בוקר טוב, דרור יקר.
אותי לקחה האסוציאציה לשיריו של נתן יונתן. דווקא.
"אדם כמו צפור כל עוד נפשו בו שר:
בין שהוא בגפו שמר לו, בין שהוא מאשר -
יען כי הכל עליו מלבין לאטו. רק השיר אין לו כמישה. //
מה שמושך אדם שאיננו צפור לאחוז בשיר,
שאולי המלים חזקות וקלות מגלי האויר
ושעה שישוב העפר על הארץ, יתנשא שירו לעבים"..וכו'.
אהבתי מאוד את הפרשנות שלך על 'העב הקטנה' של אליהו.
חג שמח! הרבה אהבה. בברכה אביבית.
