350. אברהם חלפי: איפה יפול

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך חמש-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לשלושת-אלפים ושש-מאות מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים.
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 
 
בעריכת דרור גרין
 
פברואר 350

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


אברהם חלפי (1906-1980) היה משורר ושחקן, שפרסם יותר מעשרה קבצי שירה והרבה לכתוב על המצב האנושי. כתבתי כאן בעבר על שיריו 'יוצאת הנשמה לטיול', 'יפה העולם' ו'אז מה אם בן-אדם'. 

נדמה לי שהשיר הזה, יותר מכל שיריו האחרים, נוגע בשאלה הקיומית היסודית, המשותפת לכולנו: חרדת-המוות. 

השיר נפתח לכאורה בסיפור, בתיאור עלילה: "אָדָם יוֹצֵא בַּלַּיְלָה מִבֵּיתוֹ". אבל כבר בקריאת המלה הראשונה אנחנו יכולים להבין שלא מדובר בסיפור או בתיאור פעולה אנושית פשוטה, אלא במשל המתאר את המצב האנושי. זה אינו תיאור של דמות מסוימת, אלא של "אָדָם", כלומר כל-אדם. 

באופן טבעי החשיכה מעוררת בנו חרדה, ולכן לא בכל יום "אָדָם יוֹצֵא בַּלַּיְלָה מִבֵּיתוֹ". אבל הלילה, והמחשבות על השינה, מעוררים בנו גם מחשבות על מוות. חלפי מתאר את הרגע הזה של המודעות למוות, אותה אנחנו מצליחים להסתיר מעצמנו במשך היום. 

חרדת-המוות היא גם החרדה מפני הלא-נודע, מפני האינסוף ומפני הסוף כאחד. זו חרדה בלתי-נסבלת, ולכן אנחנו מצוידים מלידה באינסטינקט הבסיסי של 'הילחם או ברח', המגייס את כל גופנו למאבק או למנוסה, או משתק אותנו. חרדת-המוות היא ה"לַּיְלָה", אותו מתאר חלפי בשירו. 

כדי להימנע מרגע החרדה הבלתי-נסבלת, מן ה"לַּיְלָה", אדם "הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, כְּנָס מִשְּׁעַת מוֹתוֹ". קשה למצוא תיאור מדויק מזה לפשר החיים. פילוסופים ופסיכולוגים ניסו בדרכים שונות להבין את פשר התנועה האנושית הבלתי-פוסקת, העשיה הקדחתנית, הלימוד והמלחמה, הרכישה והאיסוף, היצירה וההרס. ויקטור פראנקל כינה את ההמולה הזאת בשם 'חיפוש אחר משמעות', אך לא נתן הסבר לחיפוש הקיומי הזה. 

חלפי, בפשטותו המדויקת, מספק לנו תשובה נהדרת, כואבת, אותה נשכח מיד: אנחנו הולכים והולכים ללא הרף, כאיש ה"נָּס מִשְּׁעַת מוֹתוֹ". 

חלפי מוסיף וחותך בבשרנו, בשאלה הבלתי-נסבלת על רגע מותנו: "אֵיפֹה יִפֹּל הַגּוּף?", הוא שואל. זו שאלה חסרת-משמעות, כמובן. הרי אנחנו לא נהיה עדים לרגע מותנו, ולא אנחנו נחפור את הבור. אבל השאלה הזו מעידה על אי-היכולת להתמודד עם החרדה ועם משמעות החיים והמוות. לכן אנחנו מתרחקים מחוויית המוות, ומדברים על מותנו כאילו נוכל לצפות בו בעצמנו. 

האם חשב חלפי על שירו של בוב דילן, 'כאבן מתגלגלת',  כשחשב על הגוף שייפול "כָּאֶבֶן הַמָּשְׁלֶכֶת"? גם האבן של דילן מתייחסת למשהו (חייה של גיבורת השיר) שהיה פעם חשוב ובעל משמעות, ולפתע הפך למשהו שמאבד את הסיבה לקיומו. אבדן המשמעות הוא ביטוי לחרדת-המוות, שהיא ה"לַּיְלָה" בשירו של חלפי. 

"אָדָם יוֹצֵא בַּלַּיְלָה מִבֵּיתוֹ", כתב חלפי בפתיחת שירו. הבית הוא המקום הבטוח, המאפשר לנו להתעלם מחרדת-המוות, מן הלילה המאיים. ומתי יוצא האדם מביתו, כלומר מן המקום הבטוח והמוגן לכאורה? כאשר הוא נאלץ להתבונן בפני ה"לַּיְלָה". 

כדי להמשיך להתעלם מפני המוות נאלץ האדם, כלומר נאלצים כולנו, "לָלֶכֶת וְלָלֶכֶת עַד קֵץ תֵּבֵל". חלפי אינו כותב "עַד קֵצֵה תֵּבֵל", כפי שמתבקש מן הטקסט על מי שהולך והולך בדרך ארוכה, אלא עד "קֵץ תֵּבֵל", שהוא לכאורה סוף העולם. 

אבל חלפי אינו מתכוון לקיצו של העולם, כמובן, אלא לקיצנו שלנו, כלומר לרגע מותנו. החיים, לפי חלפי, הם מסע בלתי-פוסק של מנוסה מפני המוות, מנוסה המובילה אותנו, לבסוף, אל מותנו. 

את השיר מסיים חלפי בהומור-עצמי, כשהוא פונה אל עצמו: "כּוֹתֵב הַשִּׁיר, אֶת מִי אַתָּהּ שׁוֹאֵל?"

ואת התשובה כל אחד מאתנו מוצא בתוכו. כפי שהמשורר שואל את עצמו את השאלה, ויודע מפני מה הוא בורח, גם כאשר הוא בוחר להתעלם מן התשובה, גם אנחנו חולפים לרגע על פני השיר הזה, המציג בפנינו מראה המפרשת את המירוץ המעייף של חיינו, וממהרים להתעלם ממנו ולשכוח אותו. 

וכך, במעין הומור, מצליח חלפי לעורר בנו לרגע את החרדה הגדולה ביותר וגם את השאלה החשובה ביותר על משמעות החיים. הוא אינו מציע תשובות ופתרונות, משום שהוא יודע שאין תשובות לשאלת הקיום האנושי, או לשאלת משמעות החיים. 

ובכל זאת יש בשיר הזה גם נחמה. חלפי יודע שאת חרדת-המוות שהשיר מעורר נשכיח מעצמנו במהירות, אבל מתנחם בתובנה הקצרה שהמאמצים הרבים שאנחנו משקיעים בחיינו חסרי-התוחלת הם עצמם המשמעות של חיינו, ואנחנו יוצקים את המשמעות הזו בחיינו בכל רגע מחדש. 

את חרדת-המוות שלי אני נושא אתי כבר ארבעים שנה. תחילה, כפי שחלפי כותב, הלכתי והלכתי והלכתי, כדי להתרחק ממנה, עד שגיליתי שלכל מקום אני נושא אותה אתי. כשהתבוננתי סביבי ראיתי שמירוץ החיים והעשיה הסתיר ממני את הנוף הנהדר, שמים וארץ, שנותן את עצמו במתנה לכל מי שרק מוכן לפקוח את עיניו, 

מרגע הזריחה, 

ועד רגע השקיעה. 

וכשחורף הופך לאביב, 

אני שוכח את חרדת-המוות כשאני מגלה את מה שצומח ופורח מדי יום, 

ומה שמתארח בכל פרח. 

כשאני מתבונן, אני מגלה מתחת לחממות, ששמרו על החסות מפני השלג, 

את מה שיעלה בקרוב, 

על הצלחת. 

וכשאני מרים את מבטי אל עצי האורן, 

אני מגלה מה שמעולם לא ראיתי. את קורי העכביש הלוכדים את קצה הענף. 

ילדי אינם זקוקים למחשבות קיומיות, והם מגלים בכל יום מחדש את חדוות המשחק, כשהם לומדים לשחק ברידג', 

וכשבני-הדודים שבאו לביקור מלמדים אותם משחקים חדשים. 

הם שמחים בחדוות המפגש, 

ובחדוות החיים,  

בטעמים ובמראות, 

בניסור,   

ביצירה,   

בהמצאה, 

ובנגינה. 

החורף תם מוקדם מתמיד, והירוק שוטף את החצר, וממלא אותה בחיים חדשים. 

שבת שלום,

דרור

Bookmark and Share

אימון רגשי וקדרות

סדנה זוגית אצלנו בכפר

סדנה בהנחיית ד"ר דרור גרין ואפרת גרין

זוגיות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים, ורוב בני-האדם מבלים את חייהם עם בני-זוג. הזוגיות יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת ומאריכה את חיינו. 

כדי ליצור זוגיות יציבה וטובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו. אך איש לא הכשיר אותנו לחיי זוגיות, ומעולם לא למדנו לעשות שימוש מתאים במיומנויות הרגשיות הנחוצות לשם כך.

האימון הרגשי הוא גישה פשוטה ויעילה לשיפור המיומנויות הרגשיות, המאפשרות לנו ליצור זוגיות טובה ולשמור עליה לאורך זמן. הסדנה תאפשר לכם להתנסות במיומנויות הרגשיות באמצעות תרגול ובעבודה בחומר. זהו צעד ראשון לדרך אותה תוכלו לסלול עבור עצמכם, מדי יום מחדש. 

הסדנה מותאמת לצרכים של כל זוג, הקשורים בזוגיות ובהורות וגם בתחומי העניין המיוחדים של בני-הזוג. בסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי הקטן, בעבודה בחומר ליד האבניים, ביצירה וביישום האימון הרגשי בשגרת היומיום. 

"דרור הוא אחד מאנשי המקצוע הייחודיים שפגשתי. אין אף אחד שדומה לו בנוף המקצועי שלנו. הוא חושב בצורה מיוחדת ופוריה. אני משוכנע שהסדנה שהוא מציע תהיה חוויה מגרה ומעשירה, שתתן למשתתפים נקודת מבט חדשה" (פרופ` חיים עומר, אוניברסיטת תל-אביב, מחבר הספרים `שיקום הסמכות ההורית`, `השטן שבינינו`. `פחדים של ילדים` ועוד). 
 

אימון רגשי

כל חיינו אנו מחפשים אחר מקום בטוח שיגן עלינו מסכנה וישכיח את חרדת-המוות הטבעית שלנו. שבע המיומנויות הרגשיות הן הכלים הטבעיים שבאמצעותן אנו יוצרים תחושה של מקום בטוח.

זוגיות היא אחת הדרכים היעילות ביותר ליצירת תחושה של מקום בטוח. זוגיות טובה יוצרת בנו תחושת ביטחון, משפרת את בריאותנו ומאריכה את חיינו. כדי ליצור זוגיות טובה עלינו לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות שלנו.

האימון הרגשי הוא כלי לזיהוי ולשיפור שבע המיומנויות הרגשיות, שבאמצעותן אנו יוצרים לעצמנו תחושה של מקום בטוח. באמצעות האימון הרגשי והתרגול של שבע המיומנויות הרגשיות אנו לומדים ליצור לעצמם מקום בטוח מדי יום מחדש, ובכך למנוע משברים ולהעמיק את השותפות הזוגית.

האימון הרגשי אינו `טיפול` אלא דרך-חיים, שתאפשר לכם לעשות שימוש יעיל במיומנויות הרגשיות ולממש טוב יותר את הפוטנציאל האנושי והזוגי שלכם. הסדנה אינה מיועדת ליצור שינוי מיידי אלא להציג כלי שתוכלו לעשות בו שימוש יומיומי לשיפור הקשר הזוגי.

באתר ניתן לקרוא את המבוא לספרי 'אימון רגשי', וכן לרכוש את הספר המודפס

"סדנת האימון הרגשי עם דרור ואפרת גרין היתה מתנה יפה שהענקנו לעצמנו אחרי 30 שנים של זוגיות. דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה" (ברכה ועידו, מאי 2013). 

 


הסדנה

סדנת האימון הרגשי מיועדת לזוג שרוצה לשפר, לטפח, להעמיק ולהצמיח את הקשר ואת האהבה. 

נארח אתכם בדירת-האירוח שלנו, ליד ביתנו בכפר דבורישטה בבולגריה, למשך שבוע.

כל אחד מימי השבוע יוקדש ללימוד ולתרגול של אחת משבע המיומנויות הרגשיות. 

המפגשים יתבססו על הניסיון האישי שלכם, ויכללו סימולציות ומשחקי-תפקידים, שיאפשרו לכם לזהות את המיומנויות הרגשיות המניעות את הקשר שלכם ולהתנסות בהן במשחק, בשיחה, בכתיבה ובעבודה בחומר. 

במהלך הסדנה נשתף אתכם בחיינו בכפר הבולגרי, המבטאים את התרגול היומיומי של האימון הרגשי בזוגיות, בגידול ילדינו בחינוך ביתי, בעבודת הבית והגינה ובמפגש עם הטבע הסובב אותנו. אנחנו איננו מושלמים, והאימון הרגשי מאפשר לנו לקבל גם את הפגמים והכישלונות וליצור מדי יום מחדש את המקום הבטוח ואת האהבה. 

תיאור-מקרה של אימון רגשי לזוגיות תוכלו לקרוא בספריית האתר. תיאור-המקרה לקוח מתוך ספרי `פסיכותרפיה ממבט אחר`.   

הסדנה תאפשר לכם להכיר את הכלים הבסיסיים של האימון הרגשי, אך לא תשנה את חייכם. כדי ליצור את השינוי יהיה עליכם להמשיך ולתרגל זאת מדי יום, מחדש. זה קל ופשוט, אך בתקופה שלאחר הסדנה כדאי מאוד להמשיך בהדרכה שבועית באתר האינטרנט, בקליניקה הווירטואלית שפיתחתי.  
 
"אני ממליצה בחום על הסדנה לאימון רגשי לזוגות המעוניינים לשפר ולפתח את הזוגיות שלהם למקום בוגר ובשל, עמוק ומחוייב, הפותח אפשרויות חדשות גם למי שנדמה לו שכבר ניסה את הכל. אני ממליצה על ההיכרות עם דרור ואפרת, שהינם אנשים מיוחדים במינם, מעוררי השראה ואהבה" (אסתר גילת, יוצרת ופסיכולוגית קלינית. www.esthergilat.net). 
 
המיקום והמחיר
 
הסדנה מתקיימת בדירת האירוח שלנו בכפר בולגרי קטן ויפה, לא רחוק מן העיר קיוסטנדיל, 80 קילומטרים מסופיה, בירת בולגריה. 

אזור קיוסטנדיל הוא מרכז עצי הפרי של בולגריה (במיוחד דובדבנים), והוא עשיר בנחלים ונהרות, הרים, ומעיינות בריאות חמים שהרומאים גילו לפני אלפיים שנה. 

 

דירת האירוח פונה אל מטע דובדבנים, והיא כוללת חדר-שינה, חדר-אורחים, מקלחת ושירותים וגם מטבחון המאפשר הכנת ארוחות (אתם מוזמנים להצטרף לארוחות המשפחתיות שלנו). 

 

 

 

 

 

התשלום כולל את הסדנה ואת שבעת ימי האירוח,  הסעה משדה-התעופה, ואינו כולל טיסה.  

 
 
 
לתיאום סדנה כתבו אלינו: 
 

או התקשרו לטלפון ישראלי:

 073-2248404

 

 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת , סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת(דנה ואביה). 

 ד"ר דרור גרין

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בבית-הספר לפסיכותרפיה של הטכניון בביה"ח רמב"ם, בבית-הספר לפסיכותרפיה בבית-החולים בצפת בשיתוף עם מכללת צפת, ובלימודי ההמשך ברפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה. כאחד מחלוצי הטיפול הנפשי באינטרנט פיתח את הקליניקה הווירטואלית הראשונה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר כארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש''פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

Bookmark and Share



 

 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.