English עברית
כניסה

409. יותם בן-ירובעל: משל יותם

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לארבעת-אלפים מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 409, שנה תשיעית, אפריל 2015

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


יותם בן-ירובעל היה בנו של השופט גדעון (שנקרא גם ירובעל על שהרס את מזבח הבעל), בן שבט מנשה ששפט את ישראל במאה האחת-עשרה לפני הספירה והציל את העם מידי מדין בקרב יחיד במינו שנערך בלילה ובו נלכדו שני מלכי מדין, זבח וצלמונע. לאחר הקרב ביקשו בני-ישראל מגדעון למשול עליהם, והבטיחו את המשך המלוכה לבניו. אך גדעון סירב, משום שהתנגד לרעיון המלוכה: "וַיּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעון, לא אֶמְשׁל אֲנִי בָּכֶם וְלא יִמְשׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשׁל בָּכֶם" (שופטים ח' כ"ג). 

ההתנגדות של גדעון למלוכה מבטאת תפיסה מיוחדת במינה של אנרכיה שיתופית, האופיינית לתקופת השופטים, ומבוססת על הסכמה לקבל את השופטים כמגשרים מוסריים וויתור על היררכיה שלטונית כפויה. 

אבל למרות הצהרתו של גדעון, ששימש כשופט במשך ארבעים שנה, לאחר מותו ביקש בנו אבימלך לשלוט בשכם ולשם כך רצח את ששים-ותשעה אחיו, ורק אח אחד, יותם, הצליח להימלט ונותר בחיים. במשל פואטי יפהפה, שנשא מראש הר גריזים, ביטא יותם את מורשתו של אביו גדעון, ואת הבוז העמוק לכל סוג של היררכיה שלטונית, ובמיוחד למי שמבקש לשלוט. 

האם יש מלים מתאימות יותר לתאר את רדיפת השלטון וחלוקת השלל לאחר הבחירות יותר מאשר המשל של יותם? 

https://www.youtube.com/watch?v=evmqJSlzcd8&feature

אמנם הטקסט הזה כתוב כפרוזה, אבל לא קשה להבחין במבנה השירי שלו, בתבניות החוזרות ובשפה הנמלצת, השונה מהמשך הטקסט, בו פונה יותם אל "בַּעֲלֵי שְׁכֶם" ומזהיר אותם באמצעות הנמשל מהמלכת אבימלך. 

יותם פותח בנרטיב קצר, היוצר שפה משותפת עם הקורא ומאפשר לזהות מיד שמדובר במשל אלגורי, הרומז על אירוע שהתרחש במציאות: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ". 

לאחר הפתיחה מציג יותם שלוש דמויות המייצגות טיפוסים אנושיים המתייחסים להצעה להצטרף לפוליטיקה, כלומר לנטוש את עבודתם היצרנית ולוותר על תכונותיהם האותנטיות, כדי לשלוט באחרים. 

הדמות הראשונה היא הזית, שלפי פרשנים מייצג את השופט עתניאל בן קנז, שהיה השופט הראשון לאחר יהושע בן-נון (משבט יהודה): "וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מלוכה עָלֵינוּ". עתניאל כבש מידי הכנענים את קרית-ספר וחידש הלכות שנשכחו. הזית עונה בשאלה רטורית: "הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?" זו, כמובן, אמירה בוטה, הרואה בשלטון ובפוליטיקה ויתור על העבודה ועל היצירה ועל הקשר הטבעי בין בני-אדם, המבוסס על כבוד הדדי. 

הדמות השניה היא התאנה, המייצגת את דבורה הנביאה. גם אליה פונים העצים באותה תבנית לשונית: "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה, לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ". גם דבורה היתה שופטת, והיא הובילה את העם לניצחון במלחמת סיסרא. גם התאנה מסרבת לוותר על האיכות המיוחדת שלה (המתיקות) ועל תנובתה, כדי לשכות בכוח השלטון: "הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי, וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?" 

הדמות השלישית היא הגפן, המייצגת את גדעון, הוא ירובעל, אביו של יותם, שגם הוא ידע להתגייס נגד האויבים ולשלב כוח ברוח: "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן:  לְכִי־אַתְּ, מלוכי עָלֵינוּ." יותם ידע עד כמה העריך העם את חוכמתו של אביו גדעון, ששפט אותם במשך ארבעים שנה, והכיר את התנגדותו של אביו לרעיון המלכות ונזקי השלטון: "וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן, הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?" 

הדמות הרביעית שונה מן השלוש שקדמו לה, ונגדה יוצא יותם במשל זה. זהו האטד, המייצג את אבימלך, אחיו של יותם: "יֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים, אֶל־הָאָטָד, לֵךְ אַתָּה, מְלָךְ־עָלֵינוּ". זו, כמובן, ברירת מחדל. לאחר שהעצים מניבי הפרי, המדשנים את הקרקע ותורמים משהו לעולם סירבו להצעה, פנו העצים אל האטד, שאינו עץ מניב פרי אלא שיח קוצני שאינו מועיל לאיש. תחילה לועג האטד לפונים אליו: "וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי". זו, כמובן, הזמנה כוזבת, משום שהשיח חסר העלווה אינו מטיל צל. כמו פוליטיקאי מנוסה הוא מבטיח לבוחריו הבטחות חסרות כיסוי. אבל האטד ממשיך באיומים: "וְאִם־אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן". 

אבימלך היטיב להכיר את בוחריו, והוא ידע שהאיום באש חזק מכל הבטחה שאין לה כיסוי. האיום האלים תמיד מעורר בבוחרים את חרדת-המוות הטבעית, משכיח מהם את מי שבאמת תורם להם ולרווחתם, וגורם להם לבחור במי שאינו מועיל להם, ואפילו מבטיח להם שבמקום לדאוג לרווחתם יקדיש את כל משאביהם לצרכי הביטחון הכוזב. 

ובאמת, איומיו של אבימלך השכיחו מבוחריו את המציאות, והביאו לבחירתו בידי "בַּעֲלֵי שְׁכֶם" למלך עליהם. אלפי שנים חלפו מאז, אך למרות ה'קידמה' וההתפתחות הטכנולוגית טבע האדם לא השתנה, וגם היום הבוחרים מתעלמים מן המציאות וממליכים עליהם דווקא את מי שמנצל אותם ומפחיד אותם באיומים קיומיים. 

ככה זה. העולם אינו מושלם, ואפילו אצלנו, הרחק מפגעי הקפיטליזם, הילדים משחקים במונופול. 

אבל לא רק מונופול. מאיה יוצרת בחומר,  

ליד האבניים, 

וממציאה ספלים חדשים, 

שאפשר לשתות מן הידית שלהם, 

וגם בתי-נר מיוחדים. 

כשסבתא כאן אפשר לחפש כפתורים מיוחדים, 

ולתפור להם, בחוט ובמחט, 

תיקים מבד.  

אפשר להתכונן לאביב, כשלובו בא להפוך את האדמה,  

ואפשר לאכול בחבורה,  

או לנגן. 

אנחנו חוגגים את ליל-הסדר ואת האביב,  

עם סבתא ועם חברים, 

מדברים ושרים. 

וכמו העצים המשנים את כסותם בכל עונה, גם יונתן מקפיד על לבושו, 

בסתיו ובאביב,    

ולכבוד הפסח בחר לו מלבוש חדש.  

והאביב פורח בחיוכה של אנדה, ומאיר את העולם.    

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

 
 
אתם מוזמנים לבלות איתנו שבעה ימים בסדנה זוגית מיוחדת במינה, אצלנו בכפר. פרטים באתר 

יש זוגות מאושרים: סדנה זוגית בכפר בולגרי

 
"על סדנת האימון הרגשי המיועדת לזוגות ידענו כבר תקופה ארוכה. לקח לנו זמן להעז ולהפוך חלום למציאות. משהתגשם החלום, התגלתה המציאות  כססגונית ויפה יותר ממנו. מה שניתן לנו בסדנה על ידי דרור ואפרת, היה מאד מדויק והוענק מתוך הקשבה עמוקה וחברות. המיזוג העדין שבין  המרחב האינטימי שניתן לנו כזוג  ובין הליווי החם, העוטף והמקבל כל כך, יצרו עבורנו את התנאים הנכונים ביותר למפגש, להתבוננות משותפת ואמיצה בנו ולשיתוף. הסדנה עם דרור ואפרת היא מתנה נהדרת שהענקנו לעצמנו אחרי 25 שנות נישואין. כיום, חצי שנה אחרי הסדנה, מתנותיה עדיין  עמנו ואת שלמדנו אנחנו חיים ומיישמים באופן יומיומי  ולא  פוסקים מלהודות" (אורי ושרון, אוקטובר 2014). 
 
 
"הגענו עם ציפיות גבוהות ויצאנו עם תוצאות יוצאות דופן, הרבה מעבר למה שיכולנו לדמות" (אורית מקלר ואיריס קטעבי-נחמני, אוגוסט 2014).
 
"האימון הרגשי, שהועבר לנו במשותף על ידי דרור ואפרת, הלם בנו כ'תופעה' שעד כה לא הבנו ולא הקדשנו לה כל מחשבה. למדנו לנתח את היחסים שבינינו, שאגב, היו מלאי הרמוניה גם קודם לכן, ולתת להם משקל באמצעות שבעת הפרקים באימון הרגשי. דרור ואפרת היו ממש נפלאים ביחסם ובשקדנותם להעניק לנו את המירב" (תמר ואלי, ינואר 2014).
 
"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 
 
"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 
 
"חזרתי עם ארגז כלים ותחושת יכולת - מרגישה שקיבלתי 'חדר כושר לאימון רגשי'. משפרת את ניהול הזמן , מזהה את המקום הבטוח וקשובה יותר לקול הרגשי. אני ממליצה בחום לכולם. זו חוויה אחרת ומעצימה" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אמנויות). 
 
"שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים (ואולי נחזור לפעם שניה)" (סמדר אברהמי). 
 
"מה שהדהים אותי, זו הפשטות והדרך שנראית הגיונית ומעשית להשיג איכות חיים טובה יותר בכל רמה" (אורי כרמל, חיפה). 
 
"באמצעות שיטת האימון הרגשי, והניואנסים האישיים היחודיים של זוג נפלא זה, התאפשר לנו לחוש ב'מקום בטוח'. התאפשרה תנועה מעגלית בין עולמנו לעולמם לעולמנו. זכינו להיחשף לפן האישי, הזוגי והמשפחתי של דרור ואפרת, בכנות בלתי-רגילה, בדרך היוצרת הדהוד אינדיבידואלי, בינאישי, קבוצתי, ואולי אף קוסמי" (מיכל שמש, פסיכולוגית). 
 
"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, היתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע" (מלכה). 
 
"דרור ואפרת הם מנטורים רגישים וחמים. הם אירחו אותנו בלב רחב ושיתפו אותנו בחייהם המיוחדים בכפר הבולגרי. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת" (דנה ואביה). 
 
"זו הזדמנות לחבק את שניכם באהבה, על האירוח העוטף שקיבלנו מכם במהלך שבוע זה, על הפתיחות והתמיכה שהענקתם לנו בביתכם הקסום ובקרב בני המשפחה הנפלאים" (בוגרי סדנת 'אימון רגשי וצילום', אוקטובר 2012). 

Bookmark and Share


 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.