שבת שלום. דרור יקר.
האסוציאציות - דרך מוזרה להן...התפניתי לקרוא את הדף. חשבתי על רילקה. נזכרתי שוב בשיעוריו של נתן יונתן. ובדוגמאות שהיה נותן. וכמובן באמי החכמה.
..."אתמול ירד אצלי החום. והיום זה מתחיל כמו אביב, כמו אביב בתמונות. אני רוצה לצאת אל הביבליוטק נאסיונאל, אל המשורר שלי שזמן רב כל-כך לא קראתיו, ואולי אחר-כך להלך לאטי דרך הגנים. אולי תהיה רוח מעל הברכה הגדולה שמימיה ממשיים כל-כך, ובאים ילדים המשלחים בה את ספינותיהם האדומות ועומדים ומתבוננים. היום לא ציפיתי לזה, יצאתי אמיץ כל-כך, כאילו אין דבר טבעי ופשוט מזה. ואף על פי כן, שוב היה משהו שלקח אותי כמו נייר, מעך אותי והשליכני , היה דבר שלא נשמע כדוגמתו. היה ריק ורחב, וקל היה להלך בשיפולו המתון. כנפי החלונות נפתחו למעלה בצליל זגוגיתי וזוהרן התעופף כמו ציפור לבנה מעל הרחוב."..חיבור בין שירה נשמתית. תנועה מרחבית. כתיבה אסוציאטיבית והליכה בדרכים. פנימה והחוצה. חליפות. התמונות שצירפת - מרגשות. ונזכרתי בטיול למצרים שערכתי עם הקיבוץ. ב 1982. תודה. תבורכו. לינה.
