English עברית
כניסה

54. אלזה גידלאו: לאלילה מוכרת מדי

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושמונה-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין

מאי - 54

`פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין, יצא לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע נשלח אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים.

`פיוט 2008` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע נשלח למנויי האתר אחד מן השירים שפורסמו ב`פיוט`.  את כל השירים תוכלו לקרוא באתר.

 מתוך פיוט תשמ"ז, סיון 33.


את אלזה גידלאו הכרתי בזכות גבריאלה אלישע, שהרשתה לי לצלם את הספר המיוחד של המשוררת האמריקנית הראשונה שהעזה לפרסם בגלוי שירי אהבה לסביים עוד בשנת 1923. השירים שבו את לבי, ותרגמתי אחדים מהם לעברית. מאוחר יותר הוציאה גבריאלה תרגום של הספר בעברית. 

אלזה גידלאו נולדה ביורקשייר שבאנגליה "בחשכת אחר-הצהריים בעשרים-ותשעה בדצמבר, 1898", כפי שכתבה באוטוביוגרפיה שלה, ובגיל צעיר היגרה עם משפחתה למונטריאול שבקנדה. בשנת 1920 עברה לניו-יורק, כשהיתה בת עשרים ואחת, ושבע שנים לאחר מכן עברה לסן-פרנציסקו שם חיתה עד יום מותה בשנת 1986. היא היתה מיודדת עם אמנים ידועים והוגים רדיקליים, וביניהם חוקר המזרח אלן ווטס, הצלם אנסל אדאמס, והמוסיקאים דיזי גילספי וניל יאנג.

בשיר `לאלילה מוכרת מדי` היא מתארת את מעשה האהבה הלסבי משתי זויות ראיה מנוגדות. מצד אחד זהו שיר אהבה ענוג ואינטימי, בו היא חושפת את תומתה של האהובה כשהיא מסירה ממנה את הקישוטים המיותרים. אבל אהבה אסורה זו היא כ"דקירות הקוצים כיסורי אהבה", ומן הצד האחר היא נחויית כמעשה של חטיפה ואונס ברוטאלי, כתיאור של מעשה קורבן פגאני. זהו שיר מתגרה ועדין, אינטימי ופרובוקטיבי, המסתיים בהצהרה: "על מה שהיה שם הלילה / לא אבקש מחילה".

את האומץ וקריאת התיגר שבשיר הזה מרכך הסגנון הקלאסי של החריזה המתנגנת והמשקל המוקפד, שאינו מאפיין את כל שיריה. כדי לשמור על אופיו של השיר בחרתי להתאים מלים מסוימות לאופיו העברי של התרגום, אך הקפדתי במיוחד על המשקל והחרוז.

הנה השיר, כפי שנכתב במקור:

Elsa Gidlow / FOR THE GODDESS TOO WELL KNOWN
 
I have robbed the garrulous streets,
Thieved a fair girl from their blight
I have stolen her for a sacrifice
That I shall make to this night.
 
I have brought her, laughing,
To my quietly dreaming garden.
For what will be done there
I ask no man pardon.
 
I brush the rouge from her cheeks,
Clean the black kohl from the rims
Of her eyes; loose her hair;
Uncover the glimmering, shy limbs.
 
I break wild roses, scatter them over her.
The thorns between us sting like love`s pain.
Her flash, bitter and salt to my tongue,
I taste with endless kisses and taste again.
 
At dawn I leave her
Asleep in my wakening garden.
(For what was done there
I ask no man pardon.)
 
 
 


 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.