347. פרננדו פסואה: אל לו לאדם

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים וחמש-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
ינואר 347

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


את הקטע הזה כתב פרננדו פסואה (1888-1935) כקטע פרוזה קצר, או כהרהור פילוסופי (בספר 'כל חלומות העולם' בהוצאת 'כרמל'), אבל המבנה המיוחד של הטקסט הזה, והאופן בו הוא מביע את הרעיון המקורי הזה, הופך אותו לשיר. אצל פסואה הטקסטים תמיד מתחפשים למשהו אחר, כמו משחק סגנונות מתוחכם, וגם המשורר עצמו מסתתר שוב ושוב מאחורי הדמויות הרבות שיצר. 

פסואה, גדול המשוררים הפורטוגליים, חי רוב חייו בליסבון, ממנה כמעט ולא יצא, והתפרנס מניסוח מכתבים עסקיים לחברות שונות. בגיל שלוש-עשרה החל פסואה לפרסם שירים שכתב באנגלית, ובמהלך חייו פרסם חמישה ספרי שירה ומאות שירים בכתבי-עת. 

לאחר מותו התברר שפסואה המציא יותר משבעים שמות בדויים של משוררים ש'כתבו' את שיריו. לא מדובר רק בהמצאת שמות בדויים, אלא בדמויות שלמות שיצר (מטרונימים), שלכל אחת מהן היתה ביוגרפיה משלה, מקצוע ותחומי עניין, אירועים אישיים מיוחדים, בני-משפחה וחברים. לעתים קיימו הדמויות הבדויות של פסואה קשרים חברתיים ומקצועיים בינם לבין עצמם. כך, מעבר לשירים עצמם, יצר פסואה מעין רומן סמוי, נרטיב היוצר רקע עשיר לשירים שפרסם. עד היום לא פוענחו ופורסמו רוב כתבי-היד שנותרו בעיזבונו של המשורר, הכוללים יותר מעשרים-וחמישה אלף דפים כתובים. 

מתוך הטקסט שהבאתי כאן לא קשה להבחין שהמשורר שכתב אותו היה בקיא במיתולוגיה ובפילוסופיה היוונית, המשמשת בסיס לתרבות המערבית, המשפיעה עד היום על חיינו. אמנם נושא השיר הוא המצאת המראה, אך פסואה אינו מתייחס כלל לנסיבות שהביאו ליצירת המראה לפני 2000-4000 שנה, וגם לא לעיסוק האובססיבי בגוף ובלבוש שבא בעקבות המצאת המראה (כלומר לתעשיית הלבוש, לדימויי הגוף, לתעשיית הדיאטות והבשמים והתרופות והניתוחים הפלסטיים). 

השיר של פסואה לקוח מתוך 'ספר חוסר-המנוחה' שנכתב ע-ידי המטרונים ברנרדו סוארס. השיר הזה מתייחס לרעיון ההתבוננות העצמית, שהמראה רק מסמלת אותה. בהקדמה לספר הוא כותב כך: 

שֶׁהֲרֵי הַלֹּא־מוּדָע הוּא בְּסִיס הַחַיִּים.
הַלֵּב, אִלּוּ מְסֻגָּל הָיָה לַחְשֹׁב,
הָיָה פּוֹסֵק מִלֶּכֶת. 

זו הצהרה מהפכנית, השוללת את בסיס הרציונליות המכוונת את חיינו מאז אפלטון, ודרך דקרט ופרויד, המעמידה במרכז חיינו את המודעות (במיוחד בשלוש-מאות השנים האחרונות). המשפט הידוע 'דע את עצמך' היה חרוט על קיר מקדש אפולו בדלפי, שבו פעלה האורקל הידועה מדלפי, שדיברה בשמו של אפולו. 

בשיר 'אל לו לאדם' מחזק פסואה את המסר הזה, "אַל לוֹ לָאָדָם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי עָצְמוֹ", הוא כותב, משום ש"זֶה הַדָּבָר הַנּוֹרָא מִכָּל". זו, כמובן, הצהרה קיצונית ביותר ("הַנּוֹרָא מִכָּל?"), אבל הוא מסביר אותה: "הַטֶּבַע הֶעֱנִיק לָאָדָם אֶת הֲמָתַת הַמְּאַפְשֶׁרֶת לוֹ שֶׁלֹּא לִרְאוֹתָן, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא יָכֹל לְקַבֵּעַ בָּהֶן אֶת עֵינָיו". 

זה נכון, כמובן. הטבע אינו מאפשר לנו לראות את פנינו שלנו, וגם במראה אנחנו רואים את עצמנו רק במהופך, ולכן חשים מבוכה כשאנחנו מתבוננים בצילומים של עצמנו. האם בכך ניתן להבין שפסואה דוגל בגישה הרומנטית של 'חזרה אל הטבע', וויתור על הטכנולוגיה ועל ה'קידמה'? יתכן, אבל השיר הזה אינו עוסק בכך, כפי שאינו עוסק בהיבטים הטכניים של המצאת המראה. 

אבל הטבע מאפשר לנו להתבונן בעצמנו "רַק בְּמֵי הַנְּהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים". רק שם אנחנו יכולים לראות את עצמנו כפי שאנחנו באמת, מטושטשים ובתנועה מתמדת (של המים), ואולי לכן כותב פסואה בהומור שרק במי הנהרות והאגמים יכול האדם"לְקַבֵּעַ אֶת פְּנֵי עָצְמוֹ". הרי דמותנו המשתקפת במי נהר אגם לעולם לא תהיה 'מקובעת'. 

פסואה טוען ש"הַתְּנוּחָה שֶׁעָלָיו לְהִזָּקֵק לָהּ לְשֵׁם כָּךְ הָיְתָה סִמְלִית. הָיָה עָלָיו לְהִתְכּוֹפֵף, לְהַשְׁפִּיל עָצְמוֹ כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁפָל שֶׁל רְאִיַּת עָצְמוֹ." זה מזכיר לי את הציור 'הראי של וונוס', מאת הצייר האנגלי הנפלא אדואר ברנה ג'ונס, שבו מתבוננת ונוס בהשתקפותה באגם, כשבנות הלוויה תומכות בה במעשה הזה, אולי כדי למנוע את "הַדָּבָר הַנּוֹרָא מִכָּל", כפי שטוען פסואה: 

וגם את הציור 'נרקיס מעריץ את בבואתו' מאת הצייר האנגלי ג'והן וויליאם ווטרהאוס: 

אולי אין זה מקרי שבהיסטוריה של הציור הדמויות המתבוננות בהשתקפותן בנחל או באגם הן דמויות מיתולוגיות, כמו ונוס ונרקיס, שחטאו בחטא הגאווה, ולאחר מכן אפשר למצוא השתקפויות של בני-אדם בעיקר במראות. 

"מַמְצִיאוֹ שֶׁל הָרְאִי הִרְעִיל אֶת הַנֶּפֶשׁ הָאֱנוֹשִׁית", טוען פסואה בשיר הזה, ואינו מתכוון להמצאת המראה אלא לעיסוק המוגזם במודעות-עצמית, שבמאה השנים האחרונות, לאחר המצאת הפסיכואנליזה, הפך פופולרי במיוחד. בתרבות הצרכנית-קפיטליסטית-רציונלית שבא אנו חיים חוסר מודעות-עצמית נחשב לפגם אישיותי חמור, ואין גישה טיפולית, החל בפסיכואנליזה ועד למיסטיקה ולגישות המזרחיות, שאינה מציעה דרך משלה למודעות-עצמית, כאילו בכך נמצא גאולה לנפשנו. 

נדמה לי שפסואה טוען, שהעיסוק האובססיבי שלנו במודעות-עצמית היא ביטוי לאנוכיות, ליוהרה ולהתרחקות מעולם הטבע. אולי אין זה מקרי שהתגלית החשובה ביותר (בעיני) בחקר המוח היא גילוי 'נוירוני המראה'. זו מראה חדשה הטמונה במוחנו, המאפשרת לנו לחוש אמפתיה כלפי אחרים, ובכך ליצור רשת חברתית שהיא תנאי לקיום התרבות האנושית. 

גם מחקרים נוספים במדעי-ההתנהגות תומכים בהצעתו של פסואה. בספריהם של זוכה פרס נובל הישראלי, דניאל כהנמן ('לחשוב מהר, לחשוב לאט') ושל דן אריאלי ('לא רציונלי ולא במקרה'), הם מוכיחים שההתנהגות האנושית אינה רציונלית. וכך בדיוק כתב פסואה, שנים רבות לפני-כן, בהקדמה לספרו: "שֶׁהֲרֵי הַלֹּא־מוּדָע הוּא בְּסִיס הַחַיִּים".

השיר הזה של פרננדו פסואה קרוב מאוד ללבי, משום שגם אני מאמין שההתנהגות האנושית אינה רציונלית, והיא מבוססת על תבניות רגשיות שיוצר המוח שלנו. על כך ביססתי את תורת 'האימון הרגשי' שפיתחתי, ואשר על פיה אני משתדל לחיות את חיי. 

במקום להביט שוב ושוב במראה, ולעסוק במודעות-עצמית, אני מעדיף להתבונן החוצה, הרחק אל הבוקר הנולד, 

ולא מפסיק להשתנות, 

אל מול עיני. 

ואני מתבונן בילדי, ולומד איך אפשר ליהנות מן ההתבוננות, 

ומן ההתנסות, 

בהשתאות הולכת ונמשכת. 

ואני מתבונן בנוף שבחוץ,  ובנוף שבפנים.   

סוף סוף הגיע השלג, 

שהתאחר השנה, 

ושינה בן רגע את העולם, 

את הבית והחצר, 

ואת הנוף המתחלף.  

וזו הזדמנות להכין מן השלג מקפא תפוזים. 

כשקר בחוץ וחם בפנים, אנחנו מתגייסים להכין מאפה תפוחים,   

וכולם ממהרים ללוש,   

ולחתוך. 

וממשיכים ללוש וליצור,  

עוגיות. 

ולאט לאט,  

נרדמים, 

ליד הקמין. 

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

אימון רגשי וקדרות

סדנה זוגית אצלנו בכפר

סדנה בהנחיית ד"ר דרור גרין ואפרת גרין

זוגיות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים, ורוב בני-האדם מבלים את חייהם עם בני-זוג. הזוגיות יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת ומאריכה את חיינו. 

כדי ליצור זוגיות יציבה וטובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו. אך איש לא הכשיר אותנו לחיי זוגיות, ומעולם לא למדנו לעשות שימוש מתאים במיומנויות הרגשיות הנחוצות לשם כך.

האימון הרגשי הוא גישה פשוטה ויעילה לשיפור המיומנויות הרגשיות, המאפשרות לנו ליצור זוגיות טובה ולשמור עליה לאורך זמן. הסדנה תאפשר לכם להתנסות במיומנויות הרגשיות באמצעות תרגול ובעבודה בחומר. זהו צעד ראשון לדרך אותה תוכלו לסלול עבור עצמכם, מדי יום מחדש. 

הסדנה מותאמת לצרכים של כל זוג, הקשורים בזוגיות ובהורות וגם בתחומי העניין המיוחדים של בני-הזוג. בסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי הקטן, בעבודה בחומר ליד האבניים, ביצירה וביישום האימון הרגשי בשגרת היומיום. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 

אימון רגשי

כל חיינו אנו מחפשים אחר מקום בטוח שיגן עלינו מסכנה וישכיח את חרדת-המוות הטבעית שלנו. שבע המיומנויות הרגשיות הן הכלים הטבעיים שבאמצעותן אנו יוצרים תחושה של מקום בטוח.

זוגיות היא אחת הדרכים היעילות ביותר ליצירת תחושה של מקום בטוח. זוגיות טובה יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת את בריאותנו ומאריכה את חיינו. כדי ליצור זוגיות טובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו.

האימון הרגשי הוא כלי לזיהוי ולשיפור שבע המיומנויות הרגשיות, שבאמצעותן אנו יוצרים לעצמנו תחושה של מקום בטוח. באמצעות האימון הרגשי והתרגול של שבע המיומנויות הרגשיות אנו לומדים ליצור לעצמם מקום בטוח מדי יום מחדש, ובכך למנוע משברים ולהעמיק את השותפות הזוגית.

האימון הרגשי אינו `טיפול` אלא דרך-חיים, שתאפשר לכם לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות ולממש טוב יותר את הפוטנציאל האנושי והזוגי שלכם. הסדנה אינה מיועדת ליצור שינוי מיידי אלא להציג כלי שתוכלו לעשות בו שימוש יומיומי לשיפור הקשר הזוגי.

באתר ניתן לקרוא את המבוא לספרי 'אימון רגשי', וכן לרכוש את הספר המודפס.


הסדנה

סדנת האימון הרגשי מיועדת לזוג שרוצה לשפר, לטפח, להעמיק ולהצמיח את הקשר ואת האהבה. 

בני-הזוג יתארחו בדירת-האירוח שלנו, ליד ביתנו בכפר דבורישטה בבולגריה, למשך שבוע.

כל אחד מימי השבוע יוקדש ללימוד ולתרגול של אחת משבע המיומנויות הרגשיות. 

המפגשים יתבססו על הניסיון האישי שלכם, ויכללו סימולציות ומשחקי-תפקידים, שיאפשרו לכם לזהות את המיומנויות הרגשיות המניעות את הקשר שלכם ולהתנסות בהן במשחק, בשיחה, בכתיבה ובעבודה בחומר. 

במהלך הסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי, המבטאים את התרגול היומיומי של האימון הרגשי בזוגיות, בגידול ילדינו בחינוך ביתי, בעבודת הבית והגינה ובמפגש עם הטבע הסובב אותנו. אנחנו איננו מושלמים, והאימון הרגשי מאפשר לנו לקבל גם את הפגמים והכישלונות וליצור מדי יום מחדש את המקום הבטוח ואת האהבה. 

תיאור-מקרה של אימון רגשי לזוגיות תוכלו לקרוא בספריית האתר. תיאור-המקרה לקוח מתוך ספרי `פסיכותרפיה ממבט אחר`.   

הסדנה תאפשר לכם להכיר את הכלים הבסיסיים של האימון הרגשי, אך לא תשנה את חייכם. כדי ליצור את השינוי יהיה עליכם להמשיך ולתרגל זאת מדי יום, מחדש. זה קל ופשוט, אך בתקופה שלאחר הסדנה כדאי מאוד להמשיך בהדרכה שבועית באתר האינטרנט, בקליניקה הווירטואלית שפיתחתי.  
 
"אני ממליצה בחום על הסדנה לאימון רגשי לזוגות המעוניינים לשפר ולפתח את הזוגיות שלהם למקום בוגר ובשל, עמוק ומחוייב, הפותח אפשרויות חדשות גם למי שנדמה לו שכבר ניסה את הכל. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית. www.esthergilat.net). 
 
המיקום והמחיר
 
הסדנה מתקיימת בדירת האירוח שלנו בכפר בולגרי קטן ויפה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, 80 קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

 

דירת האירוח פונה אל מטע דובדבנים, והיא כוללת חדר-שינה, חדר-אורחים, מקלחת ושירותים וגם מטבחון המאפשר הכנת ארוחות (זוגות שיבחרו בכך יוכלו להצטרף לארוחות המשפחתיות שלנו). 

 

 

 

 

 

התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח,  הסעה משדה-התעופה, ואינו כולל טיסה.  

 
 
 
לתיאום סדנה כתבו אלינו: 
 

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404

 


 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר כארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

Bookmark and Share

 
 


 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.