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.