333. אוה קילפי: לא לכתוב

בעריכת דרור גרין

 

אוקטובר 333

החורף המתקרב הזכיר לי את המשוררת הפינית אוה קילפי, בת השמונים-וחמש, שלטבע יש מקום מרכזי בשיריה, ודרכו היא גם מתבוננת ביחסים בין בני-אדם. 

אוה קילפי פרסמה יותר משלושים ספרים, ובהם חמישה ספרי שירה, ולכן מעניין היה למצוא בספר 'הפרפר חוצה את הכביש' (הוצאת 'כרמל') שיר הפותח במלים "הַבֹּקֶר הֶחְלַטְתִּי לֹא לִכְתֹּב". 

הרעיון של חופש הבחירה, הנובע מזכויות האדם, גורם לנו להאמין שאנחנו בוחרים במעשים שאנחנו עושים בחיינו. באותו האופן אנחנו חושבים שהפסיביות, כלומר אי-העשיה, מעידה על עצלנות, על חוסר בחירה או על גורם זר המונע מאיתנו את החופש לבחור. 

קל מאוד להפריך את האמונה בחופש הבחירה. למעשה, אנחנו פעילים ללא הפסקה כל ימי חיינו, ורוב המעשים שלנו מבוססים על פעולות אוטומטיות ועל הרגלים. אם היינו נאלצים לעצור מדי יום ולבחור באלפי הפעולות שאנחנו עושים כדי להתקיים, היינו משותקים. 

גם פעילויות המיוחדות רק לנו, המאפיינות אותנו, את מקצוענו או יכולת מיוחדת שלנו, הופכות בתוך זמן קצר להרגל ולפעילות אוטומטית. גם אמנים יוצרים, כמו ציירים ומוסיקאים וסופרים, אינם בוחרים בכל רגע מחדש בתהליך היצירה, אלא להפך, לעתים מתאמצים כדי להפוך אותו לשיגרה. סופרים רבים יושבים מדי יום במשך שעות אחדות, מול דף הנייר, גם אם אינם מצליחים לכתוב אפילו מלה אחת, כדי לשמור על משמעת הכתיבה ולהפוך אותה להרגל ממכר. 

ההרגל והשגרה יצרו את האמונה שהעבודה היא ערך, וערך קבוע, מטבעו, אינו מותיר לנו את האפשרות לבחור. כבר לפני כשמונים שנה כתב הפילוסוף האנגלי ברטרנד ראסל את מאמרו 'בשבחי הבטלה', ובו הוכיח שאין צורך לעבוד יותר מארבע שעות ביום כדי לחיות חיי רווחה. בימינו יום עבודה אחד יכול לפרנס משפחה, ולמרות זאת רק מעטים בוחרים שלא לעבוד. 

אוה קילפי כותבת בשיר הזה על החופש, שהוא הבחירה להימנע מפעולה, ובמקרה שלה להימנע מכתיבה. היא אינה מתכוונת להימנעות מחיים, אלא רק להימנעות מן ההתמכרות לשיגרה, ולכן היא מדגישה את הבחירה שלה "לִנְטֹעַ וֶרֶד". 

"זֶה מַה שֶׁנָּחוּץ אִם כֵּן לָאָדָם כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר", היא כותבת. האושר אינו הבחירה להימנע מפעולה, אלא היכולת לבחור, בכל רגע מחדש, להרפות מכל מה שהופך להרגל. האושר הוא "עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לִזְנֹחַ", משום שעבודה שאי-אפשר לזנוח פירושה עבדות. 

המשוררת יודעת שקשה מאוד לבחור בחופש להרפות מן ההרגלים המשעבדים אותנו, ולכן אנחנו זקוקים, למשל, ל"שָׁרָב כְּדֵי לָחוּשׁ שֶׁהַהַזְנָחָה מֻצְדֶּקֶת". 

התירוץ שמאפשר לנו להרפות מן ההרגלים וההתמכרויות הוא סיפור שבו אנחנו בוחרים כדי לנטוש, באמצעותו, את הסיפור אליו אנחנו מכורים. סיפור נוסף הוא הזיכרון, כמו זיכרון "יַלְדוּת שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִקְטֹף וֶרֶד־יוּנִי בְּתוֹר מִשְׁעָן לַזִּקְנָה". 

"מַה שֶׁנָּחוּץ אִם כֵּן לָאָדָם כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר", לפי אוה קילפי, אינו הישג או רכוש או בריאות או אהבה, אלא דווקא היכולת להרפות מן העשיה ומן ההרגל. היכולת הזו מעניקה לנו, לרגע קל, תחושה של שליטה בחיינו, ושל האפשרות ליצור לעצמנו תחושה של מקום בטוח ובחירה בסיפור המתאים לנו. 

תפיסת העולם שמציגה אוה קילפי בשיר הזה רחוקה מאוד מן התרבות המערבית, הצרכנית, שבה אנו חיים, שכדי להסתגל אליה אנחנו משעבדים את עצמנו במשך רוב שעות היום לעבודה קשה, להישגים ולערכים שאינם מעניקים לנו אושר. זו תפיסה המתאימה יותר לתרבויות מזרחיות, לטאואיזם ולבודהיזם, וגם לתרבות חדשה של שיתוף ווחיים לא צרכניים הנוצרת בשנים האחרונות. 

יש משהו מושך בתרבות הלא-חומרנית, הלא-תחרותית, וזה מסביר את הפופולריות של טכניקות מדיטציה והרפיה רבות שהפכו לחלק מן העולם המערבי. אבל קשה מאוד ליישם את רעיון ההרפיה והוויתור בעולם של לחצים ושינויים בלתי-פוסקים, כפי שקשה ליישם את רעיון השיתוף והחיים הלא-צרכניים בעולם תחרותי שהכסף הוא הדת המנחה אותו. 

אני מאוד מאושר בחיי, משום שהחיים בכפר בולגרי קטן ונידח מקלים עלי לוותר על השיעבוד לעבודה ולרכוש ומאפשרים לי לגלות כמה מעט צריך כדי להתקיים בחיק-הטבע. ולמרות זאת אני מגלה, מדי יום מחדש, את הקושי להרפות מן ההרגלים, מעודף העשיה, ופשוט לשבת ולהתבונן ביופיו של העולם הסובב אותי. 

תורת האימון הרגשי שפיתחתי מאפשרת לי לתרגל את הוויתור וההרפיה, ולהפוך אותם להרגל חדש, אבל כדי לשתף בה אחרים ולהתפרנס ממנה, אפילו בצמצום, אני נאלץ לפרסם את הספר שלי ואת הסדנאות שאנחנו עורכים כאן בפייסבוק, באמצעות צילומים המתעדים את עבודת האימון הרגשי, כמו נגינה למשל, בסקסופון החדש שלי: 

או בכינור: 

או בצ'לו. 

הנגינה היא דוגמה לאימון רגשי, משום שהיא מבוססת על תרגול יומיומי, ומאפשרת לנו להשיג כל מטרה שנבחר בה באמצעות נחישות והתמדה. אבל גם התרגול הקבוע של הנגינה יכול להפוך להתמכרות, וכמו אוה קילפי אפשר לפעמים להרפות ממנו ולנוח. בעשרות השנים האחרונות אני מנגן מדי יום בפסנתר, ומעשיר לאט לאט את הרפרטואר שלי. לפעמים אני בוחר שלא לנגן, ולומד לנגן בכלי חדש, כמו הסקסופון, או הכינור, או הצ'לו, או לוותר לגמרי על הנגינה ולצייר, או לבשל. 

כשאני מתבונן בילדי אני לומד גם על היכולת להרפות מפעילות אחת כדי לבחור באחרת. כך קרה כשיונתן, אותו אני מלמד נגינה בפסנתר, בחר לנגן גם בכינור, או כאשר בחר להפסיק לנגן את הווריאציות של מוצארט, כדי לגלות סגנון חדש: את הרגטיים של סקוט ג'ופלין. 

התאמנתי במשך שנים רבות, וכעת אני יודע להתעורר מדי בוקר, להרפות מכל מה שהיה, ולשמוח ביום החדש, 

ובזריחה המאירה כמו סרט מרתק את חלון חדר-השינה שלנו. 

במשך היום קשה להרפות מהרגלים ולבחור באי-עשיה, אבל התבוננות בטבע מאפשרת לי להתנתק לרגע ולהתלהב מכל מה שמחוץ לי, כמו עלי האגוז המציפים את החצר, 

הצבעים המופלאים של השלכת,  

או השלג הראשון שמלבין בראשי ההרים הרחוקים. 

לעתים אנחנו מחליטים להרפות מסדר-היום שלנו, ולנסוע לטייל, למשל לפגוש חברים שגרים מעבר לגבול, במקדוניה, ולגלות את השלכת במעבר לגבול, 

את צבעי העלים המתחלפים בין עצי הפארק היפה של סקופיה, 

או שטים במימי הנחל, 

את הצבעים, 

והצללים, 

וההשתקפויות,   

הנפלאות,   

ואת להט הצבעים המתהפכים, 

אנחנו שבים אל הכפר הקטן, ומוזמנים לקונצרט בעיר הקטנה קיוסטנדיל, ומופתעים כשמקהלה בולגרית שרה לנו 'יעשה שלום'. 

http://www.youtube.com/watch?v=HA2rLlkSSTs

 

אנחנו שבים לשגרה הביתית, בידיעה שנוכל תמיד לבחור לוותר עליה, 

לשחק ליד הקמין הבוער,  

ולהתחמם לפני השינה. 

שבת שלום,

דרור 

סדנה אישית 

הסדנה האישית מתאימה לכל מי שרוצה לשפר את חייו, לבחור בשינוי או להתמודד עם משבר (שינוי כפוי, מחלה, טראומה או משבר בזוגיות). 

הסדנה האישית מותאמת לך ולצרכיך, ולמטרה שהגדרת בבואך אלינו. אנחנו נסייע לך לזהות ולהתאים את המיומנויות הרגשיות למטרות המוגדרות שלך. הסדנה תעניק לך כלים שיאפשרו לך להמשיך ולתרגל את המיומנויות הרגשיות בחיי היומיום, ללא כל מאמץ. 

התשלום: 2,400 יורו (כולל הסעה משדה-התעופה, אירוח מלא וארוחות. לא כולל טיסות). 

לפרטים ולתיאום סדנה בזמן המתאים לך: drorgreen@gmail.com

אפשר גם להתקשר לטלפון הישראלי, במחיר של שיחה מקומית: 073-2248404

ניתן להתאים סדנה אישית מיוחדת למנהלים, המבוססת על עבודת הכנה מוקדמת והיכרות עם הרקע הארגוני. 

משתתפי הסדנה הקבוצתית יתארחו בבית-מלון בעיר קיוסטנדיל הסמוכה לכפר, ומדי יום ניקח אתכם אל הכפר. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

דירת האירוח פונה אל מטע דובדבנים, והיא כוללת חדר-שינה, חדר-אורחים, מקלחת ושירותים וגם מטבחון ובו מקרר, מיקרוגל, קומקום חשמלי וכלי בישול ואכילה. 

משתתפי הסדנאות מוזמנים להצטרף לארוחות המשפחתיות שלנו. 

 

 

 

התשלום: 2,400 יורו (לזוג או ליחיד). התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח, ואינו כולל טיסה והסעות.  

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404

 

---

 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' בזכרון-יעקב ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

סיים דוקטורט ותואר שני בסיטי יוניברסיטי (ריג'נטס קולג', לונדון), בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים (קומפוזיציה) והאוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומוסיקולוגיה). שימש כמנכ"ל 'הוצאת המוסיקה הישראלית' ו'הסדנה הירושלמית לעיצוב', והמציא את משחק-החשיבה 'טריקסי' שנמכר ברחבי העולם. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה. 

הלום-קרב ממלחמת יום-הכיפורים. 

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר כארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ווספרות מקצועית בתחום הטיפול הנפשי: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'פסיכותרפיה ממבט אחר', 'פרויד נגד דורה' ו'תיאורי-המקרים של פרויד'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.

---

אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

תערוכת העבודות שלה, 'משחק בחומר', התקיימה בגלריה העירונית של העיר קיוסטנדיל בשנת 2010. 

---