English עברית
כניסה

425. פילגש בגבעה: ארבתם בכרמים

בחר גיליון קודם

חפש

הצטרפו לרשימת המנויים

 
מדי שבוע, במשך שבע-עשרה השנים האחרונות, אני שולח הרהור על שיר, על השירה ועל החיים לארבעת-אלפים מנויים. כאן תוכלו לקרוא את ההרהור השבועי, וגם את ההרהורים והשירים הקודמים (ברשימה מימין), ולשוחח על השירה ועל החיים. מי שרוצה לקבל את השיר השבועי בדואר האלקטרוני יכול להצטרף כאן לרשימת המנויים (או לשלוח לי את כתובת האימייל שלו: drorgreen@gmail.com).
אנא אל תשלחו לי שירים לפרסום, משום שהבחירה שלי אישית וסובייקטיבית. בדרך-כלל אני שולח שירים שנוגעים בי באופן מיוחד, ללא קשר לאיכותם ה'ספרותית'. 

 

 
 
בעריכת דרור גרין
 
גיליון 425, שנה תשיעית, יולי 2015

את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים רצופות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. 

`פיוט 2014` מחדש את המסורת של דף-השיר. משנת 2007 אני שולח למנויים שיר והרהור על השירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`. 


Bookmark and Share


הטקסט הזה אינו שיר מקראי, אבל אפשר לקרוא אותו כשיר בן זמננו, הממסגר פיסת טקסט פרוזאי כדי להתמקד במסר המכונן שלו. כאלה הם השירים 'לילה שני בעיר ניו-יורק אחרי 3 שנים' מאת המשורר הביטניק גריגורי קורסו עליו כתבתי לא מזמן, או הרהור של ואלאס סטיבנס על מהות השירה המופיע בספרו 'האיש עם הגיטרה הכחולה', או 'משל הכרם' מאת הנביא ישעיה. 

 זהו טקסט מכונן, משום שהוא מציג הסכם רגשי אכזרי המיועד להבטיח את המשך הישרדותו של שבט בנימין, לאחר שביצע פשע נתעב שאין עליו מחילה. על הפשע הזה מסופר בסיפור 'פילגש בגבעה' (ספר שופטים, יט-כא), המתאר את מה שקרה לאיש משבט לוי שביקש להחזיר את פילגשו שברחה לבית אביה ובדרכו חזרה הביתה, בשעה שהתארח בביתו של איש זקן משבט בנימין, אנסו אנשי העיר את פילגשו. 

האיש ביתר את גופת פילגשו לשנים-עשר חלקים ושלח אותם לשנים-עשר שבטי ישראל. בתגובה למעשה נלחמו ארבע-מאות אלף לוחמים מבני-ישראל בעשרים-ושישה אלף לוחמים מבני שבט בנימין, שרפו את עריהם והכריזו חרם על השורדים (שפירושו איסור להתחתן עם בנותיהם). כדי להמשיך את קיומו של שבט בנימין לכדו הלוחמים הישראלים ארבע-מאות בתולות מתושבי יבש גלעד, שלא השתתפו במלחמה, ומסרו אותן לבני שבט בנימין. מאז הותר לבני שבט בנימין לחטוף את בנות שילה המחוללות בכרמים פעם בשנה, בט"ו באב. 

ט"ו באב הוא חג לאומי, שבמשך ההיסטוריה נוספו לו הקשרים רבים. זהו חג של אחדות שבטי ישראל, וביטול איסור הנישואין עם בנות שבט בנימין, וזה גם יום זיכרון  לקבורת הרוגי ביתר, לוחמי בר-כוכבא שנהרגו על-ידי הרומאים. זהו גם יום של מחילה על חטא המרגלים, וגם חג הבציר.

אבל ט"ו באב אינו 'חג האהבה', כפי שנהוג לחגוג אותו בימינו, כחיקוי לוולנטיין דיי האמריקני (Valentine day). יש משהו צורם בחגיגת 'יום האהבה' בט"ו באב, משום שהיום הזה מציין בדיוק את היפוכה של אהבה. זהו יום זיכרון למעשה פשע נורא, שבהמשכו נוצרה מסורת של התעללות בנשים באמצעות חטיפה ואונס. 

יש משהו ציני בקישור שבין המנהג האכזרי לבין הדימוי הצרכני של האהבה, כמשהו שניתן לקנות ולשווק ולהשיג במהירות. כמו במודעות הפרסומת היוצרות דימויים מזוייפים של נשים נחשקות, צעירות ורזות באופן קיצוני, מציע החג הזה את הנשים הלבושות לבן ומחוללות בכרמים. 'חג האהבה' אינו מציע לגברים ללמוד ליצור קשר של אמון עם נשים, אלא מסית אותם לנהוג באלימות: "לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים". זהו הפתרון הקפיטליסטי המציע סיפוקים מהירים וקצרים. זו 'אהבה' חד-צדדית המתבטאת במעשה אלים: "וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ", ומסתיימת בזוגיות כפויה: "וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן־הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ". 

אפילו הטקסט המקראי מודע למעשה הזוועה, ולאשמה שהוא מעורר, ומעניק חנינה מראש לחוטפים ולאנסים: "וְהָיָה כִּי־יָבֹאוּ אֲבוֹתָם אוֹ אֲחֵיהֶם לָרִיב אֵלֵינוּ, וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אוֹתָם כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתּוֹ בַּמִּלְחָמָה". 

אין כל הצדקה לחגוג את חג האהבה בשלהי הקיץ החם, בט"ו באב. מי שמחפש סימוכין לאהבה בספר הספרים יכול למצוא זאת בשיר-השירים. את חג האהבה העברי צריך לחגוג באביב, ולדקלם את שיר האהבה הכורך את זוג האוהבים ביפי הטבע והפריחה. 

אפרת ואני לא התחתנו בטקס דתי אלא במסיבה שמחה, שבה קראנו זה לזה את שיר השירים, שהוא שיר הלל לאהבה, לזוגיות ולהדדיות, וכתוב כדיאלוג של מסרים חיוביים ושל מחויבות הדדית (שיר-השירים א' יד - ב' ז):  

הדיאלוג של שיר-השירים מציע התפעלות הדדית, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" מול "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים", ובמקום התאהבות דמיונית הוא מטפח את עבודת האהבה, את הבית המשותף היוצר מקום בטוח לזוג האוהבים: "אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים". 

שיר-השירים אינו מעודד דימויים שיווקיים כוזבים כמו התאהבות או פיתוי, ואינו מציע סיפוקים מהירים באמצעות צרכנות מוגזמת של מוצרים אופנתיים. להפך. המשורר המקראי מציע לנו להמתין, להניח לאהבה להבשיל עד שתפרח, כמו האביב, ולאפשר לה לצאת לאור רק כשתהיה מוכנה לכך: "שְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה,  אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". 

אנחנו לא חוגגים את יום האהבה. האהבה חוגגת את עצמה בגינה שלנו, פורחת ושופעת, עגבניות ההולכות ומבשילות, 

 

שעועית ירוקה הנקטפת, 

 

נקצצת עם השעועית הצהובה, 

 

וממלאה צנצנות, 

 

המורתחות על מדורה במעגל האבנים, כדי שיישמרו גם לחורף. 

 

עכשיו ממלאים פלפלים, 

 

וסבה שכנתנו טווה צמר.  

 

 בכיכר העיר קיוסטנדיל, 

צפינו בפסטיבל הפולקלור השנתי, שהתארחו בו להקות מארצות הבלקן,  

 

ובינתיים הספיק מוריה לזכות במקום הראשון בטורניר השחמט בעיר,    

ומאיה לא הפסיקה לחבק את החתולים.  

 

 שבת שלום,

דרור 

Bookmark and Share

 

מעגל נשים

טעימה מעולם אחר

בהנחיית אפרת ודרור גרין

 מועדים חדשים לתקופת החגים

4-11 בספטמבר, 2015 (נותרו 3 מקומות)

18-25 בספטמבר, 2015 (ההרשמה הסתיימה)

שבוע של כיף בבולגריה, בכפר קטן וקסום, בין עצי הדובדבן והתפוח, ליד הנהר. 

בואו לנוח, לבלות, לגלות ולהתגלות דרך העבודה בחומר על האובניים ובידיים. נקשיב לחומר, נדבר ונצחק, נספר ונקשיב. נטייל ליד הנהר ובהרים. 

נפגוש את אנשי הכפר, נתבונן ונלמד גם מהם על העושר שבפשטות ועל החיים הנעים סביב עונות השנה תוך כדי עבודת האדמה. 

בשש השנים האחרונות אני חיה עם דרור וארבעת ילדינו בכפר דבורישטה בבולגריה. ניפגש גם עם דרור, שיספר לנו על האימון הרגשי ועל הדרך ליצור ולחיות בעולם טוב יותר. 

מדי יום ניפגש בביתנו בכפר, ומשם נצא בכל בוקר ליום של כיף שבו נפגוש את עצמנו, את אנשי הכפר, את המנהגים המקומיים ואת מלאכות היד בהן עוסקים אנשי המקום. 

"שבעה ימים בצל משפחה מקסימה בבולגריה בכפר שבו החיים נעצרו לטובת האדם, הטבע והחי, בסדנת אימון רגשי וקרמיקה - הלב עדיין שם" (מירה צוקרמן). 

מה נעשה?

נשב סביב השולחן בסטודיו שלי, נלוש וניצור בחומר.

נשב ליד האובניים וניתן להם לעזור לנו ליצור ולמצוא את המרכז שלנו.

 

"אני יוצאת מכאן חכמה יותר, בלב ובנפש, ולוקחת אתי דוגמא נהדרת להמשך" (עירית חכם). 

נגלה ונאמן את היכולת שלנו לאהוב ולקבל את עצמנו ואת מי שסביבנו דרך הקשבה ונתינה. 

 

נבשל ונאכל אוכל צמחוני, טעים ובריא. 

נסתובב בשוק האיכרים ובחנויות יד שניה בעיר הקרובה. נוכל לטבול במעינות החמים, ולטייל ליד הנחל בנוף עוצר נשימה. ובעיקר נהנה פשוט להיות ולגלות כמה יופי יש בנו ובעולם ואיך אפשר בעזרת תרגול וכלים פשוטים לעשות את החיים ואת היומיום הרבה יותר נעימים וזורמים.

"זו חוויה מעצימה ומחבקת. שני בני זוג משלימים באישיותם ובמקצועיותם תובנות של ידע ורגישות, כשהם מעטירים שפע של נדיבות, חום אנושי, רגישות עצומה ואהבה" " (רוחלה זיו). 

איך, מתי וכמה

כל זאת במרחק של שעתיים וחצי טיסה ועוד שעה וחצי נסיעה בנופים מקסימים. 

אתן מוזמנות להצטרף לשבוע של כיף, 'לנשים בלבד' (קבוצה של 6 משתתפות). 

המחיר כולל את הסדנה, הסעות ואירוח מלא. 

750 יורו לאשה בחדר זוגי, במלון מקסים ומיוחד בכפר ליד קיוסטנדיל.

850 יורו לאשה בחדר לבד, במלון מקסים ומיוחד בכפר ליד קיוסטנדיל.

המחיר אינו כולל את הטיסה.

אפשר לטוס לסופיה, בירת בולגריה, בחברת אל-על או בחברת Wizzair הזולה יותר. 

אפשר גם לתאם מועד לקבוצה שתתארגן לשם כך, בזמן המתאים לכן. 

לפרטים ולהרשמה כתבו אלי: greenefrat@gmail.com

או התקשרו למספר הטלפון הישראלי שלנו: 073-2248404 


אפרת גרין 

בת קיבוץ רמת-יוחנן, 1969, מתגוררת בכפר דבורישטה בבולגריה עם דרור וארבעת ילדיהם, הגדלים בחינוך ביתי בחיק הטבע. 

למדה מנהל עסקים ושיווק, ועסקה בהם מגיל צעיר בישראל ובעולם. טיילה ולמדה שפות ותרבויות. 

 

 
מאמנת אישית ועסקית. בסטודיו שלה לקדרות היא יוצרת כלים שימושיים ומשחקים, מלמדת, מדריכה ומאמנת למצוא את המקום הבטוח דרך החומר.

נולד בירושלים, 1954, מתגורר בכפר דבורישטה שבבולגריה עם אפרת וארבעת ילדיהם. ניהל את 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ולימד פסיכיאטרים פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ורופאים בבתי-ספר לפסיכותרפיה. 

פיתח את גישת 'האימון הרגשי' ומנהל את 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה.  

ד"ר לפסיכותרפיה, מוסיקאי, סופר ומאייר. חיבר יותר מארבעים ספרים לילדים, למבוגרים ובתחום המקצועי, וביניהם: 'טיפול נפשי, מדריך למשתמש', 'פסיכותרפיה ממבט אחר', ו'פרויד נגד דורה'. הספר 'אימון רגשי' יצא לאור בשנת 2011, ואת חלקו הראשון ניתן לקרוא באתר.


"ארוחות מפנקות, טיולים מהנים בחברת המשפחה, ובנוסף הסדנה המלמדת וההתנסות בחימר. אפרת ודרור הכירו לנו דרך חיים משלהם, ובין לבין הכרנו גם את ילדיהם המקסימים. שבוע של התרגשות והנאה, בצד חוויות חדשות של פעם בחיים" (סמדר אברהמי). 
 
"השהות שלי במהלך כל השבוע, במקום נעים ובטוח, בתוך החווה של משפחת גרין,  בכפר קטן בבולגריה, לא רחוק מנהר ויער, הייתה חוויה נפלאה אשר ניתקה אותי מעומס חיי היומיום שלי ועטפה אותי באהבה, בנדיבות וברוגע, מלווה כל העת בשמחת הילדים" (מלכה). 
 
"זו לא רק התנסות בעוד גישה חדשה או נוספת אלא ממש אימון הפנמה, כל אלה התאפשרו בזכות המקצועיות והנדיבות של דרור ואפרת. עבורי זו הייתה חוויה מעצימה ומרגשת" (שוש רוטשטיין - מטפלת באמצעות אומנויות). 
 
"דרור ואפרת אירחו אותנו בתוך חייהם, בכפר פסטורלי שופע ירק, בועה אקס-טריטוריאלית קסומה. נפלא להתחיל את היום עם הציפורים והתרנגולות בטיול בטבע, להמשיך אותו עם סדנת אימון רגשי בסטודיו המחבק של דרור, להתמרכז על האובניים של אפרת הנדיבה, להכין ארוחה בריאה עם כל בני המשפחה המלבבת, לקנח בסדנה נוספת עם דרור, להאזין לנגינה בפסנתר של בני הבית ולהשתעשע עם הילדים" (ברכה ועידו, מאי 2013). 
 
"זו היתה חוויה שלא נשכח, ואנו מקווים מאד שיתאפשר לנו לחזור בעתיד למשכן האהבה והשלווה שבנו דרור ואפרת בכפר הקטן בבולגריה" (אלי ותמר). 
 
"יום יום קמנו אל גן העדן הקטן בכפר דבורישטה. משהו באוויר הצלול ובאנרגיות המרגיעות שמשדר ביתם של דרור ואפרת, סימן לנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה והגענו למקום הנכון והבטוח. החל מגינת הירקות האורגניים, הסטודיו לקרמיקה של אפרת, העצים המלבלבים במגוון פריחות צבעוניות ופירות מזמינים, ועד הנהר הזורם שעובר בכפר שכאילו הזמן בו עצר מלכת" (דנה ואביה). 
 

Bookmark and Share


 
 

פיוט, דף שיר שבועי לשירה בעריכת דרור גרין. מדי שבוע נשלח למנויים שיר חדש מאת טובי המשוררים העבריים: יונה וולך, יהודה עמיחי, זלדה, לאה גולדברג, דוד אבידן, אגי משעול, אברהם חלפי, חיה שנהב, שיקספיר, ביאליק, אמילי דיקינסון, אדגר אלן פו, מחמוד דרוויש, ג'ון לנון, רחל ועוד.