English עברית
כניסה

897. ג'ון קיטס: שירה

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לארבעת-אלפים מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
 
מאת דרור גרין
 
גיליון 897, שנה שמונה-עשרה, יולי 2024

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2023` ממשיך את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


בהקדמה לספר 'ג'ון קיטס - מבחר מכתבים', (בתרגומו של דן דאור, הוצאת ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984) כתב אריה זקס ששיריו של ג'ון קיטס מוקדשים להערצת ה'יופי', שהוא גם 'האמת', "הנגלה בעולם החיצון ברגעי השראה. היופי הוא מושא-קבע יחיד בעולם בן-חלוף, והתנאי ההכרחי להתגלותו בחוש אנושי, ולהתגלמותו בלשון אנושית, הוא סף-העונג, שהוא גם סף הכאב." 

ג'ון קיטס (John Keats, 1795-1821) היה מחשובי המשוררים האנגליים, בן הדור השני של המשוררים הרומנטיים, שהוכר כמשורר גדול רק אחרי מותו בגיל עשרים-וחמש. הוא נולד בלונדון, ולאחר מות אביו בתאונה, כשהיה בן שמונה, עבר עם אמו ושלושת אחיו לבית סבתו. לאחר מות האם משחפת, שנתים מאוחר יותר, שלחה אותם הסבתא לאפוטרופסים שידאגו לחינוכם. קיטס למד רפואה שנים אחדות, אך בשנת 1814 החליט להקדיש את חייו לספרות. הוא הכיר את משוררי זמנו, פרסם בכתבי-עת וגם בקובץ בן שלושים שירים, ושנה לפני מותו פרסם קובץ נוסף. בעיות בריאות גרמו לו לעבור לרומא, למזג-אוויר חמים יותר, ושם מת משחפת. על המצבה שלו נכתב: "פה נקבר אדם אשר שמו נכתב עלי-מים". 

ת.ס. אליוט כתב כך על מכתביו של קיטס: "מכתבי קיטס הם המעניינים והחשובים ביותר שנכתבו אי-פעם על-ידי משורר אנגלי... מכתביו הם מה שמכתבים חייבים להיות; הדברים הנפלאים מופיעים בצורה מפתיעה, ללא הקדמה או הדגשה, בין דבר של מה-בכך אחד למשנהו." את הטקסט על השירה לקחתי ממכתב שכתב קיטס למו"ל שלו, ג'והן טיילור (1781-1864), בעשרים-ושבעה בפברואר, 1818 (והרשיתי לעצמי לסדר אותו בשורות קצרות, כשיר). 

אינני מבקר ספרות, ולמרות זאת, במשך שנים רבות מאוד, אני כותב מדי שבוע על שירה. אינני כותב ביקורת שירה. אני כותב על שירה כחלון פתוח, המאפשר לקורא להתבונן בעולם במבט חדש, או כקוד סמוי שכל קורא מפענח בדרכו. השירה, בעיני, היא כלי חשיבה המיועד לאתגר אותנו, כלי הכופה עלינו לפרק ולהרכיב את השיר מחדש, בדרכנו. נדמה לי שעל כך כותב ג'ון קיטס במכתב הזה. 

אכן, קיטס מתמקד במושג ה'יופי', שהוא אולי ביטוי למחשבה הטהורה, אבל למעשה הוא כותב על חשיבה: "שִׁירָה צְרִיכָה לְהַפְתִּיעַ בְּהַפְרָזָה נָאָה, וְלֹא בְּסִינְגּוּלָרִיּוּת". השירה, על-פי קיטס, היא פרובוקציה ש"צְרִיכָה לְהַפְתִּיעַ" את הקורא. השירה היא פרובוקציה המוציאה את המוח שלנו משלוותו, מתבניות החשיבה הקבועות שלו, וכופה עליו לעשות שימוש בגמישות המאפשרת לו להבין את העולם בדרכים חדשות, להמציא המצאות ולפתח רעיונות. אנחנו זקוקים ליכולות האלו של המוח כדי לשרוד בעולם המשתנה ללא הפסקה. 

כשקיסט כותב שהשירה "צְרִיכָה לְהַפְתִּיעַ בְּהַפְרָזָה נָאָה, וְלֹא בְּסִינְגּוּלָרִיּוּת" הוא מתכוון לייחודיות ולא לתיאוריית הסינגולריות המבשרת את ניצחון הטכנולוגיה על האדם. ה"הַפְרָזָה הַנָּאָה" היא פרובוקציה יעילה, שאינה מבקשת להרוס או לבקר, אלא להעצים רעיון כללי, חדש או מיוחד, ולא להתמקד בביטוי ייחודי של הרעיון. 

קיטס מבקש שהאופן שבו הוא מתאר את היופי ואת האמת יחווה על-ידי הקורא כ"בִטּוּי מִלּוּלִי שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ". האם לא זה מה שקורה כשהקורא מפענח את הקוד של השיר, מפרק ומרכיב אותו מחדש, והופך אותו ליצירה אישית שלו? 

השירה, לפי קיטס, צריכה "לְהֵרָאוֹת כִּמְעַט כְּהִזָּכְרוּת". נדמה שקיטס מזכיר לנו כאן את תורת ההיזכרות של אפלטון (סוקרטס), שעל פיה כל למידה היא, למעשה, היזכרות בידע מוקדם המשותף לכל בני-האדם, הנובע מכך שהנשמה נצחית וכבר חוותה הכל. קיטס, כמובן, אינו תומך כאן בתורת ההיזכרות, אלא אל תחושת ה'דֶּזָ'ה-ווּ' שקריאת השיר אמורה לעורר בנו. השירה, לפיכך, היא ביטוי מטפורי לתורת ההיזכרות, והיא גורמת לנו להרגיש שאנו נזכרים במשהו שכבר היכרנו. תחושת ההיזכרות היא גם ביטוי ליכולת האמפתית, שגורמת לנו לחוש בגופנו את כאביו ושמחתו של הזולת, כאילו אנו חווינו אותם אי-פעם. 

קיטס מתייחס בשיר הזה אל השירה כאל מערבל-חשיבה. הוא אינו מתכוון לחשיבה הרציונלית שהציע דקארט במאה שקדמה לו, אלא לחשיבה הרגשית שמנווטת את דרכנו בעולם, כלומר לאינטואיציה או למה שדקארט כינה 'השכל הישר'. 

קיטס הציע לכתוב שירה פרובוקטיבית שתרומם את היופי ואת האמת, אבל הוא לא ביקש לגרום לקוראיו לאי-נוחות או למתח. להפך: "רִגְעֵי הַיּוֹפִי שֶׁלָּהּ אָסוּר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ כָּךְ שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַקּוֹרֵא קְצַר־נְשִׁימָה וְלֹא יְסַפְּקוּהוּ". ההגדרה הזו דומה להגדרת שיר ההייקו של קֶנֶת' יֶסוּדָה: 

"כאשר אדם רואה, למשל, שקיעה מרהיבה או פרחים יפים, הוא, לעיתים, כה רווי אושר שהוא פשוט עומד דומם. מצב נפשי זה ניתן לכנותו מצב של "אהה!", שכן כל מה שהמתבונן יכול להביע הוא קריאת התפעלות שאורכה כאורך נשימה אחת: "אהה!". המראה סוחף אותו עד כדי כך שהוא מודע רק לצורות, לצבעים, לצלילים... אין כאן מקום להבעה מפורשת של מחשבה, שיפוט או רגש מצדו של הצופה... מגמתם של שירי ההייקו היא להביע רגע כזה, וזה גם מקורה של צורת ההייקו".  

המכתב של קיטס מסתיים במלים: 

. 

"אִם אֵין הַשִּׁירָה בָּאָה בְּטִבְעִיּוּת כְּמוֹ עָלִים לְעֵץ, מוּטָב שֶׁלֹּא תָּבוֹא כְּלָל." 

. 

ואינני יכול שלא להיזכר במשפט המסיים את הטרקטאט הלוגי-פילוסופי של ויטגנשטיין (בתרגומו של משה קרוי), שאני חוזר וקורא בו כבשירה צרופה: 

. 

"מַה שֶׁלֹּא נִתָּן לְדַבֵּר אוֹדוֹתָיו, יֵשׁ לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה." 

. 

את כל ילדותי ואת עשרים-וחמש השנים האחרונות בחיי חייתי בחברת פסיכופתים, ששאבו ממני את כל כוחי ומשאבי. עכשיו, שנותרתי לבד על גדת הנהר, בכפר בולגרי קטן ונידח, אני מוצא מעט נחמה ביופי, שיש בו אמת, כמו בגפן המבשילה בחצרי, 

הולכת ותופחת, 

בערימת הקש שהשכן שלי עורם ליד הנהר, מאכל לפ

בחוף הקטן שיוצר הנהר,  

המתעקל מאחורי ביתי, 

שבו אפשר לרחוץ ולשחות, 

גם בקיץ החם, כשמי הנהר מתמעטים, 

אני שמח ביופיין של האבנים הבודדות, 

הנשחקות במים, 

בהשתקפות המרהיבה, 

ובזרמים הקטנים בין העצים. 

אני מוצא את היופי בוורדים שלי, 

ההולכים וכומשים, 

ובחצי הירח המשקיף אלי מבדידותו הגבוהה. 

שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

שבוע היכרות עם הכפר הבולגרי

למתעניינים ברכישת בתים במערב בולגריה

בהנחיית מוריה גרין

בזמן המתאים לכם
(לקבוצה של 5 משתתפים או זוגות)

אלפי ישראלים מחפשים בתים לרכישה בבולגריה, בעיקר באזורי התיירות המוכרים, ליד הים השחור, או בערים הגדולות. 

אפשר למצוא בתים זולים באתרי האינטרנט, או אצל מתווכי בתים, אבל יש בזה סיכון. התרבות הבולגרית שונה מאוד ממה שמוכר בישראל ובמערב אירופה, וחשוב להכיר את הבירוקרטיה (הקמת חברה ופתיחת חשבון בנק), את המיסוי, את מצב התשתיות, את אופי הקהילה, את הנגישות, ועוד. בולגריה גדולה מאוד, ויש בה אזורים שונים ונופים שונים. כדאי להכיר את היתרונות והחסרונות של האזורים השנים. 

אזור מערב בולגריה פחות מוכר לישראלים, ויש לו יתרונות רבים. זה אזור הררי שמזג האוויר בו ממוזג למדי, יש בו נופים יפהפיים, מוקפים במטעי הפרי של בולגריה, עם נחלים ונהרות, הרים עם אתרי סקי ומעיינות חמים, והוא קרוב לשדה-התעופה הבינלאומי בסופיה, ולגבולות יוון, מקדוניה, סרביה ורומניה. 

אני מזמין אתכם לשבוע של היכרות עם הכפר הבולגרי ליד העיר קיוסטנדיל (90 ק"מ מסופיה, 20 ק"מ ממקדוניה, 120 ק"מ מגבול יוון). 

במהלך השבוע נתגורר בבית-הסדנאות שלנו השוכן על גדת הנחל בכפר הבולגרי,

שיש בו חמש דירות בנות שני חדרים

ומטבח קהילתי,

ומקום מפגש ליד בריכת המעיין בחצר.

נכיר את חיי הכפר, נטייל בכפרים המקיפים את העיר קיוסטנדיל ובאתרים המיוחדים של האזור (המעיינות החמים, המבצר הרומי על ההר, יער עצי הסקויה, חוף הנהר הקסום, הגלריה של הצייר הלאומי, נחלים ומסלולי טיולים). 

נבשל ונאכל יחד במטבח הקהילתי, ונשוחח על תהליכי מציאת בתים בכפר בולגרי, המאפיינים המיוחדים של כל כפר, תהליכי הרכישה והעברת הבעלות, הקמת החברה ופתיחת חשבון הבנק, בדיקת הנכס ועוד. במהלך השבוע תוכלו להגדיר את סוג הבית שבו אתם מעוניינים, את הנוף שבו אתם מחפשים בית, את המרחק לעיר ולשדה-התעופה, את הקהילה הקרובה, את התשתיות הקיימות ומאפיינים מיוחדים שאתם זקוקים להם. נשוחח גם על האפשרות לשפץ את הבית או לתחזק אותו בזמן שלא תהיו בו. 

שבוע ההיכרות אינו מיועד לרכישת בית, אלא להיכרות עם הכפר הבולגרי, שתאפשר לכם להכיר את התהליך ולהימנע מאכזבות ותקלות רבות המלוות את מי שרוכש בית בבולגריה. אם תחליטו לקנות בית באזור אוכל, לאחר שבוע ההיכרות, ללוות אתכם בתהליך הזה.

שבוע ההיכרות מיועד לחמישה משתתפים או חמישה זוגות. התשלום, כולל אירוח מלא ונסיעות (לא כולל טיסות, מסעדות וכו'): 700 יורו למשתתף, 1,100 יורו לזוג. 

מי אני: 

עברתי לבולגריה עם הורי לפני חמש-עשרה שנים, ואני גר רוב חיי בכפר הבולגרי. אני דובר עברית, אנגלית ובולגרית. הייתי מעורב בתהליכים השונים של קניה ושיפוץ של בתים, פתיחת חברה וחשבון בנק, ובתהליך הלא קל של שיפוץ בתים. אינני סוכן או מתווך דירות. אני מכיר את התרבות הבולגרית, על יתרונותיה וחסרונותיה, ואוכל לתרגם אותה לכם וללוות אתכם במהלך רכישת הבית, הקמת החברה, פתיחת חשבון הבנק, שיפוץ הבית ותחזוקתו השוטפת.

לפרטים נוספים: greenmoria@gmail.com

וגם בווטסאפ: 00359-988-780934


 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.